פרופ' יעקב אזולאי, מנהל המרכז למחקר ופיתוח יישומי גז טבעי באוניברסיטת אריאל, אינו נבהל מגילוי מרבצי הגז הטבעי מול חופי מצרים, ובעוד יש אחרים הרואים בתגלית המצרית פגיעה ביכולת המיקוח הישראלית מול העולם הוא דווקא רואה בכך הזדמנות ישראלית גדולה.
"לא תמיד זה גרוע כפי שזה נראה", הוא אומר בראיון ליומן ערוץ 7. "גילוי הגז במצרים מהווה הזדמנות ליצירת שיתופי פעולה יוצאים מהכלל עם מצרים. לישראל יש הרבה ידע וכישורים לפיתוח טכנולוגייות, יותר מאשר מחצבים.
''אחד השיתופים עם מצרים יהיה בהכשרת מהנדסים ומדענים אצלנו, לתת להם כישורים ויכולות ולפתח יחד שיטות חדשות של שאיבה. ככל שהשיטות תשתפרנה והיעילות תגדל הניצול יהיה זול יותר".
באשר לפגיעה בכושר המיקוח הישראלי אומר פרופ' אזולאי כי "היום יש מחסור גדול מאוד בגז במצרים. עד שמצרים תפתח את המאגר שיש לה זה עניין של כמה שנים. בזמן הזה, שבו היא מנסה לפתח את הגז שלה, יש לנו אפשרות למכור להם את הגז שיש לנו".
אזולאי מדגיש בדבריו כי על ישראל לעשות מאמץ כדי לעשות שימוש יעיל ומהיר בגז הטבעי שנמצא בשטחה, וזאת מאחר שכלל לא בטוח שבעוד שנים אחדות הגז יהיה מצרך הכרחי כל כך, בעיקר לנוכח החלופות ההולכות ומתהוות. "אסור לנו להחזיק את הגז באדמה. צריך לנצל אותו ככל שאפשר.
''להתווכח עם הטייקונים על המחיר, אבל לנצל מהר ככל האפשר. היום הטכנולוגיה והמדע מתפתחים בקצב אדיר. היום ידוע בוודאות שניצול תאי שמש הולך ומשתפר, ואולי בעוד 5-10 שנים הגז יהיה מיותר בגלל ניצול השמש".
באשר לסוגיית הטייקונים והויכוח איתם אומר אזולאי כי הוא עצמו אמנם אינו משפטן או כלכלן אלא עוסק במדע ומחקר, אך לתפיסתו "נחתם הסכם וצריך לכבד אותו, גם אם נעשתה טעות". עם זאת הוא מוסיף ומעיר כי "אפשר לנסות להתמקח ולנסות להסביר לצד השני שהמצב חדש, אבל כשנחתם הסכם גם אם זו ממשלה אחרת, צריך לקיים את פרטיו. היכולת היחידה היא איכשהו לתמרן את ההסכם כך שנפיק ממנו את מלוא התועלת".
כשנשאל כיצד לטעמו יכולה בכל זאת המדינה להוביל לשינוי ההסכם מול הטייקונים האוחזים במסמך חתום ומעוגן משפטית ונראה שידם על העליונה, אומר אזולאי כי הוא עצמו אינו מכיר את פרטי ההסכם שנחתם בזמנו "אבל המדינה יכולה לומר שזה נכון שפיתחתם אבל אנחנו לא חייבים לתת לכם שמירה על האסדה והצנרת, והשמירה הזו עולה הון תועפות. כך יש דברים נוספים שהשתיקה יפה להם, והמדינה יכולה לבוא ולדרוש מאותם טייקונים שישלמו על הביטחון או שימצאו דרך להורדת מחיר".
על מרכז המחקר והפיתוח שהוא עומד בראשו מספר אזולאי: "אנחנו רוצים להוות מאגר של ידע בכל התחומים שקשורים לגז טבעי ולא רק באופן ישיר". אחת הדוגמאות שמציג פרופ' אזולאי לתחומי מחקר נלווים והכרחיים הוא הסיכון שייתכן וטמון בשאיבת הגז: "כשאתה שואב גז או נפט מהאדמה אתה משנה שיווי משקל בין פלטות אדירות. זה כמו הורדה של עמוד בניין... כאשר מקצצים עוד ועוד עד שהבניין ייפול.
''אני לא יודע אם הדברים נבדקים מדי שנה בשנה, אבל עלולה להיגרם מכך רעידת אדמה. כשאנחנו שואבים הכוחות בין הפלטות משתנים. השאלה עד כמה שואבים ועד כמה הכוחות משתנים בלי לפגוע באדמה".
ומה באשר להבטחות הקוסמות בדבר עצמאות כלכלית ורווח כלכלי לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל כבר בשנים הקרובות? פרופ' אזולאי מציין כי אמנם אינו יודע מתי בדיוק זה יקרה וכמה שנים תחלופנה עד שהדבר יתממש, אבל "אין לי ספק שבעוד כמה שנים הדברים ישפיעו ויצרו כאן כלכלה טובה יותר וחזקה יותר.
''אני מצפה שלא רק הניצול של לווייתן יעלה על הפרק אלא אולי גם ימצאו משאבים אחרים. ממצאי לווייתן צפויים לגרום לכך שמהנדסים ישפרו את צורת ודרך השאיבה וגם את אופן ניצול הגז. המשמעות תהיה הוזלה נוספת של מחירי הגז, וגם על כך אפשר לפתוח במו"מ מול הטייקונים ולדרוש מהם שכאשר יוזלו הוצאות השאיבה תהיה לכך משמעות במחירי הגז".