למעלה משנה חלפה מאז ניתק גדעון אושר שמואלי את שיחת הטלפון האחרונה שלו עם מפעילו בחטיבה היהודית בשב"כ. את סיפורו הוא ניאות לחשוף רק כעת, לאחר תקופת התאוששות ועיכול של תוצאות ניסיון גיוסו לחטיבה.
תקופת התקשרותו עם השב"כ היתה אמנם קצרה, אולם היא הספיקה כדי לטלטל את חייו האישיים, והוא נצרך לשקם את היחסים המשפחתיים והחבריים שנתערערו ולחזור לחיים נורמטיביים, נטולי חשש מתמיד מפני עינו הפקוחה של האח הגדול.
שמואלי הוא הטיפוס האחרון שניתן היה להעלות על הדעת כמטרה למגייס הסוכנים של החטיבה היהודית. הוא בחור גבוה, רזה ומקרין עדינות. כיפה גדולה לראשו, בעלת חזות מיושבת ודיבור רגוע ואינטליגנטי. הוא גדל הרחק ממחוזותיהם של נערי הגבעות, וגם כיום הוא משתייך לזרם הממלכתי והמתון של הציונות הדתית. אבל סימונו כיעד בחטיבה אינו הפרט המתמיה היחיד בסיפור.
"תתחיל לשקר לאשתך"
"קודם כל, אני רוצה לעזור לאנשים בסיטואציה דומה, לתת להם אומץ לסרב ולא לשתף פעולה", הוא מסביר בנחישות את החלטתו לחשוף את סיפורו. "אני גם רוצה שהציבור בישראל יידע שהדברים האלה נעשים בשמו, בשם המדינה, ושהציבור יחליט אם הוא מסכים לכך או לא. אני רוצה ליצור דעת קהל נגד שיטת הפעולה הזו.
''משתמשים פה בכלים מאוד אכזריים נגד אנשים, שאינם מידתיים כלל ביחס למטרה. גם אם אתם רוצים למנוע פיגוע של יהודים, מי מתיר לכם לרגל אחרי אלפי אנשים? יש פה הפרה בוטה של כל זכויות הפרט. שימוש ציני בדברים הכי אישיים של אנשים, פעילות בדרכי רמיה ומניפולציות".
את שנות ילדותו העביר גדעון אושר שמואלי (30) במושב בני עטרות. הוא עסק בחקלאות, והתחנך באוריינטציה חילונית ומפא"יניקית. מדי פעם גם נטל חלק בפעילות של גופי שמאל, כמו 'המפקד הלאומי' של עמי איילון ועוד. הוא התגייס למסלול עתודה, ולמד פסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.
בתום הלימודים התגייס לצה"ל, שם הוצב בתפקיד הערכת קצונה בכירה, ייעוץ ארגוני ולבסוף פיתוח הנדסת אנוש באמצעי לחימה בחיל האוויר. במסגרת תפקידו היה נגיש למידע סודי בקנה מידה רחב, ועסק בפרויקטים שסיפקו שירות לכל אגפי משרד הביטחון. עם תחילת שירותו הצבאי חזר בתשובה, בתהליך ארוך ומתמשך שהחל עוד קודם לכן.
לאחר עשר שנות שירות בצה"ל, החליט להשקיע בלימוד תורה ובחינוך. בהיותו נשוי ואב לשני ילדים, המיר את הקריירה הצבאית בחיי אברך במכון מאיר. שיחת הטלפון הראשונה נחתה עליו בהפתעה גמורה, לפני שנה וחצי. "מישהי אמרה שהיא ממשרד הביטחון ("וזה שקר ראשון", הוא מעיר, "השב"כ שייך למשרד ראש הממשלה"), והיא מבקשת ממני לבצע תפקיד מבצעי רגיש וייחודי, משהו למען ביטחון המדינה. נשאלתי האם אני מוכן לתרום למדינה. כיוון שאני משתדל לפעול למען עם ישראל, זה דבר שאנחנו מאוד מתחנכים עליו, אמרתי קודם כל – כן.
"שיחקו על העניין האידיאולוגי, ידעו שזה מאוד מניע אותי. לא היתה לי אפשרות לברר במה מדובר, אבל הנחתי שרוצים אותי בהמשך למה שעשיתי בצבא". הטלפון הבא הגיע מספר דקות אחר כך. הקול מעבר לקו הודיע לו שמעכשיו הכל חייב להישמר בסוד מוחלט, שהוא נתון תחת מעקב ושהוא חייב להסתיר הכל גם מאשתו.
הקול המסתורי הורה לו להגיע לפגישה ביום ומקום מיועדים, ללא מספר טלפון ליצירת קשר. שמואלי הגיע מתוח ומלא חששות למקום המפגש בגוש דן. "לא ידעתי מה הולכים לעשות איתי. אני מגיע בלי לדעת למה, כשאני צריך לשקר לאשתי ולבטל את כל סדר היום שלי. וזו היתה רק ההתחלה. מכאן נאלצתי להיכנס למסכת של שקרים לקרובים לי ביותר, בלי לדעת למה".
הפגישה בבית המלון עם הגורם האלמוני, היתה לא מובנת לשמואלי. מחד, המארח גילה נדיבות כספית, והזמין עבורו מזון יוקרתי בשפע. מאידך, אווירת המעקב, החשדות והמסתורין לא היתה ברורה לו. הפגישה עצמה כללה תחקור לפרטי פרטים של חייו האישיים, כולל מצב כלכלי ונפשי של בני המשפחה, סכסוכים אישיים, פרטים על החברים, סדר היום ועוד, שבדיעבד הסתבר כי נועדו ליצור עליו נקודות לחץ בהמשך. "חשבתי שהכל לצורך ביטחוני, עניתי בתום לב", הוא מסביר את שיתוף הפעולה למרות אי הנוחות.
הפגישות הבאות במהלך השבוע היו המשך התחקור האישי, "הפתיע אותי שהם לא התעניינו כלל בידע המקצועי שלי". מאידך, החוקר ניסה ליצור ביניהם יחס חברי ותלותי, כולל הצגת שטרות מזומנים ששמואלי התקשה לסרב להם. הוא אמנם לא היה במצוקה כלכלית, אבל היותו אברך ושיבוש הסדרים האינטנסיבי שהביאו איתן הפגישות, גרמו לו לקחת את הכסף.
שמואלי מזכיר כי "כל פגישה כזו זה לשקר לאישה ולחברותא. אני גם רואה שעוקבים אחריי בדרך". בקשתו לחתימת חוזה על מנת לעגן את זכויותיו נתקלה אף היא בסירוב. בראיונות החלו להשתחל כבדרך אגב גם שאלות פוליטיות, שהפתיעו את שמואלי, שעדיין היה משוכנע שהוא מגויס לביטחון המדינה.
לאט לאט החלו החשדות לנבוט בליבו של שמואלי. הוא הבין שלא מדובר ב'מוסד', לשם התראיין בעבר. "הרגשתי שמשהו פה מלוכלך. כסף מזומן ביד, סודות, שקרים, שאלות על חובות של ההורים, ניסיון לפתות אותי ולהחמיא לי ולכשרונותיי כל הזמן. תחושה של מאפייה".
למרות החשדות בחרת להמשיך. מדוע?
"קודם כל אני אברך, וצריך להחזיק משפחה, והם נתנו כסף. שנית, היה לחץ אידיאולוגי – כל הזמן אמרו שזה למען המדינה ולא יכולתי לסרב. היה גם לחץ חברתי – הוא עשה את עצמו כביכול חבר שלי ודואג לי".
שיטוט באתרי אינטרנט חיזק את החשד כי מדובר בחטיבה היהודית בשב"כ. "בשלב מסוים אמרתי לו שאם זו החטיבה היהודית אז אני לא מגיע, חד וחלק. אבל הם לא הסכימו להגיד לי עדיין מי הם". אחרי שבוע התחקור ובניית יחסי החברות לכאורה, החלו מבחנים מעשיים. אלו כללו מניפולציות ומעשי רמייה שהוטל על שמואלי להפעיל על עוברי אורח תמימים ברחוב, תוך שמפעיליו עוקבים אחריו בשעת מעשה.
בין השאר: הוצאת מידע ופרטים מאנשים, גניבת משקפי שמש תוך הסחת דעת, עיכוב אנשים אקראיים למשך דקות ועוד. "היה לי מאוד קשה נפשית לעשות את זה. התפללתי כל הזמן שזה באמת למען עם ישראל. זה מה שהחזיק אותי כל הזמן, עם השקרים וההצקות שהייתי צריך לעשות".
"למה הם הולכים עם תפילין?"
לאחר כחודשיים של הכשרות ומבחני שטח, זומן שמואלי לפגישה האחרונה. המגייס שלו, בני, הודיע לו בחגיגיות: "ברוך הבא, התקבלת לשב"כ". למראה התנגדותו של שמואלי, הוא מיהר להסביר: "החטיבה היהודית זה לא מה שאתה חושב", ופתח בנאום אידיאולוגי, שהסביר כי הם אינם מתעניינים כלל במה שמכונה 'פשיעה לאומנית'. המטרה שלהם, אמר בני, היא למנוע התארגנות שתביא לרצח הבא של ראש הממשלה וכן למנוע פיגוע יהודי בהר הבית "שיביא למלחמת עולם שלישית", כדבריו.
שמואלי הרגיש דחוק לפינה: "זה מציב אותך במקום שאם תתנגד, אתה בעד רצח ראש ממשלה או פיגוע בהר הבית. אז אתה חייב להסכים. למרות שלדעתי יש דרכים אחרות, כמו חינוך ותודעה, כדי למנוע דברים כאלה".
המשימה, כפי שהוסברה לו, היתה "להיות מוברג חזק וצמוד לראשי הישיבות, לרבנים ולתלמידים. לדעת כל מה שקורה בישיבות, לפרטי פרטים, כדי למנוע התארגנויות מחתרתיות. הם רצו אותי כי ידעו שיש לי יכולת להתקרב לרבנים".
הרבנים היו מניפולציה כבדה נוספת שהופעלה על שמואלי כדי לשכנע אותו לשתף פעולה בניגוד לרצונו: "הם ידעו שאני קשור לרבנים מסוימים, ואמרו לי שהרב טאו ועוד רבנים תומכים בזה. הם אמרו שיש להם דלת פתוחה אצל הרב טאו, שהם מאוד קרובים. כל זה היה פשוט שקר. הם אסרו עליי להתייעץ עם רבנים, אבל בדרכים לא דרכים הצלחתי ליצור קשר מאוחר יותר עם רבנים ולברר אם זה נכון. התברר שהרב טאו מתנגד לפעילות הזו באופן נחרץ, וכך גם שאר שמות הרבנים הגדולים שהם השתמשו בהם".
לשמואלי הוצעו מספר הצעות שיבוץ בישיבות ויישובים. העדיפות הראשונה מבחינת השב"כ היתה ישיבת תורת החיים ביד בנימין. "הם אמרו שפעם ניסו להזיק שם לטרקטור של ערבי, הם רוצים לדעת מה קורה שם. אין להם שם מישהו עדיין. הסכמתי בגלל ההסכמות כביכול שהם נתנו מהרבנים, ורציתי למנוע רצח של ראש ממשלה".
הוא נסע ליד בנימין ליום אחד על מנת להסדיר את מעבר הדירה, רישום ילדיו למוסדות החינוך וקבלה ללימודים בישיבה. המפעיל יצר איתו קשר ותיחקר אותו על כל פרט מאותו יום: "הוא התעניין ממש בכל אדם שראיתי שם, איך קוראים לו, מה הוא עושה, וכו'. לא הבנתי מה יש לו להתעניין בכל אחד. הוא שאל למה הם הולכים עם תפילין כל היום. פתאום הבנתי שאני עומד לחיות חיים כפולים של מרגל, להעביר מידע על כל האנשים שאני כאילו חבר שלהם".
לקראת תחילת הפעילות התברר לו גם שההבטחות לתזרים מזומנים אינסופי היו שקריות גם הן: כעת הובטח לו תשלום של 3,000 שקלים בלבד לחודש על עבודתו ועל המחיר האישי הכבד שהוא עומד לשלם עליה.
התייעצות עם רבנים גדולים הבהירה לו סופית שמעשי השקר אליהם הוא נדרש אסורים, וגם אידיאולוגית הוא לא רצה ליטול חלק. הוא הודיע כי הוא מנתק מגע עד שלבסוף מפעיליו התייאשו מלשכנעו. "הם רוצים להכניס את כל הימין האידיאולוגי להגדרה של טרור בפוטנציה ולהציג אותם כקרימינלים, להטיל מורא ופילוג", מתריע שמואלי, ומסכם: "הם מנצלים המון כוח וידע באופן לא לגיטימי כדי לגייס אנשים שבכלל לא רוצים לעשות דברים כאלה. פשוט רמיה. אין פה שום ביטחון ישראל, זה תפקיד פוליטי לחלוטין. את התקציבים שהם משקיעים בזה, הם לא משקיעים כדי לתפוס אנשים שבאמת רוצים לפגוע בביטחון ישראל".
בארגון חוננו, אליו פנה שמואלי לייעוץ, מציינים כי רק בשבוע האחרון טיפלו בשני ניסיונות גיוס נוספים של צעירים, שניהם מישובי בנימין. אחד מהם עבר ניסיון גיוס לאחר שדיווח על אירוע בטחוני, ואנשי שב"כ יצרו עמו קשר.
"אנחנו עומדים 19 שנה אחרי הפעלת "שמפניה", אולם הלקח לא נלמד ובמחלקה נגד יהודים ממשיכים לפעול בדרכים פסולות וחמורות", אומרים בארגון "שיטות הפעולה הכוללות סחיטה, שקרים, איומים וטובות הנאה מזכירות משטרים אפלים וצריכות לקומם כל מי שטובת עם ישראל לנגד עיניו.
"אנחנו קוראים לסגור את המחלקה ולהפנות את תקציבי העתק שלה לטיפול באויבים", אומרים בחוננו ומציינים כי לאחר כל פרסום שכזה של נסיון גיוס, מתקבלות בארגון פניות נוספות, בין השאר של אנשים שהסתבכו עם אנשי המחלקה היהודית וחוששים להיחשף. "אנחנו קוראים לכל מי שנתקל בנסיון גיוס כזה או אחר לפנות למוקד המשפטי שלנו ולקבל סיוע מקצועי מעו"ד".