המתקפה החלה עוד לפני שהתבררה זהות הרוצחים. זירת רצח התינוק בכפר דומא
המתקפה החלה עוד לפני שהתבררה זהות הרוצחים. זירת רצח התינוק בכפר דומאצילום: פלאש 90

במהלך הימים האחרונים עצרו המשטרה והשב"כ שני פעילי ימין קיצוני, מאיר אטינגר ואביתר סלונים.

על פי ההודעות הרשמיות נעצרו השניים בחשד למעורבות בפעילותה של "התארגנות יהודית קיצונית אלימה". אולם, ככל הנראה קשור המעצר לחקירת רצח התינוק עלי דוואבשה ופציעת בני משפחתו בכפר דומא שבשומרון בסוף השבוע שעבר.

על פרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום, אך ככל הנראה לא חלה עד כה התפתחות משמעותית בחקירת ההצתה והרצח. ניתן ללמוד על כך מהודעה שפרסמה המשטרה ביום שלישי השבוע בשעות הערב. בהודעה נאמר: "משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור באירוע ההצתה ורצח התינוק בכפר דומא מתאריך 31.7.15. כל מי שיש בידיו מידע או כל פרט שעשוי לסייע בפיענוח הרצח מוזמן להתקשר למוקד המידע בין השעות 8:00‑22:00 בטלפון: 8386626‑050".

למרות שהחקירה עדיין בראשיתה וזהותם של המציתים אינה ידועה, החלה מיד לאחר הרצח, שהצטרף לרצח הנערה במצעד הגאווה בירושלים, מתקפה חריפה על הציבור הימני והדתי. חבר הכנסת לשעבר מוסי רז כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "נערה פצועה מתה מפצעיה. התקיפה הייתה לרצח. התינוק כבר נקבר. אם לא נחסל את הימין הקיצוני, הימין הקיצוני יחסל את ישראל". התגובות הנזעמות מימין לדברים לא הובילו אותו לחרטה או לעידון הטקסט.

יושבת ראש מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, הוסיפה וכרכה את האירועים וההאשמות באירועים סביב בתי דריינוף ועליית המתיישבים לשא-נור בשבוע שעבר. "אי אפשר להתעלם מכך שקו ישיר עובר בין אירועי השבוע האחרון: האלימות של מפרי הסדר בעקבות הבנייה הבלתי חוקית, הפלישה למחנה הצבאי בשא-נור, הגיבוי שקיבלו הכנופיות האלה ממנהיגי הימין כולם, מראש הממשלה דרך שר הביטחון ושר החינוך ועד אחרון חברי הכנסת, ההתבטאויות נגד שלטון החוק וההסתה נגד שופטי בית המשפט העליון", כתבה גלאון והוסיפה: "לא נשתוק ולא ניתן לחבורה המטורפת שמנהיגה את המדינה שלנו להמשיך להסתפק בלצקצק בלשונם כשקורה הגרוע מכול ולדבר על 'חשבון נפש'. לא מספיק לגנות מעשי רצח ולשחרר אמירות כלליות, מנהיגות אמיתית צריכה להתנער לא רק מהעשבים השוטים אלא גם ממי שמטפח אותם, להתנער מכל אותם הרבנים המדיחים לאלימות, מכל אותם ארגוני טרור יהודי מוכרים, יש להם שמות - להב"ה, כהנא חי למשל, וכן - להתנער גם מאותם אנשים שנושאים בתפקידים פוליטיים, במועצות אזוריות, בכנסת עצמה, שמעודדים את האלימות, השנאה, הגזענות והפרת החוק".

"הכינוי 'מצעד התועבה' הוא הסתה"

בליל ההאשמות בפרשות השונות הגיע גם למליאת הכנסת. בדיון מיוחד שעסק בפשעי השנאה, ערבבו הח"כים בין המאבק האידיאולוגי נגד הרס מבנים ביהודה ושומרון לרצח בצעדה, ובין השריפה לרצח בכפר דומא.

חבר הכנסת אחמד טיבי הגדיר את השריפה כליל בדולח שבוצע בידי יהודים נאצים. חברת הכנסת ציפי לבני כרכה גם היא בין האירועים: "הקורבן היא שירה בנקי שנרצחה בעצרת ולא מי שלא נתנו לו לנאום בעצרת. ההתקרבנות לא יכולה לבוא במקום חשבון נפש על מה שקורה ביהודה ושומרון בידיעה בשתיקה ובעידוד להפרת חוק, גם מצד נציגים בממשלה, ודברים איומים שיצאו מהבית הזה נגד הקהילה הלהט"בית", את כל האירועים שזרה כמעט בנשימה אחת לבליץ נגד הימין.

מי שניסה להשיב למתקפה היה השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שקבע כי "לצאת למסע ציד של המחנה השני זו לא הדרך שתביא את התיקון". ארדן פנה לח"כ עיסאווי פריג' ישירות ושאל: "כשהיית אצל אבו-מאזן, שאלת אותו למה הוא משלם כסף לטרוריסטים שרצחו משפחות חפות מפשע? אני לא זוכר אף אחד מכם מזדעזע מול אותה אווירה של הסתה וגיבוי לטרור כנגד המתנחלים כשהיו כאלה שהאשימו אותם בחטיפת הנערים בגלל שהם נוסעים בטרמפים או גרים בשטחים".

ארדן תקף את נציגי השמאל על מה שהגדיר כצביעות שאינה נבלמת ביחס לימין הישראלי: "מי מכם השמיע ביקורת כלפי האוכלוסייה הערבית בעניין היחס שלהם לנשים או כלפי הקהילה הגאה? למה? כי הם השותפים הפוליטיים שלכם?". דבריו זכו לקולות מחאה וגינוי רמים מספסלי האופוזיציה, אשר להם השיב ארדן: "אני שמח לראות שזה מעצבן אתכם כי זה בדיוק מה שאתם עשיתם, לחפש הון פוליטי ולהכות אך ורק על החזה של הצד השני".

חברת הכנסת קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני תקפה את הכינוי "מצעד התועבה": "כל מי שמכנה את המצעד מצעד התועבה הוא מסית לאלימות ורצח של להט"ב, ואת זה לא נסבול במדינת ישראל!". חברה לסיעה, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הישיר אצבע מאשימה לעבר ח"כ בצלאל סמוטריץ' ותקף: "סמוטריץ, שום גינוי לרצח לא ינקה ממך את החרפה, אתה נושא באחריות".

יעדי המתקפה ברשת: בנט וסמוטריץ'

ההסתה והמתקפות כלפי הימין גלשו בקלילות לרשת, כשהקורבנות העיקריים הם השר בנט וחבר הכנסת סמוטריץ' שהפכו לסדין האדום מול עיני השמאל.

"הדם של שירה על הידיים שלך נפתלי, על שנתת לחברי מפלגתך לבטא דעות חשוכות. אין מילים שיוכלו לנקות אותך מזה", כתב אחד הגולשים. גולש אחר ערך השוואה בין שר החינוך להיטלר, ומכאן קצרה הייתה הדרך לעידוד התקפות פיזיות נגד השר. סמוטריץ' זכה למהלומות מילוליות חריפות ביותר שבהן נטען כי תפיסותיו האידיאולוגיות הובילו בסופו של דבר להירצחה של שירה בנקי. במפלגת הבית היהודי בחרו שלא להתעלם, והגישו תלונה במשטרת ישראל.

פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן, חוקר בולט של המגזר הדתי-לאומי ופעיל פוליטי, פרסם בתגובה לגל המתקפות על הציבור הדתי פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, ובו הוא מנסה להסביר את התופעה: "כלום לא השתנה בדור האחרון: מחנה שלם, ציבור רחב, נדרש שוב ושוב לגנות ולהתנער כל הזמן, ברציפות, ממעשי פשע של אנשים אלימים ופושעים שאולי משתייכים לקצות המחנה, ובמקביל נאלץ לראות כיצד כל תכונות הקבוצה האלימה מיוחסות לו בהכללה גורפת".

כהן מזהה בציונות הדתית נקודת חולשה שאולי ממגנטת אליה את הביקורת: חוסר היכולת להתנער מאחריות לכל מעשה שנעשה בשולי המחנה. "למה לכולם ברור ששליסל לא מיוחס לכל החרדים? למה החרדים לא דנים בו אלא מתייחסים אליו כאל פסיכי, ובציונות הדתית חסר האומץ לומר לכולם שיפסיקו לבלבל את המוח? אין מקום להכללות הללו. לכל קבוצה יש קצה בוטה על גבול ההסתה, גם לשמאל. אנחנו צריכים להזכיר כאן את ההתבטאויות של נתן זך וזאב שטרנהל? אנחנו זוכרים את דיבורי העלייה עם טנקים על עופרה ומתן הלגיטימציה להרג מתנחלים. אני לא מייחס את זה לכל השמאל. לא ראיתי את השמאל עורך חשבון נפש אחרי פרשת ענת קם. מישהו שאל שם איך מאיתנו יוצאת בחורה כזו? לא, אבל אצלנו כולם אחראים כל הזמן. יש איזה חוסר ביטחון עצמי בציונות הדתית", הוא אומר ומספר שגנז פוסט חשבון נפש שכתב אחרי אירוע כפר דומא. "כשראיתי את כל ההתלהמות וההתקפות אמרתי לעצמי שלא אפרסם. עד כאן".

סגן שר הביטחון, חבר הכנסת הרב אלי בן דהן, סבור שמאחורי הכפשת הציונות הדתית עומד חשש של גורמי שמאל מחדירתה של הציונות הדתית לעמדות מפתח והנהגה. "זה חלק ממסע הצביעות של השמאל, אולי כי חוששים שהציבור הציוני-דתי עלול, מבחינתם, להיות חלק מהנהגת המדינה, ולכן מנסים לפגוע דווקא בו. הרי כולם יודעים ששליסל מגיע מהמגזר החרדי ובכל זאת לא הפגינו ליד הבית של ליצמן או של גפני, אבל ליד בנט הפגינו. הם מבינים שדרכו של הציבור הזה להנהגה והם נאבקים בו".

את מה שהוא מגדיר כצביעות השמאל מוצא הרב בן דהן גם בגינוי הסוער לאירוע שבו "עדיין לא הוכח שבכלל מדובר ביהודי", האירוע בכפר דומא, ומנגד השתיקה הכללית לנוכח גל בקבוקי התבערה שיודו בימים האחרונים על יהודים. "שם, כשברור שמדובר בערבים, אנחנו לא שומעים שום גינוי. שמעון פרס לא יוצא וצועק. כל אנשי הרוח ואנשי הגשם שותקים. זו צביעות שאסור להסכים לה".

"מה שהצליח ב‑95' לא יצליח שוב"

מי שלא מוכן להיכנע לתכתיבי התקשורת והמתקפה השמאלנית הוא מי שמצא את עצמו בימים הללו במרכז הסערה וההאשמות - חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.

"השמאל מנצל אירועים טראגיים כדי לנגח אותנו, אבל הוא לא יצליח, כי מה שהצליח פעם אחת ב‑95' לא יצליח שוב. הציבור שלנו חזק, בנוי ויודע למה הוא אחראי ולמה הוא לא", הוא אומר ורואה בעליהום הכללי לא יותר מהוכחה נוספת לציניות של השמאל, שמכיר במונח חופש הביטוי רק כאשר הוא משמאל לימין ולא להפך. "כל מי שחושב אחרת מהם מוגדר אצלם כמסית".

סמוטריץ' מספר על הצעות שקיבל להנמיך פרופיל בימים הסוערים הללו. הוא מנגד משוכנע שזה הצעד האחרון שצריך לנקוט. "אסור לנו בשום פנים ואופן לשתוק. אומרים לי שיש צונאמי וצריך להוריד ראש, אבל זה צונאמי שפוגע בערכי המשפחה ובקיום החברתי שלנו, בילודה. הם רוצים לקעקע את החברה ואת המוסריות שלה. מדובר במאבק תרבותי. הדרישות שלהם הן חלק מהאגוצנטריות של העולם המערבי ששם את האני במרכז על חשבון ערכים אחרים. אין כאן ויכוח אמיתי על זכויות אלא על ערכים ותרבות, הם קוראים תיגר על האופן שבו ריבונו של עולם ברא את העולם עם יכולת להמשכיות. הם רוצים להשליט כאן תרבות מסוכנת, ולכן אסור לתת לגל הזה לעבור בשתיקה מעל ראשינו כי הוא יטביע אותנו. זו הסיבה שסירבתי להוריד את הראש".

על ההתמודדות האישית שלו בימים הללו הוא מספר שאמנם הייתה לו טבילת אש לא קלה כאיש ציבור בראשית דרכו, כשהוא ניצב חשוף למתקפות בשל עמדותיו, אבל "החיזוקים שאנחנו מקבלים מהציבור שלנו עולים עשרת מונים על המתקפות. היו אמנם יומיים-שלושה קשים, אבל אחר כך קיבלנו כמויות של חיזוקים ושמחה על כך שמישהו אומר בקול רם את מה שהציבור הרחב היה רוצה לומר. במאזן הכולל אני הרבה יותר מחוזק מאשר מותקף".