לאחר שש שנים של תכנון וניסוח, הושק בשבוע שעבר הסכם קדם-נישואין שניסח ארגון רבני צהר בשיתוף עם הרב אלישע אבינר ובתמיכת לשכת עורכי הדין בישראל.
ההסכם, המכונה "הסכם מאהבה", מיועד לזוגות שטרם נישאו או לזוגות נשואים שמעוניינים להבטיח "פרידה ג'נטלמנית" במקרה של הידרדרות היחסים ותביעת גט. הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, חתם על ההסכם יחד עם רעייתו, ורבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, בירך אף הוא על המסמך, שאמור להקל את הדרך אל מתן הגט.
על פי ההלכה, בתי הדין הרבניים אינם יכולים לכפות גט ללא רצון הבעל, ואף נשים צריכות להסכים לקבל את הגט. התוצאה היא שבני זוג רבים – גברים ונשים – אינם מסכימים לתת גט או לקבל אותו, אלא אם כן יתקבלו דרישותיהם, הכלכליות בדרך כלל, על חשבון הצד שמעוניין להתגרש. ההסכם החדש קובע מראש שבמקרה של תביעת גט עתידית, ישלם הצד הסרבן סכום חודשי גבוה של אלפי שקלים, דבר שיהפוך את מניעת הגט והסחטנות הכלכלית לפחות כדאית, וממילא יחיש את הגירושין.
דחיית גט תעלה כסף
"המציאות היא קשה", אומר הרב דוד סתיו ל'בשבע', "יש כיום 30‑40 אחוזי גירושין בישראל, ובציבור החילוני האחוז גבוה יותר. הבעיה של 'סחטנות גט' היא אמיתית. בעלים רבים מתנים את נתינת הגט בוויתורים כלכליים של האישה, נניח על חלקה בבית, ברכוש וכדומה, ואילו הרבנים לא יכולים לכפות גט, שכן יש חשש כבד שגט שכזה יהיה גט מעושה, שהוא בעצם פסול. כדי שהגבר יאמר 'רוצה אני' צריך להפעיל כל מיני סנקציות עקיפות, הסמכות של בתי הדין היא מוגבלת והתהליך איטי. לכן ההסכם קובע מראש, עוד כשבני הזוג שמחים ואוהבים, שלא תהיה פרידה מרושעת ונקמנית. היות שהמשמעות היא מאוד יקרה, וכל חודש של דחיית הגט יעלה אלפי שקלים, הסברה היא שלא נראה את דחיינות וסחטנות הגט המכוערת".
לכאורה חז"ל ניסו ללכת לכיוון ההפוך על ידי תיקון הכתובה, לא רק כדי להבטיח את זכויות האישה, אלא כדי להפוך את הגירושין ללא כדאיים לבעל. הרעיון של ההסכם שלכם הוא הפוך, למעשה. הגירוש נעשה יותר נוח.
"שאלה מצוינת ונכונה. המציאות היא כיום שאנשים מתגרשים, ואם לא ניתן לנשים להשתחרר מנישואין התוצאה תהיה עגומה, וכבר אמרו חכמים 'אין אדם חי עם נחש בכפיפה אחת'. אם אנחנו רוצים שעם ישראל יתחתן כדת משה וישראל, אנחנו צריכים לתת לו גם את האופציה להשתחרר ולא לאפשר מציאות של סירוב גט. אני חייב לעשות הכול כדי שלא יהיה זוג שלא יוכל להיפרד".
ועדיין, מה עם שלום הבית וקדושת הנישואין? זה מסר לא פחות חשוב.
"אם בתקופת הגאונים, לפני 1,200 שנים, תיקנו שאם האישה טוענת על בעלה שהוא 'מאיס עליי', כופים אותו לגרשה כדי שלא תזנינה בנות ישראל, אז מה נגיד אנחנו?".
המשפחות לא התפרקו אז בקצב של היום.
"ההסכם הזה באמת מקל את הגירושין למי שנחוש להתגרש, אבל היות שהמשפחה היא הדבר שהכי יקר לנו, ההסכם מותנה בתקופה של שישה חודשי ייעוץ זוגי לפני גירושין - זה חלק בלתי נפרד מההסכם. בנוסף לכך, אני לא חושב שההסכם יעודד גירושין, היות שהוא יכניס ממד מאוד חשוב בנישואין: ביטחון. כשהאישה או האיש יידעו שהזכויות שלהם מוגנות, הם יהיו רגועים יותר והקשר שלהם יהיה חזק ובריא יותר".
מדובר בעיקר על מסורבות גט, אבל יש עוד היבט: רובן מכריע של תביעות הגירושין הן של נשים. גברים לאחר גירושין נותרים במקרים רבים במצב קשה ביותר, הן בתחום הפרנסה והן בקשר עם הילדים. אתם מתייחסים לזה?
"אנחנו לא עושים הפרדה – ההסכם זהה בין האישה לגבר, למרות שכמובן יש עוד מחירים לא פשוטים לגירושים. אני מודע לתופעה הזאת שגברים סובלים ממנה לאחר נתינת גט. יש לזה מורכבות".
מה עוד מיוחד בהסכם הזה על הסכמים אחרים שקיימים היום?
"ההבדל המשמעותי הוא שההסכמים הקודמים היו בעייתיים. ההסכם היה אוטומטי, כלומר ברגע שאחד מבני הזוג רצה להתגרש, הוא רץ מיד להוצאה לפועל כדי לממש את ההסכם ולקבל את חלקו. לא היה מנגנון שבוחן אם אכן מדובר בתביעה תמימה, אם אין ניצול במהלך. מה שמיוחד בהסכם שלנו שהוא מחייב העמדה של בורר – איש רוח, רב וכו' – כאוות נפשם של בני הזוג, והבורר המוסכם הזה גם מוסמך לדון עם בני הזוג על סוגיות הרכוש והמזונות. בנוסף לכך, בהסכם בני הזוג מקבלים עליהם מראש את 'חוק יחסי ממון', כלומר שכל הרכוש שהרוויחו במהלך שנות נישואיהם יתחלק שווה בשווה".
ומה יישאר לעורכי הדין לעשות? הם לא ניסו לטרפד את ההסכם?
"דווקא ניסו. נתתי הרצאה על ההסכם בלשכת עורכי הדין, וקמו כמה עורכי דין וטענו שאני לוקח להם את הפרנסה. אמרתי להם שמצד אחד זה נכון, אבל שאני גם בטוח שהם לא רוצים להיות 'הרעים' שחיים מהתפרקות של אנשים אחרים. הסברתי להם שבעצם תהיה להם פרנסה גם מההסכמים עצמם: הניסוח המותאם אישית לכל בן זוג, הבוררות והגישור במקרה שהנישואין במשבר ועוד. אני חושב שזה היה קידוש השם גדול לראות מאות עורכי דין שדנים בפרטים הלכתיים עם רבנים ומלבנים את הצדדים של ההסכם הזה".
"ההסכם לא תמיד יעיל"
מי שמברכים על ההסכם בכל פה הם ארגוני הנשים. לדברי הטוענת הרבנית אסנת שרון, שעומדת בראש ארגון 'יד לאישה', הסכמים כגון זה שהשיקה צהר עשויים לפתור רבים מאוד מסירובי הגט. "ראשית, התפיסה שלנו שמספר העגונות, כלומר מסורבות הגט, הוא אלפים ולא מאתיים כמו שמוסרים בתי הדין והסטטיסטיקות. שכן הם מגדירים מסורבת גט רק מי שבית הדין פסק שמגיע לה גט מבעלה, וזאת לאחר מסכת ארוכה ומלאה של דיונים והצעות פשרה וגישור שיכולים להימשך שנים. אנחנו מגדירים כמסורבת גט את מי שרוצה לפרק את הקשר הזוגי ולהשתחרר, ולא מקבלת את הגט כי הבעל מעוניין בהטבות שונות על חשבונה. לכן אני ממליצה לכל זוג שרוצה להתחתן לחתום על הסכם קדם נישואין. עכשיו הם אוהבים ואופטימיים, וזה הזמן להבטיח את ההגינות אם חלילה העסק לא יצליח. זה בעצם העיקרון של הכתובה וכל המוזמנים שמחים ומוחאים כפיים, אבל כל המשמעות של הכתובה היא מה יקרה אם זה לא יסתדר".
הכתובה נועדה לחזק את הנישואין ולמנוע גירושין פזיזים. ההסכם הוא בדיוק הפוך.
"אנחנו מאמינים בקדושת הנישואין והזוגיות, אבל לפעמים זה נגמר, וזה ההבדל בין היהדות לקתוליות. אין גירושין בקלות ובנועם, זה תמיד קשה, תמיד כואב. אבל לפחות שאף אחד לא יסחט את הצד השני. גם כך ההסכם לא הרמטי, ואם יש בעל שמוכן ללכת עד הסוף ולא לתת גט מתוך רגשי נקם וכאב, הרי שמבחינה הלכתית אין גט וההסכם לא יכול למנוע זאת. אבל הוא כן יכול להועיל ל‑90 אחוזים מהמקרים לאחר שבית הדין והפסיכולוג ויועץ הנישואין הגיעו למסקנה שהנישואין האלה באו אל קיצם, ונשאר החישוב התועלתני שדחיית הגט תעלה לבעל הסרבן הרבה כסף".
מי שמסתייג מההסכם הוא רבה של רמת גן, הרב יעקב אריאל, לשעבר נשיא ארגון רבני צהר. "ההסכם לא הובא בפניי, ואין לי מושג מה קורה בצהר", הרב אריאל מותח ביקורת מרומזת, "אבל באופן כללי, צריך לדעת שהסכמי קדם נישואין הם לא תמיד דבר יעיל, וצריך המון ניסיון כדי לראות אם ההסכם באמת עומד בבתי משפט ומסייע לזרז את הגט. בארצות הברית יש הסכמים כבר הרבה שנים, אבל הדיין הרב אוריאל לביא טוען שבית הדין הרבני מצליח לזרז גיטין יותר מכל ההסכמים. הוא גם סובר שאם יקנו יותר כוח לבית הדין להפעיל את הרחקות רבנו תם, המציאות תשתפר אף יותר. כלומר, סנקציות עקיפות רחבות כגון שלילת רישיון נהיגה, הפסקת חשמל ומים, שלילת דרכון וכדומה".
ומדוע לא לנסח מראש את הסנקציות האלה בהסכם?
"מעבר למימוש למעשה שהוא בספק משפטי, יש להסכמים חיסרון אחד גדול: זוג צעיר בא להירשם לחתונה ומחתימים אותו מה יהיה אם ירצו להתגרש. כלומר, לחשוב כבר בחתונה מה יהיה הפתח לפרק את הנישואין. זה מכניס מתח מיותר לחייו של זוג תמים שבא בתום לב ובאהבה, אחווה שלום ורעות. אני לא פוסל את ההסכם, אבל ההרגשה לא נוחה".
לדברי הרב אריאל, עיקר הבעיה היא העדר הדרכה שוטפת לחיי זוגיות. "הבעיה של התפרקות המשפחה היא חלק מאווירה עולמית שקשורה ליחס כלפי המשפחה בימינו. זוגות רבים חיים בלי נישואין ומתחתנים בגיל מבוגר, כלומר חיים בהפקרות שזה דבר חמור בפני עצמו, שגם מוביל לגירושים פזיזים. המתירנות היא בעוכרינו וצריך להחזיר את העולם כולו לשפיות ולמנוע את הבעיות. מה שהכי חשוב זה לחייב כל זוג לפני החתונה לעבור קורס בתקשורת זוגית. יש טיפולים מאוד טובים שעוזרים להתגבר על בעיות, וצהר באמת הלכו לכיוון הזה. צריך לרענן אחת לכמה שנים את הזוגיות על ידי מישהו מומחה שיחבר את הקצוות, ולהרבות יותר בחיזוק המשפחה".
הרב סתיו מזכיר בהקשר זה את יוזמת צהר עם ח"כ גילה גמליאל, שלא הבשילה, המציעה חצי נקודת זיכוי במס הכנסה לזוגות שילכו לקורסי ייעוץ זוגי והדרכת הורות. "העלות של המדינה מהגירושים היא גבוהה לאין ערוך", אומר הרב סתיו, "זה אמנם לא תחליף למענה לבעיות הבוערות, אבל אין ספק שזה מה שהכי חשוב".
לנתינת הגט המיידית ישנה השפעה חשובה לא רק על שחרור האישה מידי בעלה. עד היום משתמשים בעלים רבים בדחיינות הגט לא רק כדי לדרוש ממון שלא כדין וכדומה, אלא כדי לשפר את מעמדם בדיון על גובה המזונות או על הסדרי ראייה. לדברי גיל רונן, יו"ר שדולת המשפחה, הנלחמת בין השאר למען זכויות הגבר במשפחה, גם כעת נמצאים הגברים במערכת משפטית דורסנית שרואה בהם אויב ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות להורות ולפרנסה בכבוד ואפילו בחזקת החפות במקרים של טענות שווא רבות נגד אלימות, כביכול, נגד האישה והילדים. "העיסוק חייב להיות יותר בעד המשפחה, ופחות על הדרך לפרק אותה בקלות בשם המאבק נגד סרבנות הגט", אומר רונן. "אמנם לא ראיתי את ההסכם ואיני יכול להתייחס אליו ספציפית, אבל אין לי ספק שמדובר שוב בתוצאה של העיסוק האובססיבי והמוגזם בכוח, כביכול, שנתינת הגט נותנת לגברים על פני הנשים. אני נגד סרבנות גט, זה דבר מכוער ושפל, אבל צריך לדעת שיש שני צדדים בסחטנות וכיעור, והגברים הם לאו דווקא הצד החזק בגירושין. זה המצב כל זמן שבתי משפט למשפחה ממשיכים לפסוק בצורה בלתי אנושית דמי מזונות שהם פעמים רבות מעבר ליכולתו של האדם להשתכר, כולל עיקול קצבת נכות, ללא שום מגבלה".
לדברי רונן, בתי הדין הם הערכאה היותר סימפטית בהליך הגירושין. "בואו נטפל בבעיה העיקרית היום, שהיא התאווה של בתי הדין לענייני משפחה לפרק את המשפחות ולהתעלל בגברים. מה שקורה שם חמור לאין ערוך מכל העוולות שנעשות לנשים בבתי הדין הרבניים סביב סרבנות גט, אמיתית או דמיונית. לפחות בבתי הדין הרבניים הגישה היא בעד המשפחה, שלום בית, אימהות והורות. בבתי המשפט למשפחה, לעומת זאת, יש שנאה למשפחה והרצון הוא רק לפרק כמה שיותר מהר ובאופן כמה שיותר ברוטאלי את התא המשפחתי".