בוסתן ספרדי
בוסתן ספרדיצילום: הבימה

שכונה יש בירושלים ו"אהל משה" שמה. כך מן הסתם, היה מתחיל טקסט הצגת השכונה הוותיקה, אילו מסופר היה הדבר בפיו של יוסי בנאי או יהורם גאון.

אבל הנשיא החמישי, יצחק נבון, בן השכונה, חשב וכתב אחרת כשתיאר את הווי השכונה במחזה הוותיק ביותר בתיאטרון הלאומי "בוסתן ספרדי". גם כיום בגיל 94, עם צלילות מדהימה ואיכויות של סופר ומחזאי ההצגה "בוסתן ספרדי" מפרי עטו, רואה נבון את פני הדברים בצורה אחרת כהגדרתו- סיפור החיים התוססים של דיירי השכונה כשהם רוויים בשירת הקודש והחול.

אין ספק. ב-17 שנות הצגתו, היה זה מחזה שתרם תרומה מכרעת לטיפוח שפת הלאדינו ותרבותה.

בהקדמה לספרו האחרון " כל הדרך" נכתב :"אין זה ספר היסטוריה ולא ספר של וידוי, אלא סיפור חיים של אדם שלמזלו חי בתקופה היסטורית בתולדות עם ישראל וגם זכה להשתלב במידה מסוימת במעשים הגורליים". אכן אלו הם פני הדברים. גם בשכונה שבה חי. הכתיבה זורמת בעורקיו גם בגילו המתקדם. הסיפור  כולו יהודי וישראלי.

גם כיום, 17 שנים ללא הפסקה ואחרי יותר מ- 2,000 הצגות, לא נס ליחו של "הבוסתן הספרדי". שירי השבת ( "צור משלו" בנעימה הספרדית) שירי התחנונים ( "חטאנו לפניך"..) ושירי היום יום של הכובסת, האופה וזו המנסה למצוא שידוך לביתה. המחזה מתאר הווי של שכונה ספרדית בירושלים של הימים ההם, בשימו דגש על משפחה אחת, משפחת קסטל. דברים שבינו לבינה, אבות ובנים, פילוסופיה עממית, שמש הקורא לסליחות, מגיד עתידות, יחסי שכנים, תימהוני המחפש את אליהו הנביא, והטרגדיה של ויקטוריה. בין הסיפורים שעברו את כור המבחן של דורות רבים והנעימות המושרות עד היום בפי בני הקהילה הספרדית ברגש רב ובגעגועים, יוצא האחד והיחיד המקשר והמגשר בין כולם, יעקב כהן הענק שהוא גם מושון קסטל, גם אבו רפול, חכם עמרם ופותר העתידות.

יעקב כהן איש הסליחות
יעקב כהן איש הסליחותהבימה

ענק, הוא מילה עדינה לשחקן הזה. גם כשהקהל וצוות השחקנים כולל הוא עצמו מתגלגלים מצחוק לאור האלתורים שהוא עושה, תמיד ברקע נשארת השכונה. לא בטוח שיצחק נבון היה מאשר היום את כל הדיאלוגים אבל בסוף, הקהל והאופי קובעים. משחק ענק של יעקב כהן בשלל דמויותיו, כשלצדו צוות שחקנים מוכשר, בימוי ותפאורה עם אווירת הימים ההם והכל- בזמן הזה.

לרגל חגיגות 40 שנה, הועלה המחזה בירושלים על במת ענק בפני כ-20,000 צופים.

זו ההצגה הוותיקה ביותר של תיאטרון הבימה שעדיין מוצגת. היא הוצגה כבר למעלה מ-2,000 פעמים וממשיכה במלא התנופה גם כיום. אין פלא למה ומדוע. הווי שכונתי בירושלים. טעם של פעם במלא מובן המילה.