סופי חוטובלי פנחס
סופי חוטובלי פנחסצילום: עצמי

סרבנות גיוס היא התנגדות, עקרונית או ספציפית, לשירות צבאי, שנעשית תוך אי ציות לחוק והיא יכולה לנבוע ממניעים מצפוניים, פוליטיים ואחרים.

אולם, בעוד שסרבנות שהיא התנגדות עקרונית לעצם השירות בצבא כונתה על ידי בג"ץ בסוף 2002 כצעד לגיטימי, סרבנות גיוס ספציפית נעשית על ידי חיילים שכן משרתים בצבא, ואף בתפקידים קרביים, אשר מסרבים לקחת חלק בשירות ספציפי או במשימה ספציפית.

סוג כזה של סרבנות אינו לגיטימי. בג"ץ נימק את החלטתו בכך ש"ההכרה בסרבנות המצפון הסלקטיבית עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם. הצבא של העם עשוי להפוך לצבא של עממים המורכבים מיחידות שונות שלכל אחת מהן תחומים שבהם מותר לה לפעול מצפונית, ותחומים אחרים שבהן נאסר עליה מצפונית לפעול".

נוכח האמור, האם איש חינוך ומנהל בית ספר יכול לקרוא לסרבנות סלקטיבית? החוויה החינוכית, הקשורה בהתרחשות האנושית ובהשפעה שבין מחנך ותלמידיו, נתפסת על ידינו כחוויית יסוד קיומית של האדם. לגורמי החינוך יש השפעה רבה על ילדינו, והם הדמויות שהתלמידים זוכרים, גם כעבור שנים רבות, ויודעים לציין את מהות השפעתן כחוויה שתרמה לחייהם.

מכאן שתכלית התהליך החינוכי אינה רק הקניית ידע מסוים או התנהגות נורמטיבית מסוימת, אלא תרומה לפיתוח נטיות, קרי: אימוץ עקרונות וערכים שיפתחו בתלמיד בסופו של דבר עמדות והתנהגויות רצויות. כך אמור התהליך החינוכי לפתח אוריינטציה להבחנה בין טוב לרע ובין מותר לאסור, ולכן מורים ומנהלים שקוראים לאי ציות לחוקי המדינה אינם יכולים לשמש כאנשי חינוך. 

סופי חוטובלי פנחס

יו"ר פורום הורים אשקלון