מאה ושבע עשרה שנים אחרי כתיבתו של המחזה דוד וניה, פרי עטו של אנטון צ'כוב, מעלה תיאטרון החאן את ההצגה מחדש.
נקדים ונאמר. המחזה נפלא, המשחק מצויין, הבימוי יוצא מן הכלל ( ציוץ צפרים ברקע, גשם זלעפות כאילו היה זה אמיתי מחוץ לאולם), עצי השלכת לצד האחוזה הכפרית) ובתווך סיפור המעניין גם כיום.
המחזה מתאר את ביקורו של הפרופסור הקשיש ואשתו השנייה הצעירה ממנו בהרבה, ילנה, באחוזתם הכפרית המממנת את אורח חייהם העירוני.
במקום נוכחים שני חבריהם, וניה, אחיה של אשתו הראשונה והמנוחה של הפרופסור, שמנהל את האחוזה מזה שנים רבות, ואסטרוב, (יהויכין פרידלנדר המצוין) רופא מקומי.
ארבעה פרקים להצגה וגם כאן עשתה עבודת הבימוי בחכמה כשנתנה לשחקנים להוביל את המעבר בין קטע למשנהו.
כבר מהפרק הראשון, נכנסים לאוירה. וניה ובת אחותו סוניה חיים ועובדים באחוזה כפרית קטנה ברוסיה הצארית. הם חיים בצניעות רבה ומסתירים את רגשותיהם ושאיפותיהם. שובם לאחוזה של גיסו של וניה ורעייתו השניה ילנה, גורם לפריצת המחסומים הרגשיים, לחשיפת כל האירועים משנים עברו והמשפחה כולה נכנסת לסחרור מסוכן.
אמרנו, לפני 117 שנה ואכן כשהמחזה נכתב בשנת 1897 , היתה רוסיה של צ'כוב ערב המהפכה. מדינה סוערת וחסרת אונים, מתוסכלת ורגשנית, חולמת ולא מודעת, טרגית ומגוחכת. העתיד הצפוי לה אכן יהיה אחר, אחר לגמרי.
את ההצגה מביים המנהל האמנותי של התיאטרון מיכאל גורביץ' והיא נועלת את עונת 2013-14 ופותחת את עונת 2014-15 בתיאטרון החאן.
זאת ההפקה השנייה מאת צ'כוב שמביים גורביץ' בשנים האחרונות בחאן, לאחר ההצגה "גן הדובדבנים" אותה ביים בשנת 2010.
בהצגה משתתפים חברי להקת השחקנים של התיאטרון: אודליה מורה-מטלון, אריה צ'רנר, יהויכין פרידלנדר, יואב היימן, ניר רון ועירית פשטן. כמו כן, נוסף על שחקני הלהקה הקבועה בהצגה משתתפים גם דניאל גל, בתפקיד ילנה ונטלי אליעזרוב בתפקיד סוניה, שתיהן בוגרות הסטודיו למשחק ניתן נתיב.
המשחק, כבר אמרנו מצויין, הסיפור מעניין ועכשוי . מתאים בהחלט.