מסע בירושלים הוא תמיד מסע אל העבר. אם אבניה של ירושלים מספרות את עברה מלפני מאות ואלפי שנים , הרי שבתיה של העיר מספרים את סיפורה מהמאה הקודמת. זאת ירושלים של תחילת ההתיישבות החדשה. בחרנו הפעם, לטייל באחת השכונות הותיקות בעיר- שכונת רחביה.השכונה הוקמה על אדמות שנמכרו בשנת תרפ"ב לחברת "הכשרת היישוב" וזו מסרה את תכנון השכונה החדשה לידיו של הארכיטקט היהודי ריכרד קאופמן.
סיור בשכונה הוא סיור של ניחוחות ירושלמיים אמיתיים. בתים מוקפים גינות וריאות ירוקות, כולם בנויים מאבן ירושלמית ולכל אחד מהם סיפור הקשור בעברה הקרוב של העיר.
תחילת הסיור בקרן הרחובות המלך ג'ורג' וקרן קיימת. בפינת הרחובות הללו ניצב לו בית הקרן הקיימת. את סיפורו תוכלו לקרוא על גבי השילוט המוצב במקום ועל כן נדלג במהירות לנקודה "האמיתית" הראשונה. זו מצויה ברח' קרן קיימת 8 בבית המכונה "ראש רחביה". זה גם המקום להסביר את מקור השם רחביה. שניים אוחזים בטלית זו.
השופט גד פרומקין טוען שהיתה זו הצעתו לפי המקור התנכ"י "כי ירחיב ה' גבולך..". מנגד טוען אליעזר לוין שהיתה זו הצעת אביו דוד, על פי פסוק אחר "ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים". כך או אחרת, הבנין הראשון בסיורנו, בית ראש רחביה קשור בפסוק השני. בית זה שאליו נכנס מתוך הרחוב הראשי תוכנן כבר בשנת תרצ"ו (1936) והוא מאפיין את סגנון הבניה באותה התקופה. ייחודו של המקום הוא במזרקת הזכוכית הניצבת בחצר בין הבתים.את המשך הדרך נעשה , במעלה הרחוב לעבר הגמנסיה העברית. חזיתו של הבנין כיום אינה זו מה שהיתה באותם ימים. אז, כיאה לבית ספר יוקרתי היה המבנה חד קומתי ולמדו בו בניהם של גדולי התקופה. עוד כמה עשרות מטרים ואנו בפינת הרחובות אוסשקין ואבן עזרא. מיד מבחינים בבית בעל חזית מעוגלת . כאן עמד ביתו של איש העסקים שמחה אמב"ש ( אני מאמין באמונה שלמה). בחלקו התחתון של הבית מרכז מסחרי קטן, שכן היה זה בית שעמד בקצה השכונה ולא הפריע למהלך החיים התקין.. מכאן נרד ברחוב אוסשקין , נחלוף על פני בית הכנסת הנשיא שבו התפלל הנשיא בן צבי עד שנגיע לבית מספר 13. אבל גם אם נחפש טוב לא נמצא את הבית הזה. יש מספר 15, יש 11 ואין 13. ומעשה שהיה כך היה. מנחם אוסשקין שהיה ממנהלי הקרן הקיימת ואף רצה שהרחוב יקרא על שמו, מצא בכתובים כי המספר 13 מספר בלי מזל הוא. על כן בהוראתו לא הוסב אף בית ברחוב תחת הסיפרה 13.מכאן נפנה לבית יד בן צבי ברחוב אלחריזי. הכניסה אליו פתוחה בשעות היום ואת סיפורו של הבית וצריפיו השבדיים המפורסמים תשמעו במקום. ממול במספר 22 התגוררה דמות מעניינת בחיי המדינה בשנותיה הראשונות דב יוסף ששימש כשר האספקה והקיצוב . הבית מזכיר מאוד סגנון ספרדי ים תיכוני והוא חריג בשכונה.( ראו בתמונה) מכאן שתי אפשרויות בפנינו. האחת לפנות לכיוון רחוב רמב"ן לחלקו המערבי עד לשכונת מעונות עובדים והאחרת לפנות לרחוב רמב"ן בחלקו הראשון לבית הראשון שהוקם עוד בשנת תרצ"ה (1935) בית ילין ברחוב רמב"ן 14. בסמוך גם עומדת עד היום טחנת הרוח של רחביה אשר נבנתה באמצע המאה הי"ט . גם היא כטחנה במשכנות שאננים חדלה לפעול בשלב מסוים ואולם עד היום היא אחד מסמלי התקופה והשכונה.
איך מגיעים?
נוסעים ברחוב המלך גורג' עד לבנין הסוכנות היהודית. מחנים, באחד ממפרצי החניה(בתשלום) ומתחילים ללכת ברגל. סיומו של המסלול ליד טחנת הרוח קרוב מאוד לנקודת ההתחלה.
והיכן אוכלים ?
במסעדת ריו במושבה הגרמנית. כשרה למהדרין .
מסעדת ריו, הממוקמת בעמק רפאים, לקחה את הכנת האגרולים לרמה חדשה לגמרי. המסעדה כשרה למהדרין. העיצוב המודרני המשלב עץ וברזל ומטבח אסייתית ומיוחד של המסעדה הפכו אותה לאהובה על תושבי העיר ומחוצה לה. חובשי כיפות לסוגיהם הם רבים מאלו האוכלים במסעדה.בתפריט יש גרסאות משודרגות לאוכל אסייתי מוכר כמו סושי, ברווז פקינג ולו-מיין ובמקביל המסעדה מחדשת עם שילוב טעמים ים- תיכוניים לתוך המנות הקלאסיות כמו למשל מנת פירי-פירי טונה מוגשת עם זיתים ובורגול.
המקום מדהים. שני חללים לה. האחד פנימי והאחר חיצוני. התאורה מתחלפת מידי כמה דקות . בפנים, תקרה מקומרת גבוהה ובחוץ, מרפסת חיצונית שופעת אור ואוויר, מרתף שבו באר קדמונית( אפילו השירותים מיוחדים) ועוד שורה של פרטים שאתה מגלה לאט לאט (שימו לב לכיור נטילת הידיים) .
התפריט של ריו כולל שני סוגים: הראשון סושי, "מטבח אסיאתי מקומי" ודגים. בימים אלו שמתחילים את שלושת השבועות ובתוכם את תשעת הימים שבהם אין אוכלים בשר, לדגים המוגשים כאן יש ערך וטעם מיוחד. לא כדאי לפספס. אפוא כדאי לשבת אם יש מקום ( המקום עמוס וזה מראה על טריות המוצרים )? ישיבה במרפסת המסעדה היא חוויה נעימה במיוחד. 02-561-1344
והיכן לנים לבאים מחוץ לעיר הקודש?
במלון של מלכים וכל מה שמסביב לו.כשרות מהדרין
מלון "פרימה המלכים" נמצא בדיוק במרכזה של ירושלים. המלון משקיף אל כל נופיה של ירושלים. אם אתם ממוקמים בצידו הדרומי של המלון( במרפסות הגרניום הנפלאות והמיוחדות "פרי טעמה של בעלת הרשת" כפי שמגלה מנהל המלון אבי לוי ), כל חלקה הדרומי של העיר מולכם. נופי רמת רחל, ארמון הנציב, מדבר יהודה ובואך ים המלח. בחלק המזרחי של המלון כל נופי העיר העתיקה, הר הזיתים והר הצופים, רחוב ממילא ועוד.סמוך למלון מצוי בית היכל שלמה- שם היה שנים רבות , משכנה של הרבנות הראשית . בקומתו הראשונה בית כנסת שכל אביזריו כולל ארון הקודש הובאו בשלמותם מאיטליה.
לא הרחק משם, ברחוב אבן גבירול 20 בית כנסת חורב. מנין ראשון בשבת ב 6:55 ואח"כ קידוש יפה. זה מתאים מאוד גם לארוחות במלון.( מנין שני אגב בשעה 8:45).
במעלה רחוב המלך גורג' החמישי בית הכנסת הגדול, אחריו מוסדות הסוכנות היהודית ומשרדי הקק"ל. המלצה.את סיפורם נעשה בטיול לשכונת רחביה בשבת בצהרים.
במורד הרחוב במקום בו הוא מתחבר לרחוב קרן היסוד נגיע למשכנות שאננים,
גן הפעמון, טחנת הרוח של מונטפיורי , עליהם כדאי להגיע בטיול ערב.
בקרן כיכר פריז, ברחוב בלפור בית אגיון , יהודי עשיר מאלכסנדריה. היום הוא משמש כבית ראש הממשלה.
חשוב לדעת כי כל שכונת רחביה היא שכונתם של נשיאים וראשי ממשלות. כאן היה בית הנשיא בן צבי ,כאן שכן ביתם של לוי אשכול וגולדה מאיר ז"ל, ואף שרי ממשלת ישראל וביחוד המפורסמים שבהם גרו שם.
במורד הרחוב , רחוב אגרון , נגיע למלון פלאס אשר שיכן עד לא מכבר את משרד המסחר והתעשיה, שעכשיו בונים בו את מלון וולדורף אסטוריה ובהמשך , נגיע עד למתחם אלרוב-ממילא, הניצב אל מול מגדל דוד.
ובחזרה למלון.
האוכל נהדר. בייחוד בארוחות ליל שבת ובשבת בצהרים. השירות אדיב עד מאוד וההרגשה דתית. שני בתי כנסת בתוך המלון ואפילו מידע על מזג האויר מצוי בקדמת הלובי. לרווחת הציבור שומר המצוות אפילו לנייר חתוך דאגו בשירותים.
ואתם חברים! הרגישו כבני מלכים. טל. 02-6201201
וטיפ קטן לסיום.
ביום שישי אחר הצהרים, כשעתיים לפני כניסת השבת קיפצו לשוק מחנה יהודה. טעימות , קניות של מציאות ( עשר פיתות בש"ח) וסתם ניחוחות שלפני שבת.