מאי גולן
מאי גולןצילום: יח"צ

בעידן הפוליטיקלי קורקט, שבו בכל פיגוע דריסה הוא קודם כול תאונת דרכים תמימה, ובכל פשע שבוצע על ידי ערבי אסור לציין את מוצאו, מאי גולן צועדת בבטחה נגד הזרם. קוראים לה גזענית, אכזרית ורעת לב, אבל היא לא מתביישת להגיד את האמת שלה, של שכונתה ושל הארץ כולה.

מדינת ישראל נאבקת בעצמה. משקיעה מאות מיליונים במתקני שהייה למסתננים, ואז מחליטה לציית ליועץ המשפטי או לבג"ץ, שפוסקים שזה בכלל לא חוקי. היא מחוקקת שוב, הולכת על ביצים, מנסה לעקוף את שורת המשפטנים חמורי הסבר שעניינם זכויות אדם, אבל אז שוב מרכינה ראש בפני פסיקה שיש לשחרר את השוהים לאלתר.

המדינה המבולבלת לא מצליחה להציל את תושביה מהמסתננים שכובשים לאט אבל בטוח שכונות בדרום תל אביב, באשקלון, בערד, ביבנה ובאילת. הם מגיעים לשכונות המוחלשות ממילא, גורמים לירידת ערך הדירות ולמנוסה של התושבים. בדרום תל אביב הם כבר עושים כבתוך שלהם, ואין להם נורמות של ניקיון או התחשבות בתושבים, מינימום של הבנה שהם נתינים זרים בארץ לא להם, ולא דיברנו על שמירת חוק.

לאוכלוסייה הקשישה, הענייה והמוחלשת שלא הצליחה להימלט על נפשה מדרום תל אביב אין פה. לגבאי בית הכנסת הגיאורגי בדרום תל אביב שהפך לבר אריתראי אין ארגון זכויות אדם שידאג שזכויותיו הדתיות לא ייפגעו. כבר שנים רבות שדרום תל אביב אינה אזור סימפטי, אבל בעשור האחרון איש לא רוצה לבקר שם מרצונו החופשי. מפחיד לעבור שם, מפחיד מאוד.

לפני שנתיים קמה מאי גולן והקימה את עמותת 'העיר העברית', שבמסגרתה היא משמשת דוברת לכל אלה שאין להם כסף לשלם למשרדי יחסי ציבור, ושהתקשורת לא ממש מעוניינת לשמוע. היא צעירה ורהוטה ועוברת היטב את מסך הטלוויזיה. היא מציגה צד לא מקובל, שאומר בקול: הם פושעים, הם כובשים, בג"ץ מנותק, קחו אותם מכאן, והצד הזה מתחיל פתאום להישמע. גולן פעילה מאוד גם בפייסבוק ובטוויטר, וכך היא מגיעה, גם בלי תיווך של אמצעי התקשורת שלא רוצים להשמיע את קולה, היישר אל לבם של אזרחי המדינה.

מאי גולן היא אשת השנה של 'בשבע' בתחום החברה, על מאבקה הבלתי מתפשר למען שכונת ילדותה בדרום תל אביב, ולמען המדינה בכלל. יש לקוות שעם הזמן יתגייסו אנשי ציבור ותקשורת נוספים, וכמוה לא יתביישו לומר בקול את מה שרבים כל כך מרגישים.