מאז הוקמה הממשלה החדשה מביעים גורמי שמאל בארץ כמו גם גורמים בעולם דאגה שמא הרכבה של הממשלה החדשה יאפשר את קידום חוק העמותות, החוק התובע בקרה ופיקוח על הזרמת כסף זר לעמותות בעלות מגמות פוליטיות בישראל.
בראיון ליומן ערוץ 7 קבע איתי ראובני, חוקר במכון NGO monitor שבחן את סוגיית כספי העמותות לעומק, כי בכוחם של נבחרי הציבור הישראליים לפעול נגד הזרמת הכספים גם מבלי להזדקק לחקיקה. לטעמו חקיקה אף מזמינה חקיקת נגד, ניצול פרצות בחוק או הכפשה של ישראל בעולם. את אלה ניתן למנוע בדרכים חלופיות.
לדבריו ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שחווה כמות עצומה שכזו של כסף זר שמגיע לארגונים לא ממשלתיים שפועלים בה. ראובני מציין כי חלק נכבד מהכסף מגיע ממדינות אירופאיות לארגונים שמאחורי מעטה של פעילות למען זכויות אדם מובילים את החרמות הבינלאומיות נגד ישראל.
לדבריו חלק מהמדינות המממנות הללו אכן פועלות בהתאם לאג'נדה הרשמית שלהן, כדוגמת מדינות בסקנדינביה שמעבירות כספים ל'בצלם' וארגונים דומים, אך ישנם מקרים בהם מימון מועבר לארגונים ישראליים ופלשתינים מתוך מגמות שונות בתכלית ממגמותיהם של הארגונים הללו, ואת העובדה הזו ניתן ונכון להבליט, לעורר ולהציג בפני הממשלות המדוברות עצמן. ראובני סבור כי ככל שנציגים ישראליים יציגו את העובדות בפני הממשלים האירופיים והאחרים ויוכיחו את המטרות האמיתיות שאליהן זורם הכסף הדבר ישפיע על המשך התנהלותן.
בדבריו מציג ראובני הוכחות להצלחות בזירה זו ומספר על דיון סוער המתקיים ממש בימים אלה בבריטניה, שם מבקשים גורמים מובילים הסברים באשר לכספי הסיוע הבריטיים שהועברו מכספי משלם המיסים הבריטי לפלשתינים לשיקום רווחה ופיתוח, ובסופו של יום התברר כי בכספים אלו מממנים שם משכורות של מחבלים. "לקח הרבה זמן להציף את העניין", הוא אומר.
"אנחנו רוצים לקדם דיון ציבורי באירופה – שישאלו האם הכסף שמוזרם לחברה האזרחית בישראל וברש"פ מקדם את המטרות של קידום השלום. בפועל הכספים הללו לא מקדמים את השלום אלא רק את הקמפיין נגד ישראל", אומר ראובני ומזכיר את הקמפיין נגד ישראל בפיפ"א כמו גם הקמפיין האנטי ישראלי המקודם על ידי ישראליים תחת הכותרת 'מי מרוויח' ומבקש לפגוע בחברת 'אורנג''.
לדברי ראובני להוביל חרמות נגד ישראל הפך להיות ל"תעשייה מאוד משתלמת", כלשונו. "אם אני איראני שרוצה להפגין נגד הממשל האיראני יהיה לי קשה. אבל כאן יש את התשתית והכסף. זה מגניב ואופנתי להיות נגד ישראל".
כאמור, ראובני סבור כי פעילות דיפלומטית ברוח זו תהיה יעילה הרבה יותר מחקיקה נגד הזרמת כספים זרים לעמותות. "הצעות החוק שעסקו במניעת קבלת כסף הוכחו כלא יעילות. בכל פעם שהועלתה הצעת חוק כזו הצד השני לקח את ההצעות הללו ופרסם אותן כהוכחה לאנטי דמוקרטיות של ישראל ואפילו הצליח לאסוף כסף נוסף בגללן כי כעת הוא יכול היה להציג את עצמו כנרדף. מעבר לכך האירופים עצמם הודיעו שאם יהיה חוק הם ימצאו דרכים חלופיות".
לטעמו הבעיה היא האכיפה יותר מאשר חוסר בחוקים. "יש חוקים, והבעיה היא שלא אוכפים אותם בצורה מספקת. אנחנו מבקרים את רשם העמותות ומשרד המשפטים על כך. צריך לשפץ את החוקים הללו".
ראובני משוכנע כי "המטרה צריכה להיות המממנים. נבחרי הציבור שלנו צריכים לפנות למממנים, לממשלות, ולדרוש תשובות". דוגמא לדבריו הוא מציג במקרה 'שוברים שתיקה', ארגון השמאל הזוכה לביקורת בימים האחרונים בשל הדו"ח שהנפיק על מבצע 'צוק איתן. "יש כיום ביקורת על 'שוברים שתיקה'. צריך לשאול האם מדינה ריבונית אחרת הייתה מרשה שמדינה אחרת תממן דבר שכזה. החוזק של החברה הישראלית היא היכולת שלנו להכיל את הביקורת הזו", הוא אומר ונכון לקיים דיון פנימי ישראלי בטענותיהם של הארגונים הללו, אך מיד שואל מדוע הם ממקדים את תשומת הלב בעולם לטענותיהם.
"אני שואל האם זה משרת את המטרות שעליהם הם מדברים. 'שוברים שתיקה' מדברים על קידום שיח ציבורי בישראל, אז למה הדוחות שלהם מתורגמים לשבדית, גרמנית ודנית? למה יש להם יותר מ-54 אירועים באירופה. האם לזה התכוונתם?", תוהה ראובני בקול תהייה שלטעמו נכון להעלות בפני דיפלומטים נציגי מדינות שמממנות ארגונים כמו 'שוברים שתיקה'.
ובאשר לסיכויי ההצלחה של שיח שכזה ראובני נשמע אופטימי. "יש גם הקשבה אירופית. הם בודקים את הדברים ואנחנו שומעים אמירות שלהם שלא ידעו שלמטרות כאלה מגיעים הכספים".