"המתקפות על העיתון ועל הסופרמרקט קשורות זו לזו לא רק בגלל שהמבצעים הכירו אחד את השני ועבדו בשיתוף פעולה אלא בעיקר בגלל האידיאולוגיה האנטישמית שמאחדת אותם, אידיאולוגיה אנטי מערבית שמתנגדת לערכי החירות והדמוקרטיה של המערב", כך קובעת בראיון ליומן ערוץ 7 קרול נוריאל, חוקרת בכירה בליגה נגד השמצה.
לדבריה יש לומר לחברות השונות בעולם שאנטישמיות אינה פוגעת רק ביהודים אלא לא פחות בחברות שבהן היא מתקיימת שכן "כל שנאה מרעילה את החברה בה היא מתקיימת".
באשר למתרחש בצרפת עצמה מזכירה נוריאל כי לפני מספר חודשים ערכה הליגה נגד השמצה את הסקר הגלובאלי שבחן מהן העמדות של אזרחים במדינות שונות כלפי יהודים. התוצאה לגבי צרפת הייתה מדאיגה מאוד, היא מספרת: "התברר ש-37 אחוזים מאזרחי צרפת מאמינים בסטריאוטיפים אנטישמיים".
סטריאוטיפים אלו כוללים אמונה שהיהודים שולטים בעולם, בסדר היום העולמי, בתקשורת העולמית, בכלכלה העולמית, מזכירים יתר על המידה את מה שהתרחש בשואה ועוד תואנות שונות המוטחות ביהודים. נוריאל מזכירה כי הטענות על שליטה יהודית בהון ובתקשורת העולמית נובעות מהפרוטוקולים של זקני ציון, אותו מסמך אנטישמי מפוברק שהפך לעילה בינלאומית לשנאת יהודים.
נוריאל מציינת כי התוצאות המדאיגות אודות המתרחש בצרפת מגיעות בניגוד לתחושות סביב המאבק הרשמי של צרפת באנטישמיות, מאבק שהליגה נגד השמצה מעריכה אותו כנכון ויעיל, מאבק הכולל הקצאת משאבים ומשרות לטובת ההתמודדות עם תופעות אנטישמיות, מעורבות של שר הפנים במאבק זה, הקמת ועדות שונות לטובת המאבק, אך מסתבר שבפועל התוצאות אינן מוכחות בשטח. "ככל הנראה העניין העממי בוער והרוחות גועשות ונדרשת פעולה יותר מעמיקה"
נוריאל מוסיפה ומציינת כי הרוח הקונספירטיבית סביב היהודים נמשכת גם לאחר הפיגוע הרצחני במערכת העיתון. "גם הפעם פורסמו תיאוריות קונספירציה כאילו המוסד וישראל מאחורי הפיגוע הזה. אחת הטענות היא שישראל יזמה את הפיגוע כמענה להחלטה הצרפתית לתמוך ביוזמה הפלשתינית במועצת הביטחון של האו"ם".
נוריאל מציינת שפרסומים ברוח זו נשמעים גם באתרי אינטרנט נידחים וגם באתרים מפורסמים יותר בעולם המערבי. "אנחנו יודעים היום שגם לאתרים נידחים יש קהל שמעביר אותן הלאה ועצם העובדה שיש לעמדות כאלה תפוצה היא מסוכנת בפני עצמה".
באשר לאופן שבו נכון שממשלת צרפת תפעל מול התופעות האנטישמיות, בנוסף למאמציה עד כה, אומרת נוריאל כי "הטיפול צריך להיות רב מערכתי. צריך להיות דגש על אכיפת החוק. כלומר שהסתה לא תוכל להיות ברחובות צרפת ואירופה כולה. גורמי אכיפת החוק צריכים להיות מוכשרים דים כדי לזהות את ההסתה הזו בזמן ולמנוע אותה", היא אומרת ומזכירה את ההסתה והקריאות לאלימות קשה שעלו בצרפת בימי 'צוק איתן' "אנחנו מבינים שהדבר הזה לא פועל בואקום".
"הממד השני הוא הממד החינוכי. בליגה נגד השמצה אנחנו מעבירים תכניות חינוכיות על קבלת השונה ובכל חברה הדבר הזה צריך לדבר. כשמבינים למה שנאת האחר יכולה לגרום צריך לגשת לכך ללא הציניות ולחנך לקבלת האחר".
בהמשך דבריה הזכירה נוריאל את העלייה המדאיגה של מפלגות קיצוניות באירופה. לדבריה הדבר אמור לסמן אור אדום וקריאת השכמה גם לזרים אחרים וגם ליהודים. באשר לתחושה לפיה הרחוב האירופי מקבל עידוד מתמיכת ממשלותיו בטיעונים הפלשתיניים נגד ישראל אומרת נוריאל כי טענה שכזו יכולה להיות רק התירוץ בעוד לאנטישמיות האירופית אין צורך בסכסוך הישראלי פלשתיני כדי לעורר איבה ושנאה. שורשיה של האנטישמיות הזו עמוקים.
"למרבה הצער נעשה שימוש בקונפליקט להצדקה של אירועים כאלה אבל זה לא נכון. האירועים הללו קיימים שם בגלל אידיאולוגיה קיצונית שמקודמת במדינות הללו, ובה צריך לטפל. הקונפליקט הוא אולי התירוץ אבל לא הסיבה".