הצבעת נשים היא היום דבר מובן מאליו גם בחברה הדתית והחרדית. כיום, כזכור, מוקמת גם מפלגת נשים חרדיות אבל המציאות הזו הייתה שונה בתכלית לפני כמאה שנים.
על התפנית שהתחוללה בסוגיה זו תרצה פרופ' מרגלית שילה בכנס מיוחד שיעסוק בנושא השלכותיה והשפעותיה של מלחמת העולם הראשונה על העולם היהודי ויתקיים מחר (חמישי) במכללת אפרתה שבירושלים.
על הסוגיה המורכבת מספרת פרופ' שילה, מחברת הספר 'המאבק על הקול - נשות היישוב וזכות הבחירה 1926-1917' ביומן ערוץ 7 וכבר בראשית דבריה היא מתקנת וקובעת כי הצבעת נשים עדיין אינה מקובלת דיה בעולם השתי ובוודאי שלא בעולם החרדי.
את ראשית המהלכים שהובילו לתפנית מעורבותן של נשים במערכות הבחירות בארץ ישראל מוצאת פרופ' שילה במעורבותן ההולכת וגוברת בהנהגת הישוב בתקופת המלחמה. "במלחמת העולם הראשונה בישוב בארץ רואים כמה התארגנויות של נשים בארץ", היא מספרת ומזכירה את הנשים שהובילו את הכנת מטבחי המזון לאלפי חסרי המזון בירושלים של הישוב הישן. "בראש מפעל כזה עומדת אישה, תרזה דרייפוס", היא מציינת ומוסיפה כי באותה העת בולטת הרבה יותר פעילות חדשנית של נשים בישוב החדש. "היה צורך להגיש סיוע מיוחד למספר לא קטן של נשים שחיו בארץ לבדן ללא המשפחה" מדובר בנשים שהגיעו לארץ ישראל על מנת ללוות את ילדיהן ללימודים בגימנסיה הרצלייה ועם פרוץ המלחמה פסקו כספי מחייתן מלהגיע מארצות המוצא והן נותרו ללא מקור כלכלי. הנשים הללו כונו 'עזובות' וזכו לסיוע של התארגנות מיוחדת בראשה עמדה אישה, שרה טון, שכיום מוקדש רחוב לזכר בעלה.
פרופ' שילה מציינת כי טון סייעה גם למשפחות בזמן הגירושים מהארץ, גירושים שהחלו בסוף 1914 ובהם נשלחו אל מעבר לים כל מי שלא היו נתינים עותומאניים מבלי להבחין אם נשותיהם של המגורשים נותרו לבדן. גם כאן מי שטיפל בנשים ה"עזובות" היו נשים.
מוסיפה פרופ' שילה ומזכירה את פעילותה של רחל ינאית ש"מיד עם תום המלחמה החלה לארגן מתנדבות המעוניינות לשרת בגדוד העברי של הצבא הבריטי. ממכתבים שהשתמרו מתברר שהיו כמאתיים נערות שהתנדבו לצבא הבריטי. גיוס של נשים הוא חידוש שהתקיים במיוחד במלחמת העולם הראשונה במספר צבאות ורחל ינאית אמרה למה ייגרע חלקנו, הרי הקמנו את הארץ כמו הגברים וגם אנחנו רוצות להילחם עליה".
התארגנות זו והעומדות בראשן הובילו לתפנית שהחלה מיד לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים. "בתוך ימים ספורים מאז שהבריטים כבשו את דרום מרכז הארץ החלו להתארגן הועדים המקומיים, בהתחלה במושבות ואחר כך בערים. המושבות ובראשון ראשון לציון היו אוטונומיות שארגנו את חייהן. במשך שנות המלחמה הכול היה משותק ולאחר מכן ביקשו להתארגן מחדש ונוצרה שאלת זכות הבחירה. המקום הראשון שהחל להתארגן היה ראשון לציון ונשים יצאו כשבראשן מנהיגה יוצאת דופן, נחמה פוחצ'בסקי שאמרה שלא ניתן לחיות ללא זכות בחירה. 'מגיעה לנו הזכות הזו כי תרמנו כמו הגברים וכי בעולם כולו נשים מקבלות זכות בחירה'. מעבר לכך גם הרצל עצמו קבע בקונגרס השני שלנשים תהיה זכות בחירה. היה זה בימים שבהם רק בניו זילנד הרחוקה הייתה בחירה לנשים. מסתבר שגם בתחום הזה היינו חלוצים".
על תגובת הישוב לתביעת חירות ההצבעה לנשים מספרת פרופ' שילה ומציינת כי "הישוב היה מורכב מקבוצות רבות. היו אלה שחשבו שיש צורך להוביל את זכות הבחירה של נשים בארץ אבל הם גם היו מאוד מודעים לכך שאחוז בלתי ידוע של תושבי הארץ יתנגד. התנגדו לכך איכרים בראשון לציון שבאופן אנושי גם הם חששו מכל שינוי שלא רגילים אליו", היא אומרת ומציינת כי בתודעת ימינו קשה להבין את הלכי הרוח של המשפחה הפטריכאלית שבה הגבר פוסק בכל דבר, אך החשש היה שעצמאות לאישה תפגע במעמד המשפחה במידה וזו תרצה להצביע בניגוד לרצון בעלה. "התפיסה הזו הייתה שרירה וקיימת עד המאה העשרים והמהפכה שהתחוללה בה".
לצד המצדדים והמתנגדים שחששו הייתה גם קבוצה נוספת, אנשי המזרחי והחרדים. "תנועת 'המזרחי' קיבלה את הדין בהיותה חלק מהתנועה הציונית ולא הביעה התנגדות לשבת עם נשים בתנועה הציונית, אבל מכיוון שכמחצית מהישוב בתום מלחמת העולם הראשונה היה אנשי הישוב הישן חששו ב'מזרחי' להישאר בלי השותפות עם הישוב הישן אל מול החברה המתחלנת החדשה".
במציאות הזו הפתרון היה הליכה בין הטיפות. "'המזרחי' כדרכם לאורך עשרות שנים ישבו בין הכיסאות ואילו החרדים טענו בעוצמה רבה שהדבר אסור מהדין, מהתורה, וקיבלו גיבוי ותמיכה להשקפה הזו מהרב קוק שחזר ארצה בדיוק כאשר הויכוח התנהל", אומרת שילה ומציינת כי ככל שהחלה התארגנות ארצית של כל בני הישוב להקמת אסיפת נבחרים שתייצג אותם בפני הבריטים ובפני הקהילות בתפוצות כך התחזק והתלהט הויכוח והפך לבעל הד כלל ארצי.
בינואר 26' התקיימה אסיפת נבחרים שבה כבר הייתה גם מפלגת נשים, הוכרזה זכות בחירה לנשים והמחיר היה שהישוב הישן, החרדים, פרשו מכנסת ישראל ולמעשה פילגו את כנסת ישראל ותנועת 'המזרחי' הכריעה שהיא נותרת עם הישוב החדש ולמעשה הכריעה בעד בחירת הנשים.