בקבוק תבערה. ארכיון
בקבוק תבערה. ארכיוןצילום: פלאש 90

זו לא הפעם הראשונה שבה פלשתיני פצוע מגיע לקבל טיפול רפואי בשערי אחד הישובים ביהודה ושומרון. הפעם מדובר בפצוע שנפצע באורח קשה מ... בקבוק תבערה שנזרק לעבר רכב של יהודים.

על האירוע כולו שהתרחש ביום שלישי שעבר בשעת לילה סיפר ביומן ערוץ 7 ראש מועצת בית אריה אבי נעים.

המקום בו ארבו המחבלים לרכב יהודי נמצא בסמוך לכפר עאבוד בואכה נווה צוף. נעים מזכיר כי בנקודה זו בוצעו לא מעט פיגועים בהם ירי על ניידת, יידוי אבנים ועוד. הפעם כאמור, היה זה בקבוק תבערה.

"הפלשתינים זיהו רכב עם ארבעה נוסעים. זרקו בקבוק תבערה ופגעו בו. הרכב עלה באש. אחד הנוסעים נשרף באופן קשה, אבל התברר שהם "פספסו" ופגעו ברכב פלשתיני", מספר נעים.

הפצוע הובא לשערי בית אריה על ידי קציני הביטחון וכונני מד"א שהרכב בו נסעו הם היה המטרה האמתית של המחבלים. הטיפול שבוצע בשערי בית אריה בפצוע ייצב את מצבו ולאחר מכן פינו אותו לבית החולים תל השומר להמשך קבלת טיפול.

"כשיש נפגעים הם מגיעים אל היהודים. כך גם כשיש קטטות, ואנחנו, יהודים שנוהגים כמו יהודים שמקדשים את החיים, מטפלים בהם", אומר נעים המתאר יחסים של כבוד הדדי הנשמרים בין תושבי ישובו לשכניהם הערבים.

"אנחנו כמו כל תושבי יהודה ושומרון מתמודדים עם אירועים כאלה אבל הפלשתינים יודעים שכשהם בצרה הם פונים אלינו ואנחנו עוזרים למי שזקוק, להבדיל מהמחבלים הארורים" הוא אומר ומוסיף להבהיר כי עבורו "מי שזורק בקבוקי תבערה דינו מוות".

להערכתו רוב מוחלט של התושבים הערבים שסביב הישובים אינם חפצים בטרור אלא "רוצים איכות חיים, שקט, פרנסה וחינוך טוב, ומי שמספק להם את הפרנסה זה אנחנו, וגם שם יש שוליים והשוליים הללו הם אלימים. אנחנו לא עושים הכללות", הוא מדגיש.

בהזדמנות זו סיפר על שני אירועים קודמים שגם בהם ערבים שנפגעו ונפצעו הגיעו לקבל טיפול אצל היהודים. האירוע הראשון הוא קרב בין חמולות שהתרחש בכפר רנטיס. האירוע כלל דקירות ואלימות כאשר בסופו הגיעו הפצועים לקבל טיפול אצל השכנים היהודים.

האירוע השני היה באחר מערבי החגים של השנה שעברה "פלשתיני נורה וגופתו נזרקה ליד הישוב שלנו. ארגוני השמאל טענו שמדובר בתאונת פגע וברח שיהודי ביצע. התברר שהוא נורה על רקע כבוד המשפחה. ניסינו לטפל בו ולהחיות אותו אבל הוא מת מפצעיו". גם בתום האירוע הזה, כאשר התבררו נסיבותיו, מציין נעים "התקשורת השמאלנית לא מצאה לנכון לתאר את פניה היפים של ההתיישבות".