שופטי בג"ץ קיבלו היום (ראשון) את עתירת המוסד לביטוח לאומי, והפכו את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בנוגע להגדרת גבולות המושג "תאונת עבודה".
סיפור המעשה מתחיל בשנת 2008, אז ארגן המשביר החדש לצרכן נופש בטורקיה עבור עובדיו, בו השתתפה קופאית שעבדה בחברה יחד עם בעלה.
באחד הימים יצאו הקופאית ובעלה לטיול טרקטורונים שמומן מכספם, ואשר הוצע לעובדים כבילוי אפשרי במהלך ימי הנופש, אך לא על חשבון המעביד. באותו הטיול הייתה הקופאית מעורבת בתאונה שבה נפגעה. הקופאית פונתה לבית חולים ונאלצה לעבור ניתוח.
המוסד לביטוח לאומי דחה תביעה שהגישה הקופאית וקבע כי הנופש, כמו גם טיול הטרקטורונים שבמהלכו נפגעה, אינם מהווים פעילויות הנלוות לעבודה ועל כן, אין מקום להכיר בתאונה שאירעה לה כתאונת עבודה.
הקופאית לא התעצלה והגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, התביעה נדחתה והקופאית שלא נואשה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה.
בבית הדין הארצי לעבודה נוצר מצב ייחודי. שני שופטים, ובתוכם נשיאת בית הדין הארצי לעבודה דאז, השופטת נילי ארד, וסגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן, סברו שיש לדחות את הערעור. לעומתם, השופט עמירם רבינוביץ' ושני נציגי הציבור שאינם שופטים מקצועיים, קבעו כי יש לקבל את הערעור ולהכיר בתאונת הטרקטורונים בטורקיה כ"תאונת עבודה".
השופט רבינוביץ', שדעתו התקבלה, סבר כי סיבות המקרה מוליכה אל המסקנה כי הנופש היה פעילות הנלווית לעבודת הקופאית. בנוגע לטיול הטרקטורונים קבע השופט רבינוביץ' כי מאחר שהיה מדובר בפעילות שהוצעה לעובדים על ידי המעסיק, יש לקבוע כי מדובר בחלק אינטגרלי מן הנופש וזאת אף שהקופאית השתתפה בו מבחירה ושילמה על כך מכיסה.
שופטי בג"ץ, ובראשם השופטת אסתר חיות, קיבלו כאמור את העתירה וקבעו שלא מדובר בתאונת עבודה. השופטת חיות ציינה כי ספק רב אם הנופש כולו היה "פעילות נלווית לעבודה".
מעבר לכך הוסיפה השופטת, כי "הנה כי כן, על מנת שאירוע תאונתי יוכר כתאונת עבודה אין די בכך שהוא התרחש בפרק הזמן שבו התקיימה פעילות שהוכרה בכללה כפעילות הנלווית לעבודה. לצורך הכרה בו כתאונת עבודה יש להוסיף ולהראות כי מדובר באירוע שהיווה חלק אינטגרלי מאותה פעילות נלווית ולא באירוע שהתרחש בעת שהעובד ניתק את עצמו מן המסגרת ומן התכנים של הפעילות הנלווית".
לאור כל זאת נקבע כי יש לקבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי ולשלול מהקופאית את ההכרה שקיבלה כנפגת תאונת עבודה.