אתמול (שני) צוין מלאת 23 שנים לפטירתו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין וביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שהיה בימי כהונתו כראש ממשלה יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הפרופ' משה ארנס.
השיחה עם ארנס נסובה כצפוי סביב שאלת קיומו, כן או לא, של קשר בין התנהלותו של בגין בפרשת הגרעין העיראקי לבין התנהלותו של נתניהו כעת בפרשת הגרעין האיראני.
בראשית הדברים מציין פרופ' ארנס כי על אף תפקידו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון לא היה מודע ולא היה שותף להחלטתו של בגין, החלטה שעליה נודע לו רק לאחר ביצוע הפעולה בעיראק, אם כי למפרע תמך בהחלטה.
כאשר הוא דן בהבדלים או בהקשרים הקיימים בין שני האירועים מציין ארנס הבדל מרכזי מוביל והוא מיקוד הפעולה הישראלית. "מבחינת הפעולה עצמה, הניסיון של העיראקים להגיע לנשק גרעיני התמקד במקום אחד, בכור הגרעיני, ועם הריסתו הסתיים למעשה המאמץ הגרעיני של העיראקי. מכה אחת פתרה את הבעיה. זה לא המצב לגבי איראן ששם הפעילות הגרעינית מפוזרת באזורים נרחבים של איראן ומכה אחת לא יכולה לשים קץ למאמץ הזה".
כאשר זו המציאות הגיאוגראפית של תכנית הגרעין האיראנית הממוקמת בחלק מהמקומות "עמוק עמוק מתחת לאדמה", כלשונו, הרי ש"ההערכה היא שמכה שתבוצע במספר מקומות בזמן אחד יכולה להביא לעיכוב של הפעילות. אין להניח שהיא יכולה לעצור או לחסל את הפעילות".
הבדל נוסף שמוצא ארנס בין הימים ההם לימינו אנו הוא ביחסו של העולם ובכללו ארצות הברית לחשיבות הסוגיה. "העולם לא היה מודע אז ולא היה מוטרד מהפעילות הגרעינית בעיראק. זה לא הדבר הראשון שהטריד את האמריקאים ולכן התגובה שלהם הייתה מאוד שלילית. הם הסתייגו מהמבצע הישראלי, הם מחו והקפיאו משלוח של מטוסי אף 16 כדי לבטא את חוסר הנחת שלהם. היום העולם ובעיקר האמריקאים מודעים לסכנת הנשק הגרעיני ולכן מנהלים מו"מ, שלטעמנו הוא לא מוצלח במיוחד אבל מנסים לעכב או להגביל את הפעילות הגרעינית האיראנית ולכן במובן זה, ורק במובן זה, אנחנו לא לבד כפי שהיינו מול העיראקים".
"יש חילוקי דעות משמעותיים בינינו לבין האמריקאים לגבי אופן הטיפול – האם בדרך המו"מ ניתן לעצור או להגביל את הפעילות הגרעינית האיראנית", אומר ארנס הסבור כי "כפי הנראה המו"מ הנוכחי לא יביא לכך שיפרקו את הצנטריפוגות שמפיקות את האורניום המועשר, שיחסלו את הפעילות הצבאית בתחום הנשק הגרעיני ושיפרקו את הטילים ארוכי הטווח שעליהם האיראנים ישימו ראשי קרב גרעיניים. כל זה ככל שידוע לנו לא נכלל במו"מ".
באשר להבדל הדיפלומטי בינלאומי בין ימי בגין לימינו אלה, הימים בהם העולם לא היה מודע לסכנת הגרעין העיראקי לימינו אלה בהם נראה שנתניהו הצליח לחולל מהפך תודעתי בינלאומי, אומר פרופ' ארנס כי המציאות היא ש"זה לא אנחנו מול כולם. המודעות לסכנת הנשק הגרעיני איראני היא מודעות כלל עולמית ובוודאי אמריקאית. אנחנו לא לבד. בנוסף לזה, בארה"ב יש לא מעט אנשים בעמדות חשובות וחברי קונגרס לא מעטים ששותפים לדעה שלנו שהמו"מ לא יביא לתוצאה המקווה ולכן נסיעת ראש הממשלה שנענה להזמנת יו"ר בית הנבחרים להופיע בפני שני בתי הקונגרס היא ניסיון לשכנע כשחלק כבר מסכימים איתנו ויתכן שאחרים נוספים ישתכנעו לאחר שישמעו את דבריו".
לטעמו של ארנס "זו תהיה טעות מצד ראש הממשלה שלא להיענות להזמנה שקיבל מיו"ד בית הנבחרים".
בהמשך השיחה נשאל ארנס שוב אודות ימי המבצע בעיראק אם שוחח אז עם בגין אודות השיקולים שקדמו להחלטה לצאת למבצע. ארנס מספר כי לא שוחח עם בגין על פרטי הביצוע ושיקול הדעת "אבל בדיעבד אנחנו יודעים שזה היה מהלך מאוד מוצלח שהשיג את מטרתו בבת אחת, במקום אחד והסיר מאיתנו את החשש מאפשרות של נשק גרעיני בידי העיראקים. כשבאתי לארה"ב כשגריר הייתי צריך להתמודד עם אותו כעס אמריקאי שהיה כללי ולא רק אצל הנשיא רייגן.
''אבל לא לקח הרבה זמן עד שהאמריקאים הודו שהם טעו והמבצע הזה היה חשוב מאוד לא רק לישראל אלא לעולם כולו".
לקראת סוף השיחה עמו נשאל פרופ' ארנס אם נכון להבין מדבריו שפיזור תכנית הגרעין האיראנית מונע מישראל פעולה צבאית ועובדה זו מחדדת את הצורך בנאומו של נתניהו המבקש מהעולם לפעול אחרת. ארנס נזהר מלקבל ולהסכים לעמדה המונחת בבסיס השאלה ואומר כי "אנחנו לא צריכים להגיד שאנחנו לא יכולים לפעול צבאית לבד. אני גם לא בטוח שזה נכון. במידה וילכו על פעולה צבאית עדיף שייעשה על ידי ארה"ב, אולי כפעולה משותפת שלנו ושל ארה"ב.
''ארה"ב שקלה ואולי שוקלת פעולה כזו אם לא יגיעו להסדר משביע רצון, אבל יש בארה"ב, גם בקונגרס, שסבורים שהמו"מ הזה אינו מועיל ולכן כשראש הממשלה מוזמן להסברת עמדתנו, זו עמדת כלל הישראלים ולא שמעתי אף ישראלי שחושב שהמו"מ הזה טוב לעולם או לישראל, חובה על ראש הממשלה להגיע לשם וכל ישראל רוצה לקוות ולהתפלל שראש הממשלה יצליח שם".