בחודש אייר לפני 37 שנים, נכנס יצחק נבון לתפקידו כנשיאה החמישי של מדינת ישראל. חמש שנים מילא נבון את המשרה הרמה. בדרך כלל כשאנשים מסיימים תקופה רבת משמעות, מיד הם נפנים להוצאת ספר. כך בישראל, כך בעולם כולו.
לא במקרה של יצחק נבון.
בגיל 94, עם צלילות מדהימה, איכויות של סופר ומחזאי ( זוכרים את "בוסתן ספרדי"? כן זה גם מפרי עטו. מחזה שתרם תרומה מכרעת לטיפוח שפת הלאדינו ותרבותה ומוצג יותר משבע- עשרה שנה על בימות התיאטרון), מחליט נבון להוציא לאור ספר איכותי, שהוא למעשה פרק נכבד בתולדותיה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות.
"אין זה ספר היסטוריה ולא ספר של וידוי, אלא סיפור חיים של אדם שלמזלו חי בתקופה היסטורית בתולדות עם ישראל וגם זכה להשתלב במידה מסוימת במעשים הגורליים", נכתב עליו בהקדמה לספר. אכן אלו הם פני הדברים. הכתיבה זורמת בעורקיו גם בגילו המתקדם. הסיפור ישראלי.
זהו סיפורו של איש מעש שפעל לביעור הבערות ולגישור על פני הפערים בין שכבות האוכלוסייה; איש רוח ,מורה ומחנך, דיפלומט, חבר כנסת ושר.
בספרו האוטוביוגרפי כל הדרך הוא משרטט בכנות מעוררת הערכה, בעושר של פרטים ובהומור דק את מגילת חייו הציבוריים והאישיים.
יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, הוא אחת הדמויות המשפיעות בדברי ימי הציבוריות הישראלית: יליד ירושלים, הנמנה עם מגיניה ערב הקמת המדינה, איש אמונו של דוד בן- גוריון, ומי שמזוהה אולי יותר מכול עם הרצון להגביר את הקירוב הלבבות, את הדו-קיום בין יהודים לערבים ואת הלכידות הלאומית בקרב כל מרכיבי הרקמה העדינה המחברת את אבני הפסיפס האנושי בישראל.
לא כולם מסכימים עם הדרך, לא כולם מסכימים עם המציאות שבעקבותיה הלך גם הנשיא אחריו שמעון פרס.
על דבר אחד מסכימים כולם. האיש מוכשר, הסיפור ישראלי (אבא נצר למשפחה ספרדית שורשית, אמא שעלתה ממרוקו )ובן שהגיע עד לפסגה. מרתק, מעניין וכתוב נפלא.