יוצאים מהחורים. ענת וקסמן
יוצאים מהחורים. ענת וקסמןצילום: משה שי - פלאש 90

התקופה היא תקופה עדתית, כך נדמה. מקמפיין השקופים של אריה דרעי והקריאה 'מזרחי מצביע למזרחי', דרך 'מנשקי המזוזות' של יאיר גרבוז ויהושע סובול ועד להתפרצותו של פרופ' חצרוני ואלו רק דוגמאות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על סוגיית העדתיות בפן הקולנועי ישראלי שלה עם הד"ר רמי קמחי, איש אוניברסיטת אריאל שחקר את המוטיבים העדתיים שבסרטי הבורקס שנעשו בישראל בשנות השבעים והפכו לחלק בלתי נפרד מהווייתה התרבותית של המדינה.

מסקנותיו המורחבות של המחקר הזה יצאו לאור בספרו 'שטייטל בארץ ישראל – סרטי הבורקס ומקורותיהם בספרות אידיש קלאסית' (הוצאת 'רסלינג')

כבר בראשית הדברים מפתיע ד"ר קמחי כשהוא מספר כי מחקרו גילה כבר בראשיתו כי מקורותיהם של הסרטים הללו לא היו בהווי המזרחי בהכרח אלא דווקא בתיאורי העיירה של הספרות האידיאית כדוגמת ספרי מנדלי מוכר ספרים, י.ל. פרץ ושלום עליכם שלדבריו השוואה בין ספריהם לסרטים  הללו מגלה שגם הם דיברו על אותה שכונה ועל אותם אלמנטים.

לדבריו השבילים הבלתי סלולים שאפיינו את הסרטים הללו כמו גם חיות הבית המתרוצצות בין הבתים אפיינו את העיירות המזרח אירופאיות. דוגמא אחת מתוך כמה לכך הוא מוצא בעובדה שהסרט סלאח שבאתי צולם באותה תפאורה, ללא שינוי, שבה צולם הסרט 'שני קונילמל'.

למסקנותיו הגיע ד"ר קמחי בראש ובראשונה מהיכרותו האישית. כבן להורים יוצאי מצרים הבחין מיד שהנופים העולים מהסרטים הללו אינם אלו שהיו מוכרים לו מעברו האישי ומסיפוריהם של הוריו. "ידעתי שהמשפחה שלי מנהלת עולם ערכים שונה והמציאות החברתית שלהם שונה", הוא מספר. תחושה זו נמשכה עד שנחשף לכתבי י.ל. פרץ ושלום עליכם והבין שגילה את הרקע האמיתי לסרטים ה"מזרחיים" הללו.

"המזרחיים אהבו את הסרטים הללו למרות שלכאורה הם הציגו אותם בצורה מעוותת. ומדוע זה היה כך – זו הייתה שאלה ללא תשובה", הוא אומר ומיד מוסיף את השערתו לפתרון אפשרי: "סרטי הבורקס הציגו את המזרחיים כיהודים, ויחסית לדחייה שהייתה מנת חלקם של המזרחיים בשנות השבעים, דחייה שהובילה לכך שאפילו היה מי שפקפק ביהדותם - יחסית לזה זו הייתה מחמאה.

"לכן אהבו את הסרטים הללו ולכן אוהבים את הסרטים הללו גם היום. גם היום תלמידים שלי לקולנוע מצטטים את 'חגיגה בסנוקר' ו'צ'ארלי וחצי'".

על הפערים העדתיים הללו מוסיף ד"ר קמחי ומעיר על דמותו המשונה של 'חכם חנוכה' בסרט 'חגיגה בסנוקר'. "מדובר בשדכן שלבוש בבגדי חסיד, אבל לא היו אז שדכנים...", הוא מציין ומוסיף כי הציבור המזרחי הסכים לדלג על ה"מהמורה" הזו בתסריט בשם אותה חיבה שרכש לסרט ולסרטים כדוגמתו.