עיטם לבן זנב
עיטם לבן זנבצילום: יוסי אשבול

קינון טבעי ראשון מזה 65 שנה, לעיטם לבן זנב, בשמורת טבע החולה. הגוזל שבקע לפני כחודשיים פרח מהקן ביום חמישי האחרון.

עד מחצית המאה ה-20 עיטמים לבני זנב קיננו בחלקים נרחבים של אירופה, אך נכחדו לחלוטין באזורים נרחבים באירופה: מהאיים הבריטיים ועד מרבית ארצות הים-התיכון. בישראל, שני הקינים האחרונים נצפו בעמק החולה ובגלבוע.

בארץ העיטמים נכחדו עם ייבוש אגם החולה ומהרעלות משניות (במיוחד נפגעו משימוש מסיבי ובלתי מבוקר בחומרים להדברת מכרסמים).

בשנות ה-1970 הגה פרופ' מנדלסון ז"ל רעיון להשיבם לטבע בישראל. לשם כך יובאו לגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב 6 פרטים מגני חיות באירופה ובארצות הברית. ניסיונות הרבייה וההשבה שנוסו בשמורת החולה בשנות ה-1980 נכשלו.

מכיוון שברור היה שהעיטמים לא ישובו לקנן בישראל ללא עידוד, ולאור העובדה כי העיטם לבן-זנב הוא מין דגל לשמירת טבע בכלל ולשימור בתי גידול לחים בפרט, הוכנה ב-1992 ע"י רט"ג תכנית השבה להשבתם לנופי הארץ, על בסיס ניסיונות שנצברו בעולם, על פי שלושה שלבים: רבייה, אקלום ושחרור, מעקב וניטור.

מאז 1992 שוחררו כ-50 פרטים: בשמורת החולה, בעמק המעיינות בבקעת בית-צידה ו- 2 בכרמל, כשמבין המשוחררים נרשמו לא פחות 20 מיקרי אובדן משלל גורמים. הפרויקט הוא חלק מפרויקט פורשים כנף שפרש כנפיו מאז 1996 על העיטמים ובכך אפשר יבוא גוזלים מגני-חיות באירופה (הולנד, פולין, אסטוניה ואירלנד) ומעקב טלמטרי.

אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים, אוהד הצופה מספר שמדובר בהתרגשות גדולה, מפני שהשבת העיטמים היא סמל להצלחה בשיקום ושימור בתי גידול לחים מכיוון שמדובר בטורף העל במערכת זו.

"העיטמים המושבים ניזונים על מגוון מזון רחב, אך בישראל בעיקר על מינים מתפרצים עם השלכות אקולוגיות שליליות כגון דגי שפמנון או קורמורן גדול. כמו כן הם ניזונים על פגרי בעלי חיים שונים וצדים גם עופות מים כאגמיות ולכן נוכחותם חשובה ונחוצה אני מקווה כי נראה עוד קינונים מוצלחים נוספים בהמשך", הוסיף.