בית הדין בהאג
בית הדין בהאגצילום: רויטרס

בעוד שלושה ימים עומדת הרשות הפלשתינית להגיש תביעה ראשונה נגד ישראל בגין פשעי מלחמה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. תביעה זו תוגש לאחר שהרשות הפלשתינית הוכרה כמדינה חברה על ידי רשם בית הדין בהחלטה מלפני חודשיים.

ארגון 'שורת הדין' פנה היום לבית הדין הפלילי בהאג בדרישה לבטל את ההחלטה המקבלת את הרשות הפלשתינית כחברה בבית הדין בטענה כי היא התקבלה בחוסר סמכות ובניגוד לדין, וכמו כן לפסול את התובעת הראשית, פאטו בנסודה, מלדון בכל פניה של הפלשתינים נגד ישראל בגין פשעי מלחמה, עקב נטיותיה בעד הפלשתינים.

לטענת 'שורת הדין', התובעת הראשית של בית הדין התבטאה לא אחת לטובת הפלשתינים, הביעה את עמדתה כי הפלשתינים רשאים להתקבל כחברים בבית הדין, וכי יש מקום לחקור את פשעי המלחמה שישראל מבצעת נגדם. לפי סעיף 34 לכללי סדרי הדין והראיות של בית הדין, בית הדין רשאי לפסול תובע אם הוא הביע דעות בתקשורת אשר עלולות לגרום לו למשוא פנים. הוא הדין אף לפי סעיף 41 לאמנת רומא, מסבירים שם.

לטענת 'שורת הדין' באיבה של הלחימה בעזה, פרסמה התובעת הראשית בחודש אוגוסט מאמר דעה בגרדיאן בו קבעה כי הרשות הפלשתינית יכולה להצטרף לבית הדין כמדינה חברה לאחר ששידרגה את מעמדה למדינה משקיפה באו"ם. "מדובר היה בהחלטה חד צדדית שניתנה בלי לשמוע את טענות ישראל, מבלי לנהל דיון בנושא מורכב זה הנתון לשיקול דעת שיפוטי, ובניגוד גמור להסכמי אוסלו הקובעים חד משמעית כי מדינה פלשתינית תוכר אך ורק במסגרת משא ומתן ולא בהליכים חד צדדיים. החלטה זו ניתנה גם בסתירה מוחלטת לכללי המשפט הבין-לאומי הקובעים כי מדינה המבקשת להתלונן על פשעים המתרחשים בשטחה, כורח הוא שיהיה לה שטח מוגדר, בניגוד למצב הקיים בשטחי הרשות הפלשתינית", אומרים בארגון.

עוד נטען, כי בהחלטתה פעלה התובעת הראשית שלא מתוקף סמכותה, וניכסה לעצמה סמכות ששייכת לרשם בית המשפט ולא לה. לתובעת אין סמכות לקבוע מי תתקבל כמדינה חברה בבית הדין אלא לרשם עצמו.

ב'שורת הדין' מוסיפים ומציינים כי לפני כחודש פרסמה התובעת מאמר נוסף בגרדיאן בו קבעה כי אם לא תקבל מידע או סיוע ממדינת ישראל היא תחקור בעצמה את פשעי המלחמה המבוצעים על ידי ישראל. "במאמר הזה, לא די בכך ששוב הביעה התובעת את נטיותיה לטובת הפלשתינית, היא אף התעלמה מהעובדה, כי צה"ל חוקר בעצמו את טענות הפלשתינים לפשעי מלחמה במבצע צוק איתן, וכי כתוצאה מכך לבית המשפט הפלילי הבין-לאומי אין סמכות לחקור את אותם פשעים הנחקרים כבר על ידי המדינה עצמה".

לסיום נטען על ידי 'שורת הדין', כי בפסק הדין בעניין איי קומורס, הנוגע למשט לעזה, קבעה התובעת הראשית כי שטחי הרשות הפלשתינית הם שטחים הכבושים על ידי ישראל, בלי שנדרשה לכך כלל, ובכך כבר נתנה התובעת את דעתה למעמדם של השטחים בלי לשמוע את עמדת ישראל בסוגיה.

במקביל הגישה 'שורת הדין' בקשה לרשם בית המשפט לבטל את ההחלטה המעניקה לרשות הפלשתינית מעמד של מדינה חברה בבית הדין בהתאם לכל הנימוקים לעיל.