"מעמד המורים שווה למעמד הרופאים והמהנדסים"

נשיא חמדת הדרום התייחס השבוע במסגרת כנס המנהלים השנתי של נשיאי מכללות החמ"ד שנערך השבוע במכללה לשאלת מעמד המורה.

ידידיה בן אור , כ' בשבט תשע"ה

הכנס בחמדת הדרום
הכנס בחמדת הדרום
צילום: יח"צ
מכללת חמדת הדרום הדתית האקדמית לחינוך בשדות נגב בראשות פרופ' אבי לוי,  אירחה השבוע את הכנס השנתי של נשיאי מכללות הממ"ד והנהלת החמ"ד.

בכנס השתתפו נשיא המכללה פרופ' אבי לוי, ראש מנהל החמ"ד ד"ר אברהם ליפשיץ, נשיא מכללת שאנן פרופ' יחיאל פריש, נשיא מכללת הרצוג הרב פרופ' יצחק קראוס, נשיא מכללת גבעת וושינגטון פרופ' שלמה מרגל, נשיא מכללת בית וגן פרופ' יעקב כץ, סגנית נשיא מכללת אפרתה ד"ר סיגלית רוזמרין, ראש מכללת ליפשיץ, דר' יאיר ברקאי, נשיא מכללת אורות ישראל הרב פרופ' נריה גוטל, ראש מנהל עובדי הוראה וסמנכ"ל משרד החינוך אייל רם, ראש אגף הכשרת עובדי הוראה הרב נח ונציגי האגף להכשרת עובדי הוראה במכללה דוד בוסקילה ודר' יהודה שוורץ. כ"כ השתתפו נציגים מסגלי המכללות ובעלי תפקידים.

בפתיחת הכנס ציין נשיא המכללה פרופ' אבי לוי כי "ההוראה כיום נתפסת יותר ויותר כמקצוע בעל מעמד גבוה, הדומה לזה של עורכי דין, רופאים ומהנדסים. אמנם הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי בשכר אבל בוודאי לגבי מה שנוגע למעמד המורה. בנוסף, כיום מתקיימות תמורות נרחבות בנושא ההכשרה למורים כשההכשרה הולכת ומסתמכת יותר ויותר על ידע מתוך המערכות ולא רק מהוראות הגג שבמשרד החינוך. בנוסף, קיימות כיום מערכות משותפות בין בתי ספר לאקדמיה שמתמקדות בפרקטיקום ובניגוד לשנים עברו, שבהן היה נתק בין הפרקטיקום לתיאוריה כיום מבינים שחייב להתקיים ביניהם קשר הדדי משמעותי".

עוד ציין פרופ' לוי, כי "מטרת התכנית החדשה, שבה מרבית שנה ג' מוקדשת להתנסות מעשית בשטח, הינה לאפשר דיאלוג פורה לשני הכיוונים. כיום, ניתן לראות שחל שינוי גדול בתוכניות ההכשרה במוסדות להשכלה גבוהה, כאשר המיקוד הוא בהצמחת מורים יעילים מומחים בתוכן ובאופן העברתו. ההכשרה עוברת להכשרה קלינית, כמקובל בלימודי רפואה ועריכת דין".

ראש מנהל החמ"ד, ד"ר אברהם ליפשיץ ברך את נשיא המכללה פרופ' לוי על האכסניה המכובדת  ובדבריו הדגיש כי "אנו מקדמים בימים אלה שני נושאים שהראשון שבהם הוא חיזוק הקשר הקיים בין החמ"ד והאקדמיה שמקבל ביטוי יישומי בתוכנית החדשה שנקראת אקדמיה-כיתה ובקשר שבין החיבור הממלכתי דתי לבין האקדמיה. הנושא השני הינו החינוך הממ"ד ומקומו בתוך המכללות". בנוגע לתמורות והשינויים שנוגעים לאותן תכניות הדגיש ליפשיץ כי "לעיתים נוח לו לאדם באזור הנוחות שאותו הוא מכיר ובכל שינוי ישנו סיכון אך בעיקר סיכוי לשדרוג והצלחה". בנוסף הדגיש ליפשיץ כי "בקשר שבין האקדמיה לחמ"ד שאלת השאלות היא שאלת הייחוד אל מול הביחד, מה משותף לכולם ומה ייחודי לחמ"ד, ומה ייחודי לחמ"ד ושמשליך על שאר החברה. כיום הסטודנט שסיים את דרכו האקדמית ויוצא לעבודה בבית הספר חייב להכיר מושגים ופרויקטים שנוגעים לשפת החמ"ד,  ולכן התכנים שאותם אנו מלמדים כיום הם פרקטיים מתמיד על מנת לחזק הלכה למעשה את הקשר שבין מכללה לשדה".

ראש מנהל עובדי הוראה וסמנכ"ל משרד החינוך אייל רם ציין כי "בציבור הישראלי ישנה כמיהה ורצון להקמת תנועה מחנכים חדשה בגוונים שונים. כיום קיימת בשלות בתודעה הישראלית, שמערכת החינוך היא האמצעי החשוב ביותר לקידום החברה ואם נדע לתת למורה את מיטב הכלים המעשיים לעבודה, הרי שציבור המחנכים יקבל מקום מכובד יותר בחברה ובקהילה. השקעה מיטבית בחינוך זה מאוד יהודי ומאוד ישראלי. לאחרונה עשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר אל מול שני מיליון בתי אב ובמקום הראשון של שביעות רצון ממקום העבודה זכו מרצים באוניברסיטאות ובמכללות, כשאת המקום השני תפס בגאון מקומם של המורים והגננות, זהו נתון מדהים, שמראה על שינויים ברוכים שמתקיימים במקצוע ההוראה. נכון שבשאלה שמתייחסת לנושא המשכורת הביעו חלק גדול חוסר שביעות רצון ,אך גם בהיבט הזה אנו עדים לתמורות חיוביות, והנשאלים אמרו שהם מרגישים שהם נמצאים במקום שיש בו שילוב של שליחות ודרך".

סגנית נשיא המכללה, ד"ר צביה בר שלום, הציגה מודל שותפות של המכללה עם בי"ס וציינה כי "במסגרת קשרי רָשות -מכללה שאותם מקיימת המכללה יצרנו שותפויות לכל אורך המסלולים החל מהמעונות וכלה בחטיבות הביניים". בר שלום נתנה דוגמה לתיכון ניסויי שנהנה מליווי אקדמי צמוד של המכללה. "אנחנו פותחים את מעבדות המכללה בפני המורים למדעים בבית הספר שבאים עם התלמידים למעבדות, כאשר סטודנטיות שלנו חונכות תלמידים שעושים עבודות חקר למדעים. זוהי הדרך להנגשת האקדמיה לפריפריה. במסגרת העבודה עם התלמידים אנו עדים לכך שבקרב רבים מהם עולם האקדמיה מצוי לחלוטין מחוץ לעולם המושגים החברתי שאליו הם משתייכים, ובמסגרת המיזם אנו מבקשים לשנות אצלם סדרי חשיבה מוּבְנִים ,על מנת שכל תלמיד יידע שהוא מסוגל ללמוד בעתיד באקדמיה. פתחנו מסלולים ייחודיים בפני התלמידים, כשבחלק מתוכניות הלימודים אף נשמרות להם נקודות זכות אקדמיות שיעמדו לזכותם בעתיד במידה ויבקשו ללמוד במכללה, על מנת לנטוע בהם את תחושת המסוגלות ולהראות להם שעולם האקדמיה פתוח בפניהם".

דר' צביה בר שלום, גב' מרב זרביב וצוות ביה"ס "בית הגדי" הציגו את מודל השותפות שבין במכללה לבין ביה"ס על כל הממשקים הנדרשים בין מד"פים, סטודנטים וסטודנטיות, ראשי חוגים, מרצים דיסציפלינרים ועוד.

במשך הכנס התקיימו מושבים נוספים והעיקרי שבהם הוא "שולחנות עגולים" לפי מסלולי לימוד (כולל הכשרת בני ישיבות) שדנו ביישום הפרקטי של תכנית "אקדמיה- כתה" בחמ"ד.