נשים פוסקות הלכה
נשים פוסקות הלכהצילום: מירי צחי

שבעה רבניות ורבנים השתתפו במושב שחתם את כנס ירושלים ה-12, ואשר עסק בפסיקת הלכה על ידי נשים.

הרב אריאלי בראלי שלל שילוב נשים בתחום הדיינות אך תמך בשילובן בפסיקה בתחום טהרת המשפחה. לדבריו, " זה דבר מבורך שנשים ילמדו תורה ותושב"ע. אבל תורה זה לא דבר של מה בכך, זה דורש עמל. וזה לא דבר שאנחנו רוצים שנשים יהיו בו. נשים לא יכולות להפקיר את ביתן וילדיהן. אנחנו רוצים לעודד ילודה. אם זו מגמה אני חושב שזו מגמה פסולה".

"אני לא רואה סיבה – למה צריך דיינת? מה הצורך? יש פסוק – "ולימדתן את בניכם" ולא את בנותיכם. אני חושב שצריך לעצור את המגמה ולהרבות בלימוד הלכה", הוסיף.

הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי, ראש בית המדרש לנשים בבית מורשה, הציגה עמדה הפוכה, וטענה בנוסף כי לא מדובר בדבר חדש. "הבסיס של ההיתר לדבר הזה הוא הרבה מקורות שמתעדים נשים שנתנו תשובות הלכתיות. המקור הראשון הוא ברוריה, האמת שעוד לפני כן דבורה. זה מתחיל מכך שהוראת ההלכה לא מתבססת על אינסטנציה הלכתית. מי שלא יודע לא ישיב".

הרבנית חנה הנקין, ראש מדרשת 'נשמת', התייחסה למושג "פוסקת הלכה", וציינה כי יתכן שהשימוש הרווח בו כלל איננו נכון. "האם פסיקת הלכה הוא מתן מענה לשאלות? התשובה היא לא. מתן מענה הוא לא פסיקה. פסיקה היא לגזור מילתא למילתא, להסיק מדבר לדבר השני. זוהי פסיקה. אני כואבת על הזילות של המושג פסיקת הלכה – מתן מענה".

הרב יהושע שפירא הציג אף הוא עמדה שוללת, אך מרוככת יותר. "אני טוען יש פה בעיה תרבותית-רוחבית. אם אישה יכולה להיות רופאה ומהנדסת מצוינת היא יכולה ללמוד טוב גמרא. השאלה מה המניעים, מה המוטיבציה? האם כל התביעה הזאת באה מיראת שמיים ורצון לתרבות אלוקית? יש שם גם. כן. אבל לא רק. האם רוצים להרוס ולקלקל? כן. גם זה נכון וגם זה נכון. כי יש פה מגמה שדוחפת לטשטוש מגזרי-דתי..."

הרבנית עידית ברטוב, מוסמכת המכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד במדרשת לינדנבאום של מוסדות "אור תורה סטון", אמרה כי "שואלים אותי בכל תחום שעולה על הדעת, בשר וחלב, שבת. אני עוסקת בתחום ההלכתי כולל הדרכה ושיעורים והדרכה גם של רווקות אני עוסקת המון בהלכות טהרות, יש גם רבנים שלא יודעים אותם. יש הרבה רבנים שמתעסקים בנושאים האלה וביניהם גם אני. כל פוסק עושה דימוי מילתא למילתא, הוא רואה מה שכתוב ורואה את המציאות ולפי זה כותב. יש שאלות ששולפים כי הן יותר פשוטות ויש שאלות שמצריכות בירור".

הרבנית ענבל מלמד ציינה כי ההבדל בין גברים לנשים מתחיל עוד בשלב הלימוד, הרבה לפני שלב הפסיקה. "אני לא רבנית. אני נסמכת על דברים שבעלי לימד וכתב. הוא מחלק – יש מצווה ללמוד תורה והוא מחלק בין הלימוד של הגברים ללימוד של הנשים. יש רמה אחת שאנחנו מחויבות בלימוד תורה כי לא ניתן לקיים את התורה והמצוות בלי ללמוד תורה. מתוך כך חייבים לומר שאישה חייבת ללמוד תורה במידה שתדע מה היא צריכה לקיים, את יסודות התורה והמוסר".

ד"ר בלהה אדמנית, ראש מרכז האשה והמשפחה, מכללת "תלפיות", התייחסה לבעייתיות בתואר של אישה למדנית או פוסקת. "אם אישה רוצה לקבל תואר יש לה שתי אפשרויות – או לעשות דוקטורט או להתחתן עם רב. מה תעשה אישה שלא עשתה דוקטורט או התחתנה עם רב? צריך לחשוב גם על אישה שאין לה זיקת נישואין. ויש שאלה הפוכה – האם אשתו של רב שלא רוצה להיות בתואר הזה יכולה להיות אשה בפני עצמה?".