בנייה בבית שמש
בנייה בבית שמשפלאש 90

פרופ' ערן פייטלסון, איש המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ומומחה למדיניות קרקע ותכנון, קובע כי ההיערכות הישראלית למקרה של רעידת אדמה לקויה ביותר.

"הדבר החשוב ביותר בהיערכות לרעידות אדמה הוא חיזוק מבנים. ההבדל בין רעידת אדמה בהאיטי ונפאל לבין רעידה ביפן נובע מאיכות הבנייה. בהאיטי ונפאל אלפי נפגעים וביפן וסאן פרנסיסקו מספרים קטנים, אם בכלל. הסיבה לכך היא שהמבנים שם לא מתאימים לרעידות אדמה", פותח פרופ' פייטלסון ואומר.

באשר למתרחש אצלנו הוא מזכיר את הסכנה הגדולה הממוקדת במבנים שנפנו לפני שנת 1980, מבנים שעליהם לא חל חוק חיזוק המבנים. הבעיה המרכזית היא במבנים רבים שנבנו בשנות החמישים והשישים. "הפרטנו את הנושא ואמרנו שניתן זכויות בנייה ואנשים ירצו לעשות זאת עצמאית, אבל המקום שמחזקים זה המקומות שבהם יש כדאיות כלכלית, באזור המרכז. לעומת זאת במקומות שאין כדאיות כמו בית שאן, טבריה, צפת, קרית שמונה, דווקא בערים בסיכון גבוה, אלו שעל השבר הסורי אפריקאי, שם לא מחזקים את המבנים. זה אבסורד".

פרופ' פייטרסון אינו מקבל את הטיעון הכלכלי לפיו רווחי היזמים הם שקובעים היכן יהיה חיזוק מבנים והיכן לא. לדבריו העמדת הדברים באופן הזה אינה נכונה. בעבודת מחקר שביצעה קבוצת מומחים בראשותו הוכח שישנם פתרונות שאינם מחייבים עלויות גבוהות. על הפתרונות הללו, שלדבריו יכולות וצריכות להחליף את 'תמ"א 38' התכנית אותה הוא מגדיר כ'מאכריות', הוא מספר:

"אם מחזקים מבנה, לא מוסיפים יחידות דיור, אלא רק חיזוק עמודים ויסודות בצורה הנכונה, משרד השיכון עשה מחקר באזור סטנדרטי כמו בית שמש והתברר שהמחיר יהיה כארבעים אלף שקלים. לא עלות בשמים", הוא אומר ומציין כי בהחלט ניתן להחליט על הטלת ההוצאה הזו על האזרח, אם כי יש להוסיף לכך סיוע כלכלי כמשכנתא ארוכת טווח שתתפרס על כעשרים שנה בריבית נמוכה, בערבות מדינה.

פייטרסון סבור שבחקיקה נכונה ניתן לחייב את האזרח לבצע חיזוקים שכאלה ולא להותיר את הדבר לשיקול דעתו. "יש לא מעט מקומות בעולם שעושים זאת", הוא אומר ועובר לאפשרות השנייה שבה "המדינה תממן, היא תקים קרן להתחדשות עירונית ומיגון מבנים ותיקח אחוז מתקבולי רשות מקרקעי ישראל ותתחיל לעבוד דרך מנהלות שכונתיות וחברות עירוניות, בתחילה באזורי פריפריה על פי אזורי הסיכון".

עוד הוא מזכיר כי הסוגיה אינה מתחילה ומסתיימת בסוגיית המימון אלא יש צורך גם במעטפת מקצועית שאם המדינה תשתמש בה ולא תותיר את הדבר לידי האזרח היא תהיה מעטפת זולה בהרבה שכן מומחה אחד יוכל לפקח על מספר רב של מבנים ולא יהיה צורך שכל אזרח ייקח לעצמו מומחה משלו. כך גם יוכן חוזה לדוגמא שבמיזמים השונים ייעשה בהם שימוש.

"זה הרבה יותר פשוט וזול מהמאכריות של תמ"א 38 שיש לה מחיר מאוד גבוה", הוא אומר ומזכיר את היזמים ועורכי הדין שעסוקים בקידום התכנית ועושים זאת כמובן תמורת שכר לא מועט.

יצוין כי את עבודת המחקר שאותה ניהג פרופ' פייטרסון ביצע הצוות בראשותו לבקשת משרד המדע. לפני כחודש היא הוגשה לבחינת המסקנות במשרד. לפי שעה היא טרם נדונה אך לדברי פרופ' פייטרסון יש לומר לזכותם של אנשי המשרד שזיהו את הבעיה ואת הצורך בקידומה של עבודה שכזו שתמומן על ידי המשרד.