הרב דרוקמן: הגדרת הציונות של השופט ברק אינה מקובלת עלי

היועץ המשפטי לממשל אליקים רובינשטיין הודיע כי הוא מתנגד להחלטת הממשלה לתמוך בהצעת החוק שתאפשר הקצאת קרקע להתיישבות יהודית תוך תיקון חוק מקרקעי ישראל. <br><br/>את הצעת התיקון לחוק העלה ח\"כ הרב דרוקמן בעקבות החלטת בג\"ץ בראשותו של השופט אהרון ברק בפרשת בני הזוג קעדאן מבקה אל גרביה, שקבעה כי היישוב קציר אינו יכול לשלול את זכותם של אזרחים ערבים לגור בו. \"עם

, כ"ט בתמוז תשס"ב

היועץ המשפטי לממשל אליקים רובינשטיין הודיע כי הוא מתנגד להחלטת הממשלה לתמוך בהצעת החוק שתאפשר הקצאת קרקע להתיישבות יהודית תוך תיקון חוק מקרקעי ישראל. רובינשטיין הודיע כי הפציר בשרים לא לקבל את הצעת החוק, מפני שלדעתו היא עלולה \"להעמיק את השסע בין יהודים לערבים\". מדובר בתיקון לחוק מקרקעי ישראל שהגיש ח\"כ הרב חיים דרוקמן לוועדת השרים לענייני חקיקה. לפי ההצעה, תוכל הסוכנות היהודית להקים יישובים שייועדו ליהודים בלבד, וזאת ע\"פ שיקולי ביטחון. ההצעה התקבלה ברוב של 17 שרים נגד שניים.

כזכור, את הצעת התיקון לחוק העלה ח\"כ הרב דרוקמן בעקבות החלטת בג\"ץ בראשותו של השופט אהרון ברק בפרשת בני הזוג קעדאן מבקה אל גרביה, שקבעה כי היישוב קציר אינו יכול לשלול את זכותם של אזרחים ערבים לגור בו.

ח\"כ הרב דרוקמן אמר אתמול לערוץ 7 כי התיקון נולד בעקבות קביעתו של בג\"ץ כי לא יכול להיות יישוב יהודי שהוא יהודי בלבד. אנחנו חיים במדינה יהודית, אמר הרב דרוקמן, ויהודים עולים לארץ כדי לחיות במדינה יהודית. מי שרוצה לחיות עם גויים שישב בברוקלין ובלונדון, אמר דרוקמן. לדבריו, הוא סבר שחוק ההסתדרות והסוכנות הציונית הקובע שמתפקידם לעודד התיישבות בארץ מופנה כמובן מאיליו כלפי יהודים, אבל לאחר פסיקת בג\"ץ שקבעה שחוק אינו מאפשר זאת הוא ראה צורך לגדור את הפירצה בחוק. לדבריו, על פי התיקון המדינה יכולה מעתה להקצות קרקע ליישוב ערבי, ובה בעת היא יכולה גם להקצות קרקע ליישוב יהודי. דרוקמן אמר עוד כי פרשנותו של נשיא בית המשפט ברק על הציונות אינה מקובלת עליו. \"עם כל הכבוד לנשיא בית המשפט העליון\", אמר הרב דרוקמן, \"לא מפיו אנו חיים באשר למושג ציונות. איני מעלה בדעתי שציונות פירושה שדווקא ביישוב יהודי יגורו ערבים\".

בשיחה לערוץ 7 הציע גיל רונן, מתושבי קציר, לפתור את הבעיה בשיטה אחרת: \"כמו שהם באים לגור אצלנו אנחנו נבוא לגור אצלם. והלא הם אינם רוצים שנקנה בית אצלם\",אמר רונן והוסיף: \"אני וחברי נרכוש בית באום אל פחם, נניף שם את דגל ישראל ונתלה את תמונת הרצל\". הוא סיפר כי הערבים בקציר עשו פרובוקציות קשות, כגון לפני שנתיים, כששיחקו כדורגל בזמן הצפירה של יום הזיכרון, וכששיגרו איומים כלפי התושבים, כמו ההבטחה כי במקום יוקם מסגד. \"אם לא יימנע מהם לרכוש בתים בקציר אנו נרכוש שכונה שלמה באום אל פחם\", אמר רונן. לדבריו, שיטה נוספת למנוע את חדירת הערבים ליישוב היא באמצעות הצבת ש.ג. \"אותי כיהודי, שאין בו סכנה, לא יהיה צורך לבדוק בש.ג., אבל את הערבים כן. נראה לי שלא יהיו ערבים שיהיו מוכנים לגור במקום שיצטרכו לעבור בו בדיקות כל הזמן\", דברי רונן.

השר לשעבר ובנו של מנהיג הליכוד המנוח מנחם בגין, ד\"ר בני בגין גינה אתמול את החלטת הממשלה לתמוך בחוק. בגין התראיין אצל משה נגבי ב\"קול ישראל\", ואמר: \"לא ייעשה כדבר הזה במקומותינו\". לטענתו, שורשיו של התיקון \"המגונה\", כלשונו בשמאל דווקא, בסיסמא גזענית שביסודה הפרדה בין יהודים לבין ערבים במדינת ישראל.

בגין הוסיף כי אף על פי שלהערכתו הרוב בישראל תומך בהחלטות כאלה יש דברים במדינה דמוקרטית שגם לרוב אסור לעשות. בין היתר הביע בגין התנגדות לגירוש קרוביהם של מחבלים מתאבדים, וציין כי מותם של 13 מתפרעים ערבים במהומות ראש השנה באוקטובר 00\' היה צריך להיחקר. בגין ציין כי ההידרדרות ביחס כלפי הערבים ובאמצעים שנוקטים כלפיהם מדאיג אותו, ובשל כך החליט להפר שתיקה בת שלוש שנים.