בית הדין 'הישר והצדק' הגיש לאחרונה את תשובתו לבג"ץ לקראת הדיון בבג"ץ סביב שאלת חוקיות 'כתב הסירוב' של בתי הדין לממונות.
בתשובה הובהר כי עצם הדיון בעתירה משמעותו חוסר הבנה מוחלט של המציאות ההלכתית בישראל.
בג"ץ צפוי לבחון הטלת איסור על רבנים להוציא כתבי סירוב נגד בעלי דין הדורשים להתדיין בבתי המשפט במקום על פי דין תורה.
הדיון התעורר לפני כשנתיים, כאשר בית דין באלעד הוציא כתב סירוב נגד אשה תושבת העיר שסירבה להופיע בבית הדין בענין סכסוך שכנים.
בתגובה פנתה האשה לעמותת חדו"ש ואלו פנו ליועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין בתלונה שעצם הזמנה של בעל דין לדין תורה או צו מניעה שבית דין מוציא לאדם שכבר פנה לערכאות, נוגדת את מהות הדמוקרטיה. לטענתם, יש לאסור זאת, לראות בכך עבירה פלילית ואף לשקול העמדה לדין.
כעבור ימים ספורים נענה היועץ המשפטי לממשלה ופרסם הנחיות הקובעות כי "פרסום כתב סרוב במטרה לגרום לבעל דין לבטל תביעה אזרחית עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט".
עוד הבהיר היועץ כי במקרים חמורים תישקל האפשרות לראות בהוצאת כתב הסירוב "עבירה של איומים או סחיטה באיומים".
למרות זאת, בית הדין סירב לבטל את 'כתב הסירוב'. בחדו"ש הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את כתב הסירוב. בנוסף ביקשו העותרים מבג"ץ פסיקה עקרונית כנגד כתבי הסירוב, בטענה כי הם "פוגעים פגיעה קשה בשלטון החוק ויוצרים מציאות של 'מדינה בתוך מדינה'".
שופטי בג"ץ נענו לפניה והחליטו להוציא 'צו על תנאי' נגד בית הדין שהוצרך לנמק מדוע לא יבוטל כתב הסירוב שהוציאו למי שסירב לבוא להתדיין בבית הדין והלך לערכאות.
בתגובה שיגר בית הדין את תשובתו. "מהעתירה עולה חוסר הבנה מוחלט של המציאות ההלכתית עבור אדם המאמין בתורה ובהלכה. כשם שמי שעובר באור אדום עבר על החוק, בין אם תפס אותו שוטר ובין אם לאו, כך מי שהולך לדון בבית דין שלא דן על פי דין תורה בסכסוך שכנים עובר על ההלכה, בין אם בית הדין 'הישר והצדק' יכתוב זאת ובין אם לאו".
לקראת סיום התשובה כותבים באי כוחו של בית הדין, כי "העתירה אינה מבוססת משפטית. בשורה של פסיקות של בית משפט זה ומערכאות נמוכות יותר, נשמרה בעקביות זכותה של הקהילה הדתית לקיים אורח חיים משלה ולהודיע לחבריה כאשר מי מהם מפר נורמות חברתיות אלה. ניסיון לפגוע ביכולת זו של החברה החרדית, בין אם ייעשה בחוסר סמכות על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ובין אם יבוא ממקום אחר, יפגע בזכויות אדם רבות ושונות ובראשן חופש הדת והמצפון והחופש הביטוי, וזאת מלבד חוסר התוחלת שבכך".
"קבלת העתירה תהפוך את מדינת ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה שמנסה לכפות על קהילה דתית יהודית שינוי הלכתי באמצעות מערכת המשפט שלה", הוסיפו.