בית הדין הרבני
בית הדין הרבניצילום: פלאש 90

סוף השנה מתקרב ואיתו תקופת החגים המגיעה מיד לאחר החופש הגדול, ומסתבר שלמורכבותה של התקופה הזו יש השלכות גם על היקף פתיחת תיקי גירושין ברבנות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הסוגיה עם עו"ד יוסי הרשקוביץ, מומחה לדיני אישות ומגשר הפוגש מקרים רבים של פירוק תא משפחתי.

בראשית הדברים מבהיר עו"ד הרשקוביץ כי הסיבות לפירוק התאים המשפחתיים הן אינסופיות, כלשונו, ובכללם גם יחס  קל דעת למוסד הנישואים. "יש היום גישה הרבה יותר סלחנית לגירושין שפעם נחשבו לצעד חריג. היום לפעמים ילד שהוריו לא גרושים מרגיש חריג. הוא רואה שחבריו מקבלים שתי מתנות ליום הולדת, יש להם שני בתים להיות בהם ולפעמים גם חוגגים להם שני אירועי בר מצווה...".

לדבריו העלייה המשמעותית ביותר בהיקף פתיחת תיקי גירושין ברבנות מגיעה מיד אחרי החגים, ומדובר למעשה בעלייה של כעשרים אחוזים בפתיחת תיקים שכאלה. לטעמו של הרשקוביץ הסיבה לכך היא לפעמים החלטה שמבשילה עוד לפני החגים אך המחליט מקרב בני הזוג מעדיף שלא ליישם את החלטתו לפני החגים כדי ש"לא להטיל פצצה בתקופה המשפחתית הזו".

עוד הוא מציין את המפגש המשפחתי הדחוס של תקופת החגים והחופש הגדול, מפגש שאינו מוכר למשפחות רבות שבהן אחד מבני הזוג עובד מבוקר עד ערב ואינו שותף בגידול הילדים ולפתע בתקופה זו הוא מגלה את המשפחה, הם מגלים אותו ויש לו הערות ודרישות והדבר גורם לחיכוך המניב סערה משפחתית שאחריתה פתיחת תיק בבית הדין. לזאת הוא מוסיף גם את האירוח המשפחתי בחגים, אירוח שגם הוא מייצר לחץ מיוחד לתקופה זו.

בדבריו קובע עו"ד הרשקוביץ כי נשים פותחות תיקי גירושין יותר מגברים שכן לא פעם גברים שחשים שמערכת הנישואים שלהם אינה טובה כל כך מוכנים להמשיך ולחיות בה כפתרון סוציאלי נוח. האישה מגדלת את הילדים ומטפלת בבית והדבר נוח להם גם אם אין אהבה ואחווה בין ההורים. לעומת זאת "נשים לא מוכנות להמשיך אם זה לא מה שהן חלמו ואם הן חשות שהן מטפלות ועוזרות בלבד ולכן יוזמות מהלך  ודורשות טיפול זוגי בה בשעה שהבעל לא תמיד מבין על מה יש לשון לדבר ובמה לטפל שהרי הוא חש בנוח.

"במקרים כאלו אני אומר בואו לא נרוץ לפירוק המשפחה. יש לכך משמעות קשה, גם משפחתית וגם כלכלית, כל עוגה שנחלקת היא רק חצי עוגה. החיים לא קלים. פירוק המשפחה הוא הפתרון הגרוע ביותר. תפקידנו להציל את הנישואין, לבודד את הבעיה ולשקם את המשפחה", אומר הרשקוביץ המציין כי בעוד בעבר הציבור הדתי והחרדי לא נפגע מהתופעה הרי שכיום הציבור הדתי כמעט ומשתווה בכמות הגירושין שבו לציבור החילוני ובציבור החרדי חלה עלייה משמעותית.

"אני אומר להם, נקלעתם למשבר בואו ונראה, יכול להיות שהתיק מתאים להליך גישור", אומר הרשקוביץ וממשיל את הדברים לשני ילדים שרבים על תפוז וכאשר האם מגיעה וחותכת את התפוז לשניים שניהם בוכים כי האחד רצה את הקליפה והאחר את התוך... מסתבר שלעיתים גישור מאתר פתרונות המותאמים יותר לרצונותיהם של בני הזוג, יותר מאשר הפתרונות שיימצאו בבית המשפט. "כשזוג מתווכח על חלוקת הימים בית המשפט פוסק שרירותית ויתכן שלא תמיד לרצונם של הצדדים. הרבה פעמים כשיושבים בחדר אחד לאחר שהחליטו להתגרש ועכשיו באים לבדוק איפה אפשר להסכים רואים שניתן להתחשב ברצונות ובצרכי עבודה. לפעמים האישה אומרת לבעל שייקח את הילדים יותר זמן כי זה נוח לה".

הרשקוביץ ממליץ על אפיק הגישור גם ככזה שהעלויות הנפשיות והכלכליות בו נמוכות לאין ערוך מאלו של עורך דין. "העלויות חסרות פרופורציה, גם כספיות וגם נפשיות. אנשים אחרי ולפני דיון מתוחים ולא יכולים לתפקד. גישור נעשה בדרכים רגועות הרבה", הוא אומר וגם לקראת סוף דבריו שב וקובע כי בראש ובראשונה נכון לעשות ככל שניתן כדי לשמור על התא המשפחתי שלם מבלי להזדקק להליכים שכאלה.