בשבת האחרונה חולקו בבתי הכנסת עלוני שבת שנושאים את הכותרת "מה קרה לבית?".
אינני נכנס עכשיו לפרטי העובדות בסוגיות דת ומדינה בכנסת האחרונה ולא לביטויים כאלה ואחרים של חברי הבית היהודי. השאלות הגדולות ודאי צריכות להישאל והתשובות צריכות להינתן.
מה שמציק הוא הסגנון הבוטה, הלוחמני והמתנשא. מה שעוד יותר מציק הוא העובדה שהמחלוקת ירדה לדרג של תלמידים שמחזיקים בדוברות של סיעת יחד ורבניה. ומה שהכי מציק הוא שבבת אחת נשכחו האהבה, העין הטובה, ההערכה והכבוד לנבחר ציבור ושר בישראל – נפתלי בנט הי"ו.
לא נראה לי שהרב צבי יהודה זצ"ל היה מתבטא כך, וגם אם כן, לא כל מה שמותר לו מותר לנו. לא נראה לי שהרצי"ה היה מתפאר בתלמידים המבזים שר בישראל בפרהסיא.
במיוחד יש להעיר על כך, שהכפשת הבית היהודי אינה מכפישה רק את נבחריה שזה עצמו דבר חמור ביותר, אלא גם ציבור שלם של אלפים ורבבות של ישראל ויחד איתם רשימה ארוכה של תלמידי חכמים מזקני הדור הנושמים את הציבוריות הישראלית כבר עשרות שנים בשליחותו של הרצי"ה.
גם אם אינכם מסכימים איתם, גם אם נראה לכם שהם לא מבינים עד הסוף את הרב או את הרצי"ה זכר צדיקים לברכה, אנא תנו להם כבוד לפחות כמו לכל יהודי או לסתם אדם מהרחוב. תנו להם כבוד על תורתם, תנו להם כבוד על פועלם וזכרו שכל אחד מהם עזב את אזור הנוחות שלו, והלך לעסוק ב"שפיר ובשיליא" של עמך בית ישראל.
פעם, באחד השיעורים של הרב טאו שליט"א, הרב דיבר על תלמידים שמחפשים "אקשן רוחני" בסלידה גמורה. הרב התנער מתלמידים אלו, שהתגייסו בשם עצמם להיות דוברים של בית מדרשם. תורת ה"קמעא קמעא" של הגאולה נפסקה אצלם ברגע שהריחו איזו מלחמה בין רבנים. אני זוכר את זה היטב, הייתי שם.
העלון שחולק השבת כולו שלילה. שלילה של שר בישראל, שלילה של נבחרי ציבור, שלילה של ציבור שלם ושלילה של תלמידי חכמים גדולים. ובתוך כל זה שלילה של העין הטובה והסבלנות-מתוך-אמונה של בית המדרש שהם עצמם גדלו בו.
אז גם אני שואל "מה קרה לבית?"