יוחנן פלסנר
יוחנן פלסנרפלאש 90

המכון הישראלי לדמוקרטיה מותח ביקורת חריפה (ראשון) על חוק הלאום שאושר מוקדם יותר בממשלה.

"גרסת חוק הלאום שאושרה היום רעה לכל מי שמדינת ישראל יקרה ללבו", אומרים במכון וקוראים לחברי הכנסת "להתעשת ולגנוז את ההצעה עוד לפני הבאתה למליאת הכנסת ביום רביעי הקרוב''.

במכון לדמוקרטיה טוענים כי הצעת חוק הלאום כפי שאושרה בממשלה, רומסת את המרכיב הדמוקרטי של המדינה ואיננה מאפשרת שוויון זכויות אמיתי למיעוטים. "מטרתה האמיתית היא להכתיב לבתי המשפט את דרך הפסיקה. מדינת ישראל היא כבר מדינת הלאום של העם היהודי, והעקרונות המנחים למימוש הצהרה זו נכתבו במגילת העצמאות", הוסיפו.

חוקרי המכון יציעו בימים הקרובים הצעה לחקיקה שתתבסס על עקרונות מגילת העצמאות ו"תיתן תוכן אמיתי למושג 'מדינה יהודית דמוקרטית'. נכון יותר לחוקק חוק מסוג זה רק במסגרת כתיבת חוקה".

הצעת החוק שאושרה היום מעגנת בחוק יסוד את מעמדה היהודי של מדינת ישראל. עד כה עסקו רוב חוקי היסוד בעיגון הזכויות האזרחיות שמבססות את העקרונות הדמוקרטיים של המדינה. כעת, ישנו רצון לבסס במעמד של חוק יסוד גם את עקרונות היהודיים עליהם מושתתת מדינת ישראל, הצעת החוק למעשה מבקשת שחוקי המדינה יפורשו לפי חוק יסוד זה, במקביל לשאר חוקי היסוד הקיימים.

במסגרת החוק יעוגנו סמלי המדינה: ההמנון, הדגל והשפה העברית, וכמו כן יעוגנו ימי השבתון, חוק השבות, קיבוץ גלויות, התיישבות יהודית, הקשר עם יהודי התפוצות, מורשת יהודית, לוח השנה העברי והמקומות הקדושים.

בדברי ההסבר אף מובא ציטוט של אותו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק: "ערכיה של ישראל כמדינה יהודית הם בעלי מעמד חוקתי-על-חוקי. הם משפיעים על פירושם של כל חוקי היסוד ומשפיעים בכך על חוקתיותם של כל החוקים. הם משפיעים על פירושם של כל הטקסטים המשפטיים, שכן יש לראות בהם חלק מערכי היסוד של מדינת ישראל ובכך גם חלק מהתכלית הכללית המונחת ביסוד כל טקסט משפטי בישראל. כך למשל, חזקה היא כי כל חוק של הכנסת וכל צו של הממשלה נועדו להגשים את ערכיה שלמדינת ישראל כמדינה יהודית".

שר החינוך, הרב שי פירון, הסביר אחר הצהריים בדף הפייסבוק שלו את התנגדותו לחוק הלאום. "חבל. חוק הלאום הוא חוק חשוב. אני תומך בו.  אני תומך במתווה שהציע ראש הממשלה, שמתנגד למתווה שהוא עצמו הציע", כתב השר פירון.

שר החינוך הוסיף שהוא מתנגד לחוק שאושר בממשלה, "כי הצעת החוק של אלקין פוגעת גם במשפחת השוטר הדרוזי. כי אפשר - האמינו לי, אני יודע - להגיע להסכמה תוך שעות. כי אפשר להפוך את חוק הלאום ליום חג, אבל רוצים שנריב על הזהות שלנו. רוצים יד איש באחיו. וזה חבל".