מסכת יבמות
מסכת יבמותצילום: ארצות המקרא

עם סיום מלחמת העולם השנייה והתקבצות שארית הפליטה במחנות עקורים, נוצר מחסור בספרי תלמוד ובספרי קודש אחרים עבור היהודים שניצלו.

החל משנת תש"ו החלה "אגודת הרבנים" בגרמניה, בסיוע הצבא האמריקאי והג'וינט, במבצע הדפסת הש"ס עבור הניצולים. תחילה הודפסו מסכתות בודדות בפורמטים שונים כמו  מסכתאות קידושין ונדרים. מאוחר יותר, בשנת תש"ט, נדפסה לראשונה מהדורת הש"ס במלואה כשבכל כרך שני שערים. השער, עוצב במיוחד לציון מאורע הדפסת הש"ס לראשונה על אדמת גרמניה החרוכה.

אחד מספרי הקודש היהודיים הראשונים שהודפסו לאחר השואה בגרמניה, (לא הראשון שבהם), הוא כרך מתוך מסכת יבמות שהודפס במחנה עקורים בעיר היידלברג בגרמניה בשנת תש"ח.

התלמוד מוצג לראשונה בתערוכת "על נהרות בבל" שנפתחה לפני כחודשיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים ומוקדשת לראשונה בעולם לגלות בבל, והוא המוצג החותם את התערוכה.

על גבי שער התלמוד (בתמונה), ניתן לראות איור של נהרות הפרת והחידקל המסמלים את היישוב היהודי בבבל. בתחתית העמוד מופיע איור של מחנה עבודה נאצי והכיתוב "מחנה עבודה באשכנז בימי הנאצים".

מעל האיור מצוטט הפסוק "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך" (תהלים קי"ט, פ"ז) המתייחס לדבקות במצוות על אף קשיים רבים ומבטא את רגשות הניצולים. האיור בראש העמוד בצירוף הציטוט "משעבוד לגאולה ומאפלה לאור גדול" מתאר את הכמיהה לשוב לירושלים, לציון.

אמנדה וייס, מנכ"לית מוזאון ארצות המקרא בירושלים, מסבירה ששער התלמוד ממחיש היטב את תחושת האובדן והאימה של היהודים בתקופת השואה בגרמניה, אך מלמד גם על מקורות התקווה והעוצמה של היהודים ששרדו את התופת – גלות בבל, הכמיהה לשוב לציון וחוסנו של העם היהודי שקם מן האפר פעם אחר פעם – של חורבן ירושלים ושל השואה.

"מדובר בספר רב משמעות  שנכתב ערב קום המדינה במחנה עקורים אמריקאי על אדמת גרמניה החרוכה והוא ביטוי ממשי לפסוק הכתוב בראשו "מאפלה לאור גדול", אומרת אמנדה.