ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל בשיקול דעת רחב המתכלל יחד את האיומים שעל מדינת ישראל, את האפשרויות והדרכים להתמודד איתם במישורים המדיניים והביטחוניים וגם את ההזדמנויות: מתי מדינת ישראל ביחסיה הבינלאומיים חופשית להתמודד באופן עצמאי עם איומים אלו, ומתי נכון שתגביל זמנית חלק מעוצמתה, מתוך האחריות המחייבת להתחשב גם בבריתות אסטרטגיות עם אומות נוספות.
הרשות הפלשתינית נולדה בחטא הסכמי אוסלו. החזרתם של ערפאת ורוצחי הפת"ח מתוניסיה, אליה גורשו מלבנון ומירדן, ונתינת אלפי רובים ואת השלטון ביהודה ושומרון בידם, היו צעד לא מוסרי וחסר אחריות, שהביא לשפך דמם של אלפי אנשים. פשע הסכמי אוסלו היה חמור יותר משחרור המחבלים הרוצחים כפי שחווינו לפני כשנה.
ביום מן הימים יתקיימו התנאים לפרק את הרשות הפלשתינית מנשקה ולהותיר לפלשתינים ביהודה ושומרון אוטונומיה אזרחית מנהלית בלבד. שליטת העל הביטחונית והכללית, בכל רחבי יו"ש, תהיה בידי ישראל בלבד.
גם אז הפלשתינים יטפלו בבעיות היומיום שלהם בכל מישורי החיים באמצעות פקידי אוטונומיה וממשל אזרחיים. פשוט הדבר שכל העובדים בשלטון אוטונומי אזרחי זה צריכים לקבל את משכורתם ממדינת ישראל דרך המינהל האזרחי שביהודה ושומרון.
זוהי הדרך הנכונה והפשוטה לשליטה בשני מיליון פלשתינים שחיים ביו"ש. יש לדאוג להם דרך נציגי התיאום והקישור ומערכות השלטון המוניציפליות שלהם, לחיים אזרחיים שתנאיהם טובים לאין ערוך מבכל מדינה ערבית שכנה.
יחד עם זאת, ברור ומובן שבכל עת בה מעורבת רשות האוטונומיה הפלשתינית בטרור, נכון ללחוץ על דוושת הברקס ולצמצם את זרימת הדלק, ולהבהיר להם שאם הדלק הניתן להם, קרי הכסף, ישמש לטרור ומוות או ללחוץ על ישראל בדרכים אחרות ולא למטרות חיים אזרחיות, תיעצר העברתו. כך נהג ראש הממשלה שהקפיא לפני כמה חודשים את העברת הכספים למימון מנגנון השליטה של הרשות הפלשתינית.
לעתים שיקול הדעת האסטרטגי העליון של ישראל, ולא מאהבת אויבינו אלא מאינטרסים שלנו, יחייב לשמר את מערכת הפקידים הפלשתינים המטפלים בשגרת החיים שלהם, על אף שייתכן שתהיה זליגה מכסף משכורות זה גם לטרור.
זוהי מערכת של איזונים ובלמים שמנהלים ראשי מערכת הביטחון וראש הממשלה. ניתן גם לבקר את שיקול דעתם, אך לעתים יש גם שיקולים שאינם ידועים למבקרים.
כולנו תפילה שנשתחרר משעבוד המלכויות ושהקב"ה יוליכנו מהרה קוממיות בכל מלוא רוחב ארצנו.