מבורך השקרים
מבורך השקריםצילום: יח"צ סרטי נחשון

הזמן 1958. המקום –פרנקפורט. 13 שנים אחרי סיום המשטר הנאצי, איש אינו רוצה להיזכר בזמנים של המשטר ההוא. בעצם מישהו אחד כן רוצה ואפילו נלחם לשם כך בכל כוחו. התובע הכללי הצעיר יוהאן ראדמן מוצא כמה מסמכים שיובילו לפתיחת משפט נגד מספר חברי אס-אס ששירתו באוושוויץ. אבל זוועות העבר והעוינות לדרכו מקרבים את יוהאן למשבר. אין כמעט דרך אפשרית לצאת מהמבוך הזה. כולם נראים כמי שהיו מעורבים או אשמים. רק פרקליט המדינה הותיק מוכן לסייעולו במעט למען המאבק הצודק הזה.

סיפור שכולו אמיתי, שכולו הווית הימים, בהם ההכחשה של השואה ואימת הזכרתה, מרחפת מעל כל.

"מבוך השקרים" בוחן את הצד האפל שמאחורי "הנס הכלכלי" של גרמניה בשנות החמישים, תקופה של התחדשות ושל רוק'נ'רול בה לא רצו להביט לאחור. הסרט מצליח לתאר בצורה מותחת ומרגשת את השינוי המהותי שקרה בגרמניה של אז ביחסה לעבר. זהו סיפור על אומץ, לקיחת אחריות ומאבק לצדק.

במאי הסרט, ג'וליו ריצ'רלי מספר על סיפור שכולו אומץ אישי "זהו סיפור" הוא מסביר "על מאבק על צדק וגם סיפור של מחילה. בגרמניה של 1958, אווירה של אופטימיזם גדול והכחשה. מדינה שבונה את עצמה מחדש. יחד עם זאת הצל של פשעי המלחמה מן העבר מאיים, ממש מעבר לפינה".

הסרט מתאר בצורה מפורטת את כל השלבים בהם כל ראשי המשטר מנסים לברוח ולהתחמק מכל עונש ומכל אימות ועימות עם העבר.

 השבוע, לכבוד יציאת הסרט הגיעו הבמאי ג'וליו ריצ'רלי וכוכב הסרט אלכסנדר פהלינג לישראל.

"אני חושב שהנושא הכתיב את הבחירות האסטטיות" אומר הבמאי ומוסיף  "עבודת המצלמה היא קלאסית. שוטים מתוכננים מכוונים את מה שאנחנו רואים ואת מה שנשאר לדמיון של הצופה. ניסינו לבנות את החלל והזמן שיותירו בצופה עוצמה מירבית ולתת לסרט קצב מדויק בעריכה. השפה הקולנועית נועדה לשרת את הסיפור. אני רוצה שהצופים יימשכו אל הסיפור ורק אליו. זו אחת הסיבות שהחלטנו לצמצם את השימוש במוזיקה בסרט.

אנחנו חיים בתקופה של פרסום עצמי, תקופה בה ילדים בני 13 הם מחלקת יחסי הציבור של עצמם. מצד שני יש תחושה של ניכור, כבודדים אנחנו חשים שאין לנו יכולת השפעה כלשהי על העולם. הכל כבר נראה מרושת ומורכב מדי. בתקופה כזו הסיפור הזה מזכיר לנו שרק אינדיוידואלים יכולים להביא שינוי ולהצעיד את הציביליזציה קדימה. המאבק הזה, הכאב והיופי שלו, זהו ליבו של הסרט" הוא מסכם.

הסרט ,מועמד לארבעה פרסי "לולה", פרס האקדמיה הגרמנית לקולנוע,  בהם הסרט והתסריט הטוב ביותר.

סרט איכותי, חשוב ונקי, מרגש ומעורר מחשבה, המבוסס על אירועים היסטוריים.