כלניות במנחת מגידו
כלניות במנחת מגידוצילום: קובי פינקלר

אחרי הרקפות, הגיעו בימים אלו תורן של הכלניות לפרוח. מסתבר שרוב הכלניות פורחות בצבע אדום עז, אך יש גם כלניות הפורחות בצבע סגול, בצבע לבן ובגוני הביניים שבין הצבעים האלה. אלה גם אלה שייכות לאותו מין – כלנית מצויה.


שאלת הצבעים בכלנית מטרידה משום מה רבים מהמטיילים, וקשה לומר שהכל ברור בעניין הזה. החוקרים פרופ' דניאל זהרי וד"ר אורה הורביץ חקרו את הדבר. הם הגדירו 25 גוונים של כלניות וקבעו שהצבע נקבע גנטית בהיררכיה מורכבת של יחסים, שלא כאן המקום לפרטה. הדבר המפתיע הוא שדווקא החלקים הנשלטים בגנים (רצסיביים) הם שיוצרים את הצבע האדום.
נעזוב את הגנטיקה וננסה להתרכז בתופעות הנראות לעין המטייל בשדה. מתברר שכלניות שאינן אדומות מתקיימות רק בצפון הארץ ובמרכזה. בדרום – כל הכלניות הדרומיות שלנו הן אדומות. ההנחה היא שהכלניות האדומות עמידות יותר ליובש. שמו של פסטיבל "דרום אדום", אם כך, מוצדק לגמרי.
דבר נוסף שבולט לעין הוא שכלניות שאינן אדומות צומחות על קרקע בזלתית, קרקעות סחף כבדות וקרקעות שנוצרו על גיר קשה, אך לא על קרקעות שנוצרו על סלעי קירטון רכים. הכלניות האדומות פחות מפונקות, ומוכנות לצמוח גם בקרקעות שנוצרו על סלעים רכים. ועוד דבר: הכלניות האדומות פורחות כ-10 ימים אחרי אחיותיהן שאינן אדומות.

איך ייתכן שרעייה מעודדת התרבות כלניות? אלישע מזרחי איש הקק"ל מסביר שההסבר לתופעה המוזרה לכאורה הוא שבני הבקר והצאן נמנעים מלאכול כלניות, כנראה מפני שהן מכילות רעל חזק שצורב את הלוע וגורם להם להתפתחות שלפוחיות וליצירת צואה דמית. מנגד, הבקר אוכל צמחים אחרים, מפחית תחרות של צמחים אחרים ופותח את השטח להשתלטות הכלניות.

גם נזקי הרמיסה של העדרים מועטים יחסית בזכות ממשק הרעייה הנהוג ביערות קק"ל שבנגב המערבי. בנגב מגדלים כ-180 אלף ראשי צאן, מהם כ-50 אלף שנכנסים מדי שנה בשנה לרעייה עונתית ביערות קק"ל שבסביבה. בצפון הארץ, לעומת זאת, מתקיימת בדרך כלל רעייה מעורבת של בקר ושל צאן.

ביערות הנגב מתקיים זה שנים רבות דו-קיום בין קק"ל והרועים הבדואים. קק"ל מעניקה לרועים שטחי מרעה ומקומות קבועים להקמת מכלאות. העדרים, מצדם, אוכלים את העשב ומקטינים את הביומסה העשבונית, דבר שמפחית בקיץ את סכנת השרפות.

אתרי טיול לצפייה בכלניות:

הכלניות נפוצות במקומות רבים. הנה כמה מקומות בולטים בריכוזי הפריחה שלהם:
מנחת מגידו. בצדו הצפוני של כביש מגידו–עפולה (כביש 65). נוסעים מצומת מגידו 4.7 ק"מ ופונים צפונה למנחת מגידו. בחורשת האקליפטוס, שבה הציבה קק"ל שילוט, פורחות כלניות בשלל צבעים.( בתמונה)
רמת מנשה. השטחים הפתוחים ברמת מנשה מנסה מכוסים במרבדי כלניות. סעו לאורך כביש צומת אליקים–גלעד (כביש 672).
יער בית קשת. פריחה מרהיבה לאורך תוואי דרך היער שסללה קק"ל. כניסה לפני שער קיבוץ בית קשת, מכביש עפולה–צומת גולני (כביש 65).
פארק בריטניה. כניסה ממקומות אחדים בכביש 38, בין צומת זכריה ובית גוברין. משטחי פריחה רבים של כלניות בכל הפארק.
יער בארי. משטחים עצומים של כלניות בכל מקום ביער. כניסה מקיבוץ בארי.
יער שוקדה. משטחי פריחה אדירים. מכביש 25 פונים בצומת זמרת דרומה בכביש הגישה למושב שוקדה (כביש 2422). לאחר כ-4.3 ק"מ פונים ימינה לדרך נוף יער שוקדה (יש שילוט). הדרך עבירה לכל רכב. נוסעים 1.5 ק"מ לכיכר גדולה ובצדה חניוני פיקניק.
גבעות רוחמה. שדות כלניות בגבעות ליד קיבוץ רוחמה. לפני שער הקיבוץ פונים שמאלה (צפונה) בדרך עפר, נוסעים כמה מאות מטרים ומגלים שדות פורחים.