'קח את הבנות לישראל ודאג להן'

במכללת חמדת הדרום מספרים על התמודדות הסטודנטיות שהגיעו מצרפת ועל הדאגה למשפחות שנותרו מאחור.

שמעון כהן , כ"ג בטבת תשע"ה

הלוויית הנרצחים
הלוויית הנרצחים
צילום: חזקי עזרא



טוען....

בין אלפי המלווים לקבורה את ארבעת היהודים שנרצחו בפריז היו גם סטודנטיות תלמידות 'עתיד חמדת' של מכללת חמדת הדרום.

הסטודנטיות, עולות מצרפת, הכירו חלק מהנרצחים ומשפחותיהם וכעת הן חשות תחושות מורכבות וקשות לנוכח האירועים האחרונים בארצות מוצאן. על התחושות הללו שוחנו עם ראש מכון 'עתיד חמדת' הרב אלי קלינג המספר על ההתעוררות הכוללת בקרב יהודי צרפת לעלייה ארצה.

באשר להחלטה להגיע עם הסטודנטיות להלוויה מספר הרב קלינג כי התלבט אם נכון לבטל שיעורים ולהגיע לירושלים ואם ההשתתפות תהיה טובה לסטודנטיות אך מי שהכריע את הכף היו הסטודנטיות עצמן. "למחרת כשהגעתי למכללה, הבנות הגיעו עם משלחת ואמרו שהן חייבות ללכת. חלק מהבנות הכירו שניים מהנרצחים. הן מאותו פרבר של פריז", הוא מספר.

על ההלוויה עצמה אומר הרב קלינג כי מדובר היה ב"מעמד מאוד חזק ומרשים. מעורר מחשבות על אחדותו של ישראל ועתיד הענף הזה שלנו".

הרב קלינג מחדד את דבריו ומציין כי כאשר הוא מביע חשש לעתידו של ענף זה של העם הוא אינו מתכוון לעתיד הרחוק של הקהילה אלא למתרחש שם כעת. "המשפחות שלהן שם. הבנות באות לכאן ללא משפחה וחברים וזה לא פשוט. הן מגלות לא מעט אומץ כשהן בוחרות להשאיר את הכול מאחור. כל עוד הייתה תחושה שהמשפחות ממשיכות את החיים באופן מסודר אפשר היה להמשיך בשלווה נפשית, אבל אחרי האירועים שקרו בחודשים האחרונים ובמיוחד האירועים של השבוע שעבר, הן הרי בקשר מתמיד דרך אינטרנט וווטסאפ, הן יודעות שלא מדובר בשינוי זמני אלא במשהו משמעותי. יש כאלה שההורים לראשונה לא יצאו לבית כנסת, חנויות כשרות לא פתחו והן חוששות".

ומה באשר לתחושותיהן של המשפחות שנותרו שם? הרב קלינג מציג את ניסיונו משטח ומספר כיצד בביקוריו בצרפת לצורך גיוס התלמידות הוא חש את ההבדל ביחס לרעיון העלייה. "אני יוצא פעמיים שלוש לשם כדי לגייס את הבנות. הן אומרות שהן בסדר אבל צריך לשכנע את ההורים. בעבר הקושי היה לשכנע את ההורים לשלוח בת למרחק רב כל כך לבדן. היום כשמדברים עם המשפחות אני שומע את ההורים אומרים ש'טוב שהן יהיו שם' ואולי 'בעתיד נחשב על עלייה באופן קונקרטי'. הם אומרים לי קח אותן ותדאג לעתיד שלהן".

לדברים הללו מוסיף הרב קלינג ומדגיש כי לא מדובר בתחושת פאניקה "אבל יש תחושה ברורה שאין שם עתיד. מי שחשב שאולי ביום אחד יעשו את הצעד, מבין שהיום הזה כבר כאן וצריך לפתוח תיק בסוכנות, ומי שכבר פתח תיק מזרז הליכים. אני לא מכיר יהודי אחד שלא שואל את עצמו את השאלה".

עוד הוא מוסיף ומציין כי "יש לנו נתונים מדוייקים על מספר העולים, מספר שמכפיל את עצמו, אבל אין לנו נתונים לגבי כאלה שעוזבים למקומות אחרים. יתכן שעל כל יהודי שמגיע לכאן יש יהודי שמגיע לקנדה, לארה"ב או מדינות אחרות. יש תחושה קשה הרבה יותר מבעבר".לנוכח מציאות זו קורא הרב קלינג לרשויות המדינה להפנים את המתרחש ואת הדורש את התערבותה ולהסיר חסמים ביורוקרטאיים בפני המבקשים לעלות. "המדינה צריכה להפסיק עם הדיבורים ולהתחיל לעשות, להבין שמדובר בדחיפות ולהסיר חסמים בירוקרטיים. אלו משפחות שיש להן פרנסה וצריך להמשיך. הצעירים שיגיעו יפתחו כאן דף חדש אבל המשפחות מגיעות עם רקע כלכלי וצריכות סיוע".

כשהוא מתבקש להדגים את כוונותיו מתאר הרב קלינג מציאות של "רופא שיניים שכבר עובד עשרים שנה ומוכר שם כרופא טוב. הוא מגיע לכאן ופתאום צריך לעבור שוב מבחנים. זה כמעט בלתי אפשרי. הוא צריך ללמוד את החומר מחדש, מעבר לכך שהמשכורת היא לא כמו שהייתה שם. למה רופא בעל שם צריך לעבור את מדורי הבירוקרטיה כדי לקבל הכרה? אלו חסמים עם סיבות היסטוריות ובגלל המצב שהוא מצב חירום הסרת החסמים הללו זה המינימום שצריך לעשות. דווקא כשעולים ממדינות רווחה המעבר פחות קל כי הם יודעים מה הם משאירים שם".