אילו ביטוחי בריאות מתאימים לכם?

באופן כללי, הביטוח הממלכתי אמור לספק מענה הולם למי שאינם נזקקים לתרופות או להתערבויות רפואיות מיוחדות. כלומר, לאנשים שהינם בריאים בדרך כלל. יחד עם זאת, במצבים רפואיים מורכבים יותר יש בהחלט מקום לשירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) של קופות החולים. כדאי לקחת בחשבון שמערכת הבריאות בישראל עוברת תקופה לא קלה, המתבטאת למשל בתורים ארוכים לפני בדיקות וניתוחים. באמצעות השב"ן ניתן לראות רופא מקצועי תוך 48 שעות, לעומת שבועות או חודשים בביטוח הממלכתי. אתם אמנם משלמים יותר, אך מקבלים בתמורה רפואה זמינה ואיכותית יותר.

ולגבי ביטוחים פרטיים...

חשוב להבין כי סל התרופות של הביטוחים הציבוריים אינו מכסה את כל התרופות, ובוודאי אינו יכול להדביק את קצב הייצור של תרופות חדשות ומצוינות היוצאות לשוק. הביטוח הפרטי באמת יקר יותר ולא תמיד מחויב המציאות, אך הוא מאפשר לחולים לקבל תרופות העומדות בחזית הקדמה הטכנולוגית, ואף לבחור ולהגיע למיטב הרופאים במהירות רבה. למרבה הצער, זמינות הרופאים ומצב סל התרופות בישראל אינם מספקים, ולכן רופאי המשפחה נוטים להמליץ על היערכות הולמת ועל בחינת הביטוחים הקיימים בשוק, בהתאם לצרכים הספציפיים של התא המשפחתי.

יש מקום לשיפור

כאמור, שני התחומים העיקריים בהם דרושים שינוי ושיפור ברפואה הציבורית הם זמינות הרופאים והרחבת סל התרופות. הדבר תלוי כמובן בהקצאת משאבים וכספים למשרד הבריאות בכלל, ולקופות החולים בפרט. לעיתים קרובות, קופת חולים הנמצאת בגירעון חמור אינה יכולה להרשות לעצמה להעסיק רופא במשרה מלאה, ועליה גם להפחית בתקנים קיימים. כך נוצר עומס על המערכת ותורים ארוכים, כאשר ההמתנה לא.א.ג למשל עשויה לקחת חודשיים, ואילו המתנה לצילומי CT, אולטרא סאונד ו- MRI עשויה להימשך מספר חודשים. למותר לציין כי מדובר בפרק זמן ארוך מדי. רופאי המשפחה מצידם חשים היטב בעומס ונדרשים מדי יום לפעילות בירוקרטית בתוך המערכת, על מנת לנסות ולקצר את המתנת המטופל. רופאים מכל קופות החולים נאלצים להתמודד עם המצב, ופועלים להגדלת התקצוב והתקנים באמצעות גופים כמו ההסתדרות הרפואית והנהלות מחוזיות. אגב, ישנן גם חדשות טובות כמו הגעתם של מכשירי MRI חדשים לישראל בתקופה הקרובה, אשר יקצרו משמעותית את זמני ההמתנה.

לא רק סטטוסקופ

חשוב לדעת שרופאי המשפחה מסוגלים לתת מענה למגוון רחב מאוד של בעיות בריאות. למעשה, את החלק הארי של הפניות יפתור רופא המשפחה מבלי שתצטרכו לפנות למומחים ספציפיים. בנוסף, הרופא מהווה חלק מצוות רב-מקצועי בקופת החולים, אשר מספק מענה לקשיים מגוונים כדוגמת ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות ואלימות במשפחה. מדובר במערכת משומנת הכוללת עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רופאים ופסיכיאטריים, המתווה תוכניות התערבות ומסייעת לילדים ומשפחות להתמודד עם הקשיים. במרבית המקרים רופא המשפחה הוא החזית, התחנה הראשונה שאליה מגיעים מטופלים עם חשד ל- ADHD, או נשים הסובלות מאלימות. הוא בעל המקצוע שמכיר את המטופל בצורה הטובה והקרובה ביותר, וביכולתו להפעיל את ההליכים והכלים הנדרשים כדי לסייע לו.

ועוד מילה על ריטאלין

כמעט כל אדם, נער ואפילו ילד בישראל שמע על תרופת הריטאלין, ואין ספק שאמצעי התקשורת והרשתות החברתיות עמוסים בדעות שונות לגביה. ראשית, חשוב לדעת שלרופא המשפחה יש סמכות לרשום ריטאלין לילדים ומבוגרים, ושהוא עושה זאת על סמך תוצאות שהושגו בבדיקות ובמבחנים ייעודיים כמו TOVA. הרופא לעולם לא ירשום את התרופה או ימליץ עליה ללא סיבה מוצדקת. בנוסף לכך, הרופאים מעודכנים ומכירים היטב את המחקרים החדשים שנוגעים לריטאלין ונגזרותיה, כולל תופעות הלוואי. לדוגמא, בעת האחרונה התקבלו ממצאים המורים לנהוג בזהירות יתרה עם מתן ריטאלין למבוגרים, מאחר שהתגלו תופעות לוואי חמורות יותר בגילאים מבוגרים בהשוואה לילדים. מצד שני, ראוי לזכור כי למי שבאמת נזקק לתרופה, הריטאלין מסייעת מאוד במישור הלימודי, ההתנהגותי והחברתי.

ומה עם מריחואנה רפואית?

גם נושא זה מעסיק לאחרונה את מערכת הבריאות בישראל ובעולם המערבי בכלל. על יעילות המריחואנה הרפואית ניתן להתווכח, אך מה שבטוח הוא שלרופאי המשפחה בישראל אסור לרשום אותה למטופליהם. ייתכן שמדובר בבשורה מעציבה לחלק מהאנשים, אך מבחינת הרופאים מדובר בהקלה גדולה. זאת מאחר שכחלק מתפקידו נפגש הרופא עם מכורים לסמים המצויים בתהליכי גמילה, ואיש מאיתנו לא היה מעוניין להפוך את חדר הטיפול לתחנת חלוקה. מלבד זאת, לו יכול היה הרופא לרשום מריחואנה רפואית, היה הדבר מציב אותו מול לחצים ואיומים של אנשים המבקשים לנצל את המצב.

כמה הערות חשובות לקראת החורף

למעשה, הגשמים כבר הגיעו למחוזותינו, ובעזרת השם נהיה בקרוב בעיצומו של חורף סוער. מאידך, הסביבה החורפית תומכת בוירוסים ובחיידקים, שצומחים ונהיים אגרסיביים יותר בקור, רטיבות ולחות. המחלה השכיחה ביותר היא כמובן השפעת שלרוב חולפת מעצמה, אך עלולה גם להסתבך ולהוביל לתחלואות בדרגות חומרה שונות כמו סינוסיטיס, ברונכיטיס ודלק ריאות. הדבר נכון במיוחד לגבי קבוצות סיכון מסוימות, העלולות להיפגע ביתר שאת מסיבוכי השפעת ואף לעמוד בפני מצבים מסכני חיים. לדוגמא, שפעת ממושכת הפוגעת בנשים בהיריון עלולה לסכן את האם והעובר, ואילו זקנים, ילדים וחולים במחלות כרוניות מצויים בסיכון גבוה בשל מערכת חיסונית חלשה, פגועה או לא מפותחת. בדיוק מסיבה זו ממליצים רופאי המשפחה על חיסוני השפעת לכלל האוכלוסייה, ולקבוצות הסיכון בפרט.

הפרכת שמועות על חיסונים

מדי חורף מתחילות לרחוש שמועות לגבי סיכונים ונזקים שונים שמחוללים חיסוני השפעת. מדובר בשמועות בלתי מבוססות ומוטעות מיסודן. ראשית, חיסוני השפעת אינם פוגעים במערכת החיסונית או מחלישים אותה, נהפוך הוא - הם מסייעים לה להתגבר על המחלה עוד בשלביה הראשוניים, וכך להימנע ממנה או להקל על תסמיניה וסיבוכיה. החיסונים עצמם שמבוססים על מחקר רפואי מתקדם משודרגים באופן תדיר, בהתאם לוירוסים שהופיעו בשנה הנוכחית והציפיות לשנה הבאה. יש להדגיש כי מדובר ברכיבים כימיים מהונדסים גנטית שאינם מכילים חלקים מהווירוס עצמו, ולכן גם הסברה לפיה החיסונים גורמים לשכלול השפעת משנה לשנה שגויה לחלוטין.

הכתבה מאת ד"ר מבריקי, בוגר הטכניון למדעי הרפואה ומומחה בכיר מטעם קופת חולים כללית ברפואת משפחה. ניתן להעביר שאלות לד"ר מבריקי באמצעות פורום רפואת משפחה בפורטל "שאל את הרופא".