על המגמות הנסתרות והגלויות שמאחורי התפטרותו של יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, מתפקידו כיו"ר הועד הפועל של אש"ף, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ד"ר עדו זלקוביץ', מומחה לחברה ולפוליטיקה הפלשתינית, איש אוניברסיטת חיפה.
"התפטרות הזו מראה שיש כאן מהלך רחב יותר, אבל היא לא מפתיעה כי אין כאן באמת התפטרות. אבו מאזן מוותר על אחד מהכובעים אבל לא מוותר עליו הלכה למעשה", אומר ד"ר זלקוביץ' המציין כי אבו מאזן מחזיק בשלושה כובעים במקביל – יו"ר אש"ף, יו"ר פתח' ונשיא הרש"פ. "הלכה למעשה, כשהוא מתפטר מתפקידו כיו"ר אש"ף נערכות בחירות לתפקיד, ועד אז הוא מחזיק בו באופן זמני. המהלך הזה נועד לחזק את כוחו בועד הפועל של אש"ף כי כל הועד, כולל אלה שאינם אנשי שלומו, מתפטרים. המטרה היא לייצר בחירות בזק שבמהלכן הוא יוכתר מחדש וירכיב ועד פועל שיהווה סוג של ממשלה שתסור למשמעתו באופן מוחלט וכיסים אופוזיציוניים ינוקו בתוך אש"ף".
זלקוביץ' מדגיש ומחדד בדבריו את ההבדל בין אש"ף לרש"פ. "אש"ף הוא לא הרש"פ והרש"פ אינה אש"ף. הרש"פ הוקמה בעקבות ההסכמים, ומעליה עומד אש"ף שהיו"ר שלו הוא מייצגם של כלל הפלשתינים בעולם. מתתיו עומד הועד הפועל שהיה מעין ממשלה גולה, אבל מאז שהוקמה הרש"פ יש כאן כפל תפקידים וסמכויות".
"מי שמשחק כאן עוד תפקיד זו תנועת הפתח' שיש לה רוב מובנה במוסדות אש"ף והיא רוצה לשמר אותו ולשלוט על תקציבים. מבחינת אנשי הפתח' המהלך של אבו מאזן הוא לא סיפור גדול כל כך כי מי שפוטר מתפקיד מזכיר הועד הפועל של אש"ף, שהוא מספר 2 אחרי אבו מאזן, היה יאסר עבד רבו, שקיבל את התפקיד מערפאת כי תמך בהסכמי אוסלו. יאסר עבד רבו הוא לא איש פתח' אלא חבר מפלגה קטנה בשם 'פידא' שהתפצלה מהחזית הדמוקרטית, כך שמבחינת אבו מאזן כשהוא זורק את עבד רבו אל המים הקרירים ומחכה שהכרישים יטרפו אותו אין בכך שום בעיה מבחינת הפתח'. במקומו של עבד רבו אבו מאזן ממנה את איש שלומו סאאב עריקאת, וכל ההתפטרות הזו נועדה להכשיר את המהלך".
כשנשאל מדוע אבו מאזן בטוח שמעמדו יתחזק ולא יחלש במהלך ההתפטרות אומר ד"ר זלקוביץ' כי בניגוד לפוליטיקאים שטענו בעבר שאבו מאזן הוא 'אפרוח בלי נוצות' הוא דווקא סבור אחרת לחלוטין. "כחוקר וכהיסטוריון מעולם לא האמנתי באמירה הזו. אני טענתי שהוא תרנגול עם כרבולת ושערות שיבה, כלומר הוא שועל הכי ותיק בלול. הוא לא יוצא למהלך מורכב כזה בלי להיות בטוח במאה אחוזים שהמהלך יעבוד. אבו מאזן כבר 60 שנה עוסק בהסברה מדינית ובפוליטיקה וכל הקלפים שבידו יכולים להעביר את המהלך הזה: מהבחינה התקנונית – כדי שהועד ייבחר צריכה להתכנס המועצה הפלשתינית שהיא סוג של פרלמנט של אש"ף בתוך שלושים יום. היא תתכנס בזמן ובמקום שאבו מאזן יורה לה להתכנס. חלק מהאנשים שהוא לא ירצה שיגיעו גם לא יגיעו. צריך לזכור שיש חברים במועצה הפלשתינית שצריכים להגיע מחו"ל, ואם הוא לא ירצה הם לא יגיעו".
"למעשה כל הקונסטלציה המורכבת הזו משחקת לידיו. אבו מאזן הוא מנהיג מאוד חזק ולראיה, כל יריב פוליטי מבית ספג מכה ניצחת, כך היה למוחמד דחלאן שהמהלך הנוכחי נועד להבהיר לו שלא כדאי לו לחתור. המהלך הזה גם מבהיר גם לחמאס שאין לו סיכוי להשתלב במנגנוני אש"ף והדבר מרחיב את חידודי הפער בין פתח' לחמאס".
בהקשר זה מזכיר זלקוביץ' כי אחת הדרישות המובילות של חמאס מאש"ף היא השתלבות במנגנוני אש"ף בדרך לאיחוד בין שתי התנועות. זאת על מנת להרוויח סוכריה נוספת מעבר לעניין התקציבי, סוכריה שלטעמו של זלקוביץ' היא משמעותית הרבה יותר: "יו"ר אש"ף הוא נציגו הלגיטימי הנבחר והמייצג של העם הפלשתיני. זו ההגדרה הרשמית משנת 74', השנה שבה קיבל אש"ף הכרה מהליגה הערבית. לכן חמאס רוצה להיכנס למבנה הארגוני הזה ואבו מאזן לא היה מוכן ולא מוכן לאפשר להם להסתנן למנגנון הזה".
להערכתו של זלקוביץ' אבו מאזן הגיע להחלטת ההתפטרות דווקא בימים אלה לאחר שזיהה חתרנות מבית בחודשים האחרונים. "אבו מאזן כמו כל מנהיג שיושב על הכס מזהה חתרנות. הוא חושש מאדם כמו סלאם פיאד שפוטר על ידו והוא פופולארי מאוד ברמה העממית, כך גם מדחלאן שהורחק מהועד המרכזי של הפתח' ובאמצעות כספים רבים תמיכה פופולארית. יש כאן שאלה מהותית נוספת – אבו מאזן כבר נכנס לשנת ה-81 לחייו. שאלת הירושה עולה, והוא חייב לייצר סדר לפני שהוא מוריש את המושכות הלאה. הוא חייב לייצר מורשת מדינית. אני מניח שהוא לא מתפטר כדי לעשות לביתו. הניסיון ההיסטורי מלמד שמנהיגים לא עוזבים את הגלגל עד שבאמת כוחם תש. אני מניח שהוא רוצה להמשיך לשלוט ולקבוע סדר יום ולעצב את סדר היום. הוא רוצה לא רק להבטיח את שרידותה של הרש"פ אלא גם לשמר את הבכורה לתנועה שלו, תנועת הפתח'".
זלקוביץ' מעריך שההשלכות לגבי ישראל יכולות לבוא לידי ביטוי מעצם קיומן של תנודות פוליטיות פנימיות ברש"פ, תנודות שיכולות בהחלט להוביל לאלימות פנימית שיכולה לזלוג גם לעבר ישראל "ולכן האינטרס הוא יציבות פוליטית וכלכלית ברש"פ", הוא אומר ומוסיף הערכה לפיה אבו מאזן מייצר את המהומה הנוכחית על מנת להשיב בכך לאנשיו השואלים לאן מועדות פניה של הרש"פ ללא אופק מדיני.
לדבריו ולהערכתו אבו מאזן רוצה להרוויח במהומה הנוכחית את החזרתה של הסוגיה הפלשתינית למרכז תשומת הלב התקשורתית העולמית ביודעו שהמדינות התורמות מבקשות להבטיח שכספן לא ירד לטמיון וכדי לייצר את היציבות הזו ייצרו לחץ מדיני על ישראל. "לפעמים יש טקטיקה של איומי חוסר יציבות כדי לייצר נוסחה שתוביל לשקט ארוך טווח".