נשיא המדינה ראובן ריבלין נעל הערב (רביעי) את כנס שדרות לחברה וידידות שנערך במכללת ספיר ובעיר שדרות ודיבר על החלום הישראלי ועל הצורך לפתוח את שערי המועדון הכלכלי הישראלי בפני שכבות אוכלוסייה נוספות.
"בימים בהם עולה המתח בין הציבורים השונים בחברה הישראלית, קיומו של כנס שדרות בעיר שדרות ובמכללת ספיר מהווה עבורי הכרזת ניצחון של התקווה והחזון על הטרור והייאוש. באמונה ביכולת של כל אזרח מהשורה להשפיע, לייצר מציאות שוויוניות יותר" אמר ריבלין בפתח דבריו.
ריבלין אמר כי החלום הישראלי הוא "חלום של יחיד ושל יחד, חלום אינדיבידואלי של מימוש עצמי כמו גם מימוש קולקטיבי. רבים מדי מאזרחי ישראל מרגישים היום שהם כבר לא חלק מה'אנחנו', כשמדברים על כולם לא מדברים עליהם, כשמציינים את העתיד לא מתייחסים אליהם. ישנו מרחק רב מדי בין מוקדי ההשפעה והכוח לבין אזרחי ישראל, אזרחים שמחוברים בכל הווייתם להוויה הישראלית אך מרגשים ש'מי שלא מקושר לא מחובר'. ישנם חסמים רבים שעומדים בפני צעירה מהפריפריה, גם אם תזכה לחינוך נאות, לא בטוח שתהיה לה את רשת הקשרים כדי לפרוץ קדימה ולכן היא חשה שהיא מודרת מהחלום הישראלי".
"איננו יכולים להרשות לעצמנו שהיה כאן מועדון שפתוח רק למי שנולד במעמד הנכון. המועדון הכלכלי הישראלי סגור בפני בני הפריפריה, פתיחת שעריו היא צורך כלכלי וחברתי, זה חיוני ליצירת תקווה. הצמיחה העתידית של המשק הישראלי לא תוכל להתבסס על אותו מעגל סגור, המערכת הכלכלית חייבת לקבל את המוכשרים ביותר. ההון האנושי שלנו היה מאז ומעולם הקלף הכי חזק שלנו והוא לא תחום רק לאזור שבין חדרה לגדרה. החלום הישראלי הוא זה שבו כל אחד ואחת מאיתנו יישפט על פי קישוריו ויכולותיו".
נשיא המדינה אמר עוד, "אני עומד לפניכם ומדבר אתכם על החלום הישראלי כי אתם היושבים כאן הם אלו העמלים על הפיכתו לחלום למציאות. אתם היודעים כי ביסוס חלום כה נגיש ובר השגה הוא צורך חיוני ואתגר המונח לפתחנו. אמנם לממשלה תפקיד חשוב בהנגשת מוקדי הכוח בישראל על ידי רגולציה, סבסוד, הקפדה על שקיפות המערכות הציבוריות ויצירת מערכות לשיתוף הציבור, אך השנים לימדו שלא רק הממשלה - גם לחברה האזרחית תפקיד במשימה. כי הדרך לשינוי אמיתי עוברת דרך יצירת מחויבות פנימית אצל העומדים בשער, אלו המכריעים אם לפתוח את השער או להשאירו סגור - אנשי החברה האזרחית ובתוכם המעסיקים הגדולים המשפיעים על המשק הישראלי. בידיהם המפתח, בידי הוועדים הגדולים, הבנקים, חברות התרופות וחברות הביטוח, זכייני הערוצים, משרדי הפרסום - כל אלו, הם שיקבעו אם החברה הישראלית תוכל להציע חלום ישראלי נגיש לא רק ליוצאי גוש דן, אלא גם לבחור הצעיר מדימונה או לבחורה מכפר קאסם. ישנם רגעים בהם חברה צריכה לדעת שגודל האתגרים מחייבים אותה למאמץ משותף בו כולם לוקחים חלק - אתגרים בהם האחריות היא על כתפי כולנו ולא רק הממשלה, וזו היא המחויבות לחברה הישראלית מגוונת ומעוררת השראה, אני שותף שלכם בהגשמת החלום".
גם הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, השתתף בכנס והתייחס לשינוי המתרחש במזרח התיכון ועל הקשר בין הצבא לחברה הישראלית. "במחק מאוד אלים מטשטשים הקווים שבין המדינות ונוצרות ישויות אתנו-צנטריות שבהן מושכת החרב. מרכיבי האיום הולכים ומתעצמים, ישנם איומי הטרור, איומים א-סימטרים ובו זמנית ישנה מערכה קיברנטית שמתרחשת בכל מקום. מדינת ישראל תמיד לבשה על עצמה את לבוש הביטחון וזה לא השתנה, בקיץ האחרון קיבלנו תזכורת לכך, בייחוד באזור הזה של עוטף עזה. האויב תמיד יחפש אצלנו נקודות תורפה ומרחבי תורפה, ראינו בקיץ האחרון את המאמץ שלו בהתקפת מדינת ישראל כולה ובייחוד את ישובי עזה. האויב מזהה בכך נקודת תורפה ואני נקודת עוצמה, החיים באזור זה המשיכו והתושבים הראו חוסן רב. יישובי הפריפריה הם יישובי מגן בינינו לבין האויבים ולכן ההשקעה בהם היא חשובה מאוד".
גנץ התייחס גם לתקציב הביטחון ואמר כי: "יש האומרים שהוא גדול מדי ויש האומרים שהוא קטן מדי, אנחנו נמשיך ונשקיע בחיילים. לאחרונה ביצענו עבודת מטה שבחנה מחדש את דמי הקיום של חיילי החובה. לא נסבול חיילים רעבים. אנחנו לא רואים מקום לשכר חובה, אך אנחנו רואים מקום לדמי קיום ולכן בתמיכת שר הביטחון החלטנו להעלות את דמי הקיום כבר מתחילת השנה הקרובה בשלוש מדרגות שכר - כ- 1,000 שקלים ללוחם, 780 לתומך לחימה ו-550 לחיילים עורפיים. צה"ל יישאר צבא העם ובבואה של החברה, זה דבר שהיה ויהיה גם בעתיד, אני סבור שכולם צריכים לבוא ולשרת. כל שכבות האוכלוסייה צריכות להשתלב בצבא, צה"ל מהווה הזדמנות לא קטנה בכלל למוביליות חברתית. חברה מצטיינת שמה לעצמה קטרים להתקדמות כל הזמן, חברה מתקדמת מעודדת ההצטיינות אך היא לא משאירה אף אחד מאחור. אנחנו משקיעים בחינוך, פועלים מול הקהילה האתיופית ומול מגזרים חשובים אחרים בחברה הישראלית. אנחנו זוכרים שמשימתנו היא להגן ודווקא בגלל זה חשוב שנשקיע גם בממדים החברתיים".