אינטרנט פייסבוק
אינטרנט פייסבוקThinkstock

באוניברסיטת חיפה התקיים היום (רביעי) דיון בנושא "הדמוקרטיה הישראלית בתנאי מלחמה – האם הצוק איתן?".

בכנס השתתף גם עו"ד שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה שאמר כי "יש כוונה להחמיר באכיפת ההסתה באינטרנט בצורה משמעותית. עשרות תיקי חקירה כבר נפתחו ואני מניח שיוגשו לא מעט כתבי אישום. מה שהיה הוא לא מה שיהיה".

לדבריו, הוא מודע לטענה שהשימוש בחוק הפלילי עלול לגרום ל"אפקט מצנן" – כלומר, אנשים שיפחדו להתבטא, אולם לדבריו, לדעתו דווקא השארת השיח אלים וגזעני היא זו שעלולה לנטוע פחד וחשש בלב האנשים ולמנוע מהם להתבטא.

עו"ד אברמזון אמר כי היקף החשיפה של ההתבטאות ורמת הויראליות שלה ברשת יילקחו בחשבון בעת ההחלטה על פתיחת חקירה, כמו גם אופי התגובה – האם מדובר בפוסט או בטוקבק. גם כמות האמירות הגזעניות תילקח בחשבון, "דינו של אדם שהתבטא פעם אחת בצורה גזענית יהיה שונה ממי שהעלה באופן קבוע וסיסטמתי פרסומים מסיתים וגזעניים. עוד קריטריונים הם כמות הזמן שהפרסום היה באוויר – כלומר, האם המפרסם התחרט והוריד במהירות את הדברים – האם הדברים נאמרו ב"עידנא דריתחא", האם הדברים ייזומים או שנאמרו בתגובה להתבטאות אחרת וכד'. גם התגובות שההתבטאות תגרור תשפיע על ההחלטה".

"אם ההתבטאות הגזענית תגרור בעקבותיה התבטאויות גזעניות נוספות זה יהיה חיזוק לכך שלהתבטאות הייתה השפעה", אמר.

שופטת בית המשפט העליון לשעבר ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר, שהשתתפה אף היא בפאנל אמרה בהקשר זה כי, "אנחנו במצב קשה מבחינת כמות ההסתה במרחב הציבורי ובעיקר במרחב הוירטואלי. אמירה גזענית היא אמירה גזענית ואני לא חושבת שיש צורך במבחן הסבירות הגבוהה בכדי להעמיד לדין. במקרים של גזענות זו לא תהייה פגיעה בחופש הביטוי אם מערכת השטונית תגיב. גזענות היא לא חופש הביטוי – היא אסורה על פי חוק".