הנוער מתחבר למורשת השואה: "הופתענו"

זה החל באלף בני נוער מהציונות הדתית ויסתיים מחר בירושלים עם 24 נערים ונערות שהגיעו אל הישורת האחרונה של חידון מורשת השואה.

שמעון כהן , כ"ו בניסן תשע"ה

לומדות לחידון
לומדות לחידון
יח"צ



טוען....

מחר, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יתקיים בירושלים השלב הארצי של חידון השואה של החינוך הממלכתי דתי. על האירוע ועל לימוד מורשת השואה בקרב בני נוער שוחחנו עם ראש המרכז ללימודי השואה במכללה ירושלים, הרבנית אסתר פרבשטיין.

הרבנית פרבשטיין מספרת כי להפתעתה ולהפתעת מחנכים ומורים שהוציאו לפועל את החידון נרשמו להתמודדות כאלף תלמידים מכל רחבי הארץ ומכל גווני החינוך הממלכתי דתי. "זו אחת ההפתעות הגדולות שלנו. אנחנו יודעים שהלימודים הם לימודי חובה, אבל כאן זרקנו אתגר שמצריך לימוד רב.

"להפתעתנו כאלף תלמידים מכל המגזרים בציונות נרשמו למרות שאנחנו שומעים שקשה לתלמידים לעשות מעבר ללימודי החובה והנה הצלחנו להעביר את השדר שללמוד על השואה זו זכות ולא רק חובה".

החידון ששלבי הסיום שלו יתקיימו מחר יעמוד בציון שבעים שנה לשחרור תוך דגש מיוחד על שנות השיקום התחייה ותעצומות הנפש. בכל אחד מהחידונים, זה של הבנים וזה של הבנות, יתמודדו 12 מועמדים בשאלות סביב היסטורית הרקע של ימי השואה ומלחמת העולם השנייה ותוך דגש על ביוגרפיה אישית של דמויות שונות.

יצוין כי שלביו הראשונים של החידון התקיימו בזירה האינטרנטית כאשר תלמידים נבחנו על שורת שאלות ומיד קיבלו תוצאות שאישרו או שללו את התקדמותם אל השלב הבא. בשלבי ההמשך הגיעו המתמודדים אל המכללה ירושלים ושם התקיימו החידונים. השלב המסכם יתקיים בחסות ובשיתוף פעולה של שורת ארגונים ובניצוחו של משרד החינוך במרכז ג'ראר בכר שבירושלים. בתום השלב האחרון של החידון יתקיים טקס מסכם ובו מחווה לניצולים.

"היה מפתיע לראות את הדור הצעיר מתחבר", אומרת הרבנית פרבשטיין המציינת כי הנושאים בהם מתמקד החידון כוללים את נושאי האמונה, עולם התורה וצמיחת עולם הישיבות מתוככי חורבות אירופה.

ומה למעשה מביא את בני הנוער להתחבר אל חומר קשה וכואב שכזה בעידן הפייסבוק והטוויטר? "מסתבר" אומרת הרבנית פרבשטיין "כי הדרך לחידון שכזה עוברת באפיקים שונים. חלק מהתלמידים הגיעו מתוך היכרות אישית עם ניצול קרוב משפחה, חלק מתוך תחושת זהות אמונית ובניין המנהיגות האישית והציבורית של בני הנוער ועוד".

שאלה אחת לא שמעו המורים מהתלמידים, שאלת ה'מה ייצא לנו מזה?' מסתבר שבני הדור הצעיר ערכיים ועמוקים הרבה מעבר מכפי שהדברים נראים במבט חיצוני.

לקראת סוף השיחה עמה נשאלה הרבנית פרבשטיין כאשת חינוך העוסקת בהוראת מורשת השואה, מתי להערכתה נכון להתחיל וללמד את הסוגיה הקשה והכואבת הזו, באיזה גיל נכונים הילדים לקלוט את המידע. "עמדתי האישית עברה שינוי", היא מספרת. "לכתחילה לא הייתי מתחילה בגיל מוקדם, אולי רק סיפורים בגילאי הביניים, כיתות ו'-ז', אבל מוכרחים להיות מציאותיים. השואה נוכחת מאוד דרך התקשורת והצפירות. אם ממילא ילדים בגיל הרך נחשפים למידע צריך לעשות שינוי בגישה, ולשם כך בינינו תכניות לגיל הרך עם מושגים בסיסיים, אבל כאלה שבסופם יש עידוד ואור".

עם זאת מציינת הרבנית פרבשטיין כי בציבור החרדי נכון שגיל החשיפה יהיה מבוגר יותר שכן בציבור זה החשיפה למידע סביב השואה מגיע בגיל מאוחר יותר, ומשום כך נכון וראוי שלא לחשוף את הנתונים והמידע בגיל הרך והצעיר.

לקראת גמר החידון שיגרו נשיא המדינה - ראובן ריבלין וראש הממשלה - בנימין נתניהו, ברכות לעולים לגמר וליוזמי החידון.

בין היתר כתב הנשיא ריבלין "אני מאמין כי אם לא תבער בנו אש מוסרית, לקח השואה לא יילמד לעולם. קהילות ועמים ימשיכו להירצח, ילדים, נשים, גברים וזקנים ימשיכו לצעוד אל מותם ושבועת 'לעולם לא עוד' תיוותר חלולה ומחוללת".

עוד הוסיף הנשיא כי "זוהי חובה ראשונה במעלה לא רק לזכור אלא גם ללמוד ולהנחיל את 'מורשת' אותה השאירו לנו התקופה הנוראה והאפלה ביותר בתולדות ימי עמנו. היו ברוכים במאמציכם ללמוד וללמד לשמור ולעשות".

ראש הממשלה כתב למתמודדים ולראשי המכללה "רבים מניצולי השואה עלו ארצה, השתתפו במלחמות ישראל ומילאו תפקיד מרכזי בבניין המדינה. אנו מוקירים את מאמציהם ושואבים כוח מפועלם למען הכלל. בצד שימור זכרם של אחינו ואחיותינו נספי השואה, חובתנו היא להנחיל את מורשת הניצולים לדורות הבאים. חידון מורשת השואה הוא חלק ממחויבות זו. שמחתי לשמוע שמעל אלף בני נוער נרשמו לחידון. אני מאחל הצלחה לכל המתמודדים, ומברך את הזוכים".