אם ליצמן יכהן כשר בממשלה יהיה זה תיקון, קטן ומאוחר, של החרדים.
לידתן והורתן של המפלגות החרדיות היא בחטא הקדמון: סירוב לקחת אחריות לגורל עם ישראל. במלחמת עמלק נאמר: "וידי משה כבדים, ויקחו אבן... וישב עליה" (שמות יז). רש"י מעלה את שאלתו הידועה, מדוע לא ישב משה על כר או על כסת? ועונה שם: "אמר (משה): ישראל שרויין בצער, אף אני אהיה עמהם בצער".
דברים אלה הם זוטא באוקיינוס של ראיות על חובת ההשתתפות עם הציבור בצערו ובגורלו. ואילו החלטת החרדים, המפורשת והמתמשכת, לא להיות שותפים מלאים בפרנסתם וליפול על הציבור היא חרפה. כי מי שמחליט לא ללמוד מתמטיקה ואנגלית, מחליט בכך שלא יוכל לפרנס את עצמו כראוי.
גם החלטת המפלגות החרדיות, המפורשת והבוטה, לא להיות שותפים מלאים בשירות הצבאי, היא חטא שאין לו כפרה.
זה הרקע לכך שמאז קום המדינה סירבו החרדים לשמש בתפקידי שרים, כדי לא לקבל אחריות לגורלו של עם ישראל. ונטורי קרתא, מבחינה זו, טובים מהם: מכיוון שאינם מכירים במדינה, הם גם לא ייהנו מכספה. בעוד החרדים מסרבים להכיר במדינה הציונית ומסרבים לערוב לה, אבל בנפש חפצה ושוקקה מקבלים את כספה.
דברים אלה אני כותב בכאב רב. החרדים הם אחינו ובני עמנו, ויש בהם פוטנציאל עצום לגידול בכל המובנים, והרבה טובה וברכה יכולה לצמוח מהם לעם ישראל ולארץ ישראל. ולא זכינו. גם לא זכינו כשעמדו מנגד בראשית הציונות כשרובם (לא כולם) התנגדו לעלייה לארץ ולהתנחלות בה.
עכשיו, אם החרדים, לראשונה בהיסטוריה, יקבלו אחריות, אולי יבוא המפנה. אולי מכאן תתחיל חזרה בתשובה. ובמקום שבעלי תשובה עומדים וכו'.
פרופ' אמנון שפירא