אדל ביטון ז"ל
אדל ביטון ז"לבאדיבות המשפחה

שנתיים של מלחמה עיקשת על חייה של הילדה אדל ביטון באו השבוע לסיומן הטרגי. אדל בת הארבע הלכה לעולמה (ג') בבית החולים שניידר בפתח תקווה.

ביטון, שנפצעה אנושות לפני כשנתיים בפיגוע יידוי אבנים בכביש חוצה שומרון, הצליחה לשרוד נגד כל תחזיות הרופאים. בהמשך הועברה כשהיא בהכרה חלקית לשיקום בבית לוינשטיין ברעננה. לפני חמישה חודשים חזרה להמשך שיקום בבית המשפחה ביקיר שבשומרון. ההורים אדווה ורפי דבקו לאורך כל התקופה באופטימיות, אך בתחילת השבוע אושפזה אדל בבית החולים בשל סיבוך בדלקת ריאות. במהלך אשפוזה חלה החמרה משמעותית במצבה, ורופאי היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים ביצעו בה פעולות החייאה עד שנאלצו לקבוע את מותה.

עם היוודע דבר פטירתה של אדל ז"ל, הודיעו הוריה כי הם נחושים שבתם תיקבר ביישוב יקיר שבו גדלה, זאת למרות סירוב המינהל האזרחי לאפשר למשפחה להקצות שטח לבניית בית עלמין בתוך היישוב.

האם אדווה ביטון פנתה בקריאה נרגשת לראש הממשלה בדרישה לאפשר זאת: "אני דורשת ממך ראש הממשלה שתכבד החלטה זו ושתחשוב לא מבחינה שכלית אלא רגשית, כאמא שזו בקשתה האחרונה". במשך שעות פעל מ"מ ראש המועצה יוסי דגן מול לשכת ראש הממשלה, ושוחח עם מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה להתערב בעניין ולאשר את קיום ההלוויה במקום. מהמועצה הדגישו כי המקום נמצא בתוך הגבולות המוניציפליים של היישוב, ובבוקר יום הלוויה נערכו בשטח הכנות להכשרת המקום לקבורה, אף שהמינהל האזרחי השתהה במתן האישור.

טקס ההלוויה נערך אתמול (ד') ביישוב יקיר בהשתתפות מאות חברים, בני משפחה ואישי ציבור שהגיעו ללוות את אדל בדרכה האחרונה. בטקס נטלו חלק גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שר הכלכלה ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, הרב אליקים לבנון, הרב שמואל אליהו, רבנים ואישי ציבור נוספים.

"היינו מוכנים להתמודד עם הכול"

מחזה קורע לב היה כשהאם אדווה השתטחה על גופת בתה הקטנה ומיררה בבכי. "ילדה יקרה שלי, אהובה שלי, חיים שלי, אוצר שלי. נשמה ענקית, כל כך קשה לי לכתוב ולדבר עלייך בלשון עבר", אמרה כשדמעות זולגות מעיניה. "מהיום שנולדת הרגשתי שהקב"ה הביא לנו נשמה כל כך גדולה. עוד מאז שהיית תינוקת לא רצית לישון. 'לא לישון, אימא'. עכשיו אני מבינה שהיית צריכה להספיק הרבה. אדל שלי, את כל עולמי. אתמול ראיתי אותך סובלת, נאבקת בכל נשימה. כשהעלו אותך לטיפול נמרץ אמרתי לקב"ה: או לחיים או למוות, די לסבל שלך. הקב"ה החליט לקחת אותך אליו. יפה שלי, הלב שלי נקרע". עוד אמרה האם בהספדה: "אנחנו קוברים אותך פה קרוב אלינו, במקום בו נרצחת. אנחנו קוברים אותך פה לזעוק זעקה גדולה שיהודה ושומרון וכל חבל ארץ במדינת ישראל שייך לנו ויישאר לנו, בלי תנאים, בזכות".

אחריה ספד האב רפי כשקולו רועד מבכי: "הכאב הוא בלתי נסבל. גוזל של אבא, אנשים לא מבינים את החיבור המוחלט בינינו. איך זה לטפל בך לילה לילה בלי להתעייף, רק תמשיכי. עם הכול הייתי מוכן להתמודד, רק לא עם הריק. לריק אין לי פתרון. משוש חיי. העצב והיגון יאכלו אותי. עכשיו את עולה למעלה, לא יכול להיות שאת תישארי שם לבד. אולי תפחדי שם? אבא הלום צער. מה שעומד לנגד עיניי זה שעון חול שעליו אסתכל ואחכה לזמן שבו אצטרף אלייך".

רב היישוב יקיר, הרב אהרן כהן, פנה בטקס ההלוויה לנוכחים ושאל בקול חנוק: איך מספידים תינוקת שמגיל שנתיים נמצאת בהכרה חלקית? מה מספרים עליה? על החיוך המתוק שלה? מה היא הספיקה לעשות בחייה הקצרים? אדל הספיקה להשפיע על עם ישראל, והיום היא פרצה דרך לבית עלמין ביקיר", אמר הרב.

הסבתא  רחל ביטון ביכתה את פטירת נכדתה האהובה: "התפללנו הרבה, קיווינו וציפינו, ויחד עם זאת השארנו את זה בידי הקב"ה. אנחנו מאמינים שיש לו סיבה למה שהוא מחליט. עשינו כל מה שהיה בידינו, לא חסכנו שום כוח שבעולם. הילדה קיבלה טיפול צמוד 24 שעות ביממה והיינו מוכנים לתת עוד, אבל לצערי זה נגמר".

הפרמדיק מועאוויה כבהה, שטיפל באדל בליל הפיגוע, אמר השבוע בכאב כי "קשר דם מחבר ביני לבין אדל. באותו הלילה כשהוצאתי אותה מהרכב ולקחתי אותה על הידיים כשהיא ללא דופק ונשימה, נלחמתי על חייה. למה אדל ביטון צריכה להיקבר? למה מלאך קטן כזה צריך למות בגלל שנאה?" שאל כבהה בחוסר השלמה. עוד אמר כי "חשוב שכל העולם ישמע: אדל ביטון אמנם נפטרה שנתיים אחרי הפיגוע, אבל היא לא נפטרה, היא נרצחה. אדל נרצחה בפיגוע שעשו מחבלים".

[email protected]