צבי מגן, בעבר שגריר ישראל באוקראינה וברוסיה וכיום ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מתייחס בראיון ליומן ערוץ 7 לסערה ביחסי ישראל רוסיה עקב מכירת טילי ה-S300 לאיראן, אזהרותיו של פוטין את ישראל ממכירת נשק לאוקראינה והשאיפה הרוסית לתווך בין ישראל לרש"פ.
בראשית דבריו מעיר מגן כי על אף הכותרות המתלהמות אודות אזהרותיו ואיומיו של הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, את ישראל שלא תמכור נשק לאוקראינה, יש להבין שאין מדובר באיומים אלא לכל היותר בבקשות מצידו של פוטין ולא מעבר לכך. "הוא נשמע כמבקש יותר מאשר מאיים", אומר מגן ומציין כי "איש בישראל לא אמר שיש כוונה למכור נשק לאוקראינה", כך שהדברים זכו לכותרות מפליגות ודרמטיות הרבה מעבר למציאות בפועל.
להערכתו של מגן מטרתו של פוטין בפנייה לישראל היא לכל היותר להוריד את המתיחות עם ישראל וליישר את ההדורים. "הוא לא רוצה לקלקל את היחסים עם ישראל ויש לו אינטרסים מולנו. הוא מבקש להרגיע".
בדבריו מציין מגן כי מניעיה של רוסיה בכלל ושל פוטין בפרט אין מושתתים רק על היחסים בין מוסקבה לירושלים, אלא בעיקר על הרצון הרוסי להפוך לגורם דומיננטי ומשמעותי באזור כולו. לשם כך רוסיה מתקרבת לאיראן מחד ומאידך גם למצרים, ירדן, סעודיה ועוד. זאת כאשר ברקע נשמעים הדי ההתקוטטות בין פוטין לארה"ב והמערב. בכלל המאמצים הללו גם המגעים עם הפלשתינים.
מגן מציין כי חיזוק מעמדה כשחקן אזורי משפיע מבצר בין השאר את מעמדה המדיני וגם את מעמדה הכלכלי שכן עסקאות כדוגמת עסקת הטילים עם איראן יוצאות לפועל.
"במזרח התיכון יש כעת זירה של התמודדות גלובאלית רוסית-מערבית. בתוך כך הרוסים מטפחים את הנושא הפלשתיני כמעין מגרש שניתן לקדם בו את מעמדם באזור כגורם מדיני חשוב וכגורם מגשר. רוסיה משחקת תפקיד גם בקוורטט ובפורומים דומים. היא לא משקיעה את מה שמשקיעה מעצמת על אבל היא משתלבת ולכן היא יוזמת את המהלכים", אומר מגן הסבור כי ההחלטה לצאת במהלך הישראלי-פלשתיני באותו יום בו פוטין הודיע על העסקה עם האיראנים יש בה כדי לחזק את התחושה שברצונה של רוסיה להיכנס לעובי הקורה באופן אסרטיבי יותר. "רוסיה מוכנה להקריב במידה מסויימת את היחסים איתנו, היא מסתכנת בכך, למען ההתמודדות על מעמדה האזורי", הוא אומר ומעיר כי הקרבה זו לא יכולה לגלוש לסכסוך ועימות חריף עם ישראל שכן על מנת לקדם מהלך ישראלי-פלשתיני עליה לשמור על קשר עם שני שחקני המפתח ולא יהיה די רק במגעים, מוצלחים ככל שיהיו, עם הפלשתינים.
להערכתו של מגן הבחירה בעניין האיראני ובעניין הישראלי-פלשתיני נעשית באופן מושכל על ידי הרוסים שכן גם הם יודעים כי שתי סוגיות אלה עומדות במרכז תשומת הלב העולמית ומשום כך זו הזירה הנכונה מבחינת פוטין לבצר את מעמדה המדיני של רוסיה.
באשר להבדלים הצפויים בין ניסיונות התיווך הרוסי בזירה הפלשתינית לבין הניסיונות האמריקאיים בזירה זו, אומר מגן כי לאחר שהתברר כי למהלכיו של ג'ון קרי אין תוחלת והדברים אינם מתקדמים להישגים כלשהם מבקשים הרוסים לומר שלהם יש אולי משהו אחר, משהו שיוביל לתוצאות טובות ומשמעותיות יותר בזירה זו.
להערכתו הגישה הרוסית תעדיף את הזירה האזורית וקידום הפתרון הערבי הכולל על פני הזירה הדו צדדית, זו שג'ון קרי ניסה לקדם. בנוסף סבור פוטין כי הדרך הנכונה לקדם את המגעים בין ישראל לפלשתינים היא בדרך מדורגת ולא קביעת מועדים מוחלטים להשגת הסכמים כוללים, כפי שניסו האמריקאים לקדם, ניסיון שלא צלח. "הרוסים חושבים על הגעה לאיזושהי הבנת ביניים על עצם העיקרון ואת הנושאים הבעייתיים המוכרים לנו להשאיר לשלבי ההמשך", אומר מגן, וכשהוא נשאל אם אין הדברים דומים לשיטת הסלאמי הזכורה מימי ערפאת, הוא מזכיר כי בשנים האחרונות דווקא הפלשתינים הם שדורשים בעקשנות לראות את הפתרונות לסוגיות הקריטיות כדוגמת ירושלים והפליטים כבר בראשית המו"מ.