איילת שקד
איילת שקדצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בזו אחר זו עולות סוגיות שונות בשיחת סיכום השנה שקיימנו עם שרת המשפטים, השרה איילת שקד, שנשאלה בתחילת הדברים אם בראש השנה שעברה הייתה משערת או מאמינה שאת שנת תשע"ה תסיים כשרת המשפטים.

"לא הייתי מאמינה", היא משיבה, "אבל כל שנה טומנת בחובה הפתעות, טובות יותר ופחות, זו הייתה בהחלט הפתעה טובה". עוד נשאלה השרה כיצד היא רואה את השלתבותה במערכת שנדמה היה שקיבלה אותה באופן צונן ביותר.

לדבריה, בסופו של יום כולם התרגלו, אם כי, היא מוסיפה ומעירה, נראה לה שקבלת הפנים הצוננת הייתה יותר נחלתה של התקשורת ופחות של אנשי משרד המשפטים שמגלים שיתוף פעולה רב איתה ודווקא שמחים לגלות בה מי שעובדת קשה, "וניתן לעשות במערכת דברים משמעותיים. זו מערכת שלא עשו בה שינויים כבר כמה שנים ושיתוף הפעולה הוא ממש טוב".

באשר לטענות שהוטחו בה אודות היעדר הניסיון האישי שלה בתחום המשפטים, אומרת השרה כי "שר לא צריך בהכרח ניסיון ממשי בתחומי משרדו. מספיק שהוא יודע לנהל טוב ויש לו כוח פוליטי להזיז דברים והוא מספיק צנוע כדי להבין שהוא לא יודע הכול וצריך להתייעץ עם המבינים".

כשהיא מזכירה את הצורך ללמוד מיודעי הדבר שבמשרד היא נשאלת אם אין חשש שהיא תתומרן על ידי אותם יודעי דבר מתוככי המערכת. "אני מעריכה שלא. יש לי יועצים מאוד טובים. במערכת הפוליטית צריך להכיר את הגבולות של הכוח הפוליטי ולנצל את הכוח שיש לנו כדי להוציא מהמערכת את מה שאפשר. בסך הכול אני מאוד מפוכחת ולא ניתן לתמרן אותי בקלות".

צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90
צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

בהמשך הדברים עברה השיחה עם שקד לעסוק במספר סוגיות שעלו באחרונה סביב משרדה, והראשונה בהן היא הכרזתה על הארכת התמחותם של עורכי דין לשנתיים. שקד מבהירה לאותם שביקרו את הכרזתה וקבעו שהצורך הוא בפיקוח על תוכן ההתמחות ולא בהארכתה, כי בכוונתה לשלב שלושה פרמטרים גם יחד, גם את הארכת התקופה, גם הקמת מנגנון פיקוח על תוכן ההתמחות וגם בחינה מחודשת של מבחני ההסמכה. "בוודאי שרק האורך לא יספיק".

"אנשים צריכים להבין את המספרים. במדינת ישראל יש כנראה מספר עורכי הדין הגדול ביותר בעולם ביחס לאוכלוסיה. חלק מתהליך המשפטיזציה שעובר על המדינה ופתיחת המון התיקים, בשנה שעברה נפתחו 750 אלף תיקים, נובע גם מכך שיש הרבה עורכי דין. נוצר מצב שכל דבר מגיע לפתרון בבית המשפט גם בגלל שיש הרבה עורכי דין וגם בגלל שיש אווירה שהכול שפיט ואנשים כבר לא פותרים סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט".

ומה באשר לחלום האם היהודייה לראות את בנה עורך דין? לשקד יש חזון אחר עבור האם הזו. "אני חושבת שטוב יהיה אם חלום האם היהודייה יהיה לראות את בנה מהנדס. זה מה שהמדינה צריכה כעת".

בפרק הבא של דבריה נשאלה השרה שקד אודות חוק הטרור שהיא מובילה, חוק הזוכה לקונצנזוס הכולל גם את השרה לשעבר ציפי לבני וגם את מפלגת העבודה, אך בשמאל זוכה לביקורת מחשש לפגיעה בזכויות אדם והגדרת יותר מדי מעשים כפעולות טרור. שקד אינה מקלה ראש בטענות ומבהירה: "זו טענה משמעותית ואין להקל בה ראש. כשהגשתי פעם נוספת את החוק ערכתי בירור כדי שלא תהיה זילות לטרור. טרור זה לא כל פעולה. צריך להיזהר מהגדרות כאלה.

''לא כל גרפיטי לא נעים זה פעולת טרור וערכנו את ההבדל הזה בהגדרות עצמן. טרור הוא פגיעה בנפש או פגיעה משמעותית בקודשי דת. החוק יעבור בכנסת דיון ציבורי. לצערי עד כה הוא נתקע אבל אני סומכת על חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי שהוא יעביר את החוק הזה בכנסת בתוך כמה חודשים. עיקר המלחמות היום הן מול טרור והמערכות זקוקות לחוק הזה ואני בטוחה שידעו להשתמש בו בחכמה".

צילום: פלאש 90

על דבריה של חברת הכנסת זהבה גלאון לפיהם חשוב להיאבק בטרור, אך יש להישמר שלא להקריב בשם מלחמה זו ערכים כמו זכויות אדם, אומרת שקד כי אכן יש להיזהר שלא לנקוט באמצעים מרחיקי לכת ולא כל פושע ייחשב לטרוריסט. לתפיסתה החוק כפי שהוא הוא מאוזן ומעניק למערכת הביטחון כלים נדרשים למאבק בטרור.

בין השאר כולל החוק הגבלת מואשם בטרור מפגישה עם עורך דין לתקופה ארוכה יותר מהקיים היום. שקד מבהירה כי הסעיף הזה שעל פניו נראה כפוגע בזכויות אדם נועד למנוע אפשרות מקבוצת חשודים במשותף במעשה טרור לתאם גרסאות על ידי עורך דינם.

בהמשך הדברים נשאלה אודות בחירת הדיינים שהושלמה בימים האחרונים. שקד מודה לרב אלי בן דהן ולחברות בוועדה. "יחד עבדנו כדי להוציא את התוצאה הטובה ביותר. ש"ס רצו לבחור רק 15 דיינים ולא הסכמנו, ובסוף נבחרו 22 כי בית הדין צריך את זה". עם זאת היא מציינת כי היו מספר דיינים ש'הבית היהודי' רצו לשלב ועשו כל מאמץ אפשרי להביא לכך, אך "ברגע האחרון שטייניץ הצביע יחד עם החרדים, אבל עם זאת נבחרו מהציונות הדתית דיינים ראויים שיצעידו את בתי הדין הרבניים קדימה ויעשו עבודה מאוד טובה ומשמעותית".

עניין נוסף שגם בו הייתה שקד מעורבת בתקופה האחרונה היא תקנת שמיטת החובות האבודים. שקד מבהירה את מגבלות התקנה ככזו שלא גורמת להפסד ממי שהיה לו סיכוי לקבל את החובות שחייבים לו. "אין שום מטרה לתת פתח למשתמטים ולהפוך את סיפור החזרת החובות להפקרות. יש קריטריונים ברורים. צריך שלבעל החוב לא תהיה יכולת להחזיר חוב.

''אלו למעשה חובות אבודים. יש 22 אלף איש שנמצאים במעגל הזה ולא יכולים להחזיר חוב בעתיד הנראה לעין ולא לחזור לחברה הישראלית ולנהל אורח חיים נורמאלי. אותם אנשים בלבד, ונסמוך על ההוצאה לפועל שידעו מי הם, בסוף שנת שמיטה הם יוצאים לחיים חדשים. זו יוזמה חברתית מבורכת".

"צריך לומר שלא מדובר בפתח להשתמטות אלא באנשים שלא הצליחו במשך שנים להחזיר את החוב, ובחברה היהודית צריך לתת את האפשרות לחיים חדשים אחרי שבע שנים".

במעבר חד עוברת השיחה עם השרה שקד לסוגיית הפליטים מסוריה והטענה, העולה גם מספסלי הקואליציה, ולפיה על ישראל להשתתף בהצלתם ולקלוט פליטים בשטחה. לשקד עמדה ברורה גם בנושא הזה, "מי שמדבר כך מדבר בחוסר אחריות ובבורות. מיליוני פליטים עזבו את סוריה, מדינה שכבר אינה קיימת. המדינה נחלקה לכמה מדינות. חלק גדול מהפליטים הללו בירדן וחלק בטורקיה.

''ישראל לא יכולה לקלוט בשום פנים ואופן מספר גדול של פליטים ואין דבר כזה 200-300. זה אולי משקיט מצפון אבל זה לא יקרה. השטף אם יתחיל הוא רק יגבר. זה לא מספר שיעזור. מדינת ישראל נתנה טיפול רפואי הטוב ביותר שאפשר ללמעלה מאלף איש שהוחזרו לסוריה. זו העזרה שישראל צריכה ויכולה לתת. העולם צריך להתגייס וישראל נועדה לפתור את הבעיות של העם היהודי ולא את בעיית העם הסורי. אפשר לעזור על בסיס הומניטארי אבל בשום אופן לא להתחיל בקליטת פליטים".

צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

ומכאן נסובה השיחה לפרק המדיני שלה והשרה שקד נשאלה עד כמה אנחנו מבוהלים מאיומי הפרישה של אבו מאזן. "אני לא חושבת שזה דבר שיקרה. לרש"פ יש הרבה אינטרסים. היא מפרנסת למעלה ממאה אלף פקידים ועובדים. אני לא רואה מהר כל כך את אבו מאזן עוזב. אבו מאזן מנהל מערכה מדינית כבר הרבה זמן ואין שום דבר חדש בתקופה הזו".

ומה לגבי ההתמודדות הישראלית מול הכוונה האירופית לסמן מוצרים מיו"ש ומהגולן? "זה מראה כמה העולם צבוע. הם החליטו לסמן גם את מוצרי רמת הגולן. אני אומרת כבר הרבה זמן שראש הממשלה צריך להתחיל מהלך אסטראטגי בינלאומי להכרה בגבולות הצפוניים שלנו. ברור לכולם שאין כבר סוריה ואנחנו נשארים ברמת הגולן, אבל הם החליטו לסמן אפילו מוצרים מרמת הגולן. זו צביעות, זו בורות וזו אנטישמיות. אני מקווה שהמשרד של גלעד ארדן שאמור להתמודד עם התופעות הללו יקום ויתחיל לעבוד בצורה שוטפת".

באשר למעורבות משרדה שלה היא מציינת כי במחלקה המשפטית הבינלאומית שנמצאת תחת סמכותה הוכנה תכנית התקפה. "עד היום רק עסקנו בהגנה מול מי שתבע אותנו והכין מולנו קמפיין והתגוננו. מדינת ישראל צריך להתקיף את פעילי החרם ואת האיחוד האירופי שמקבל החלטות הזויות שכאלה".

בעקבות דבריו של נתניהו באחרונה ולפיהם הוא מוכן לנסוע לרמאללה לקידום מו"מ מדיני, נשאלה שקד אם להערכתה יש על מה ועם מי לדבר. "זו החלטה של ראש הממשלה. אני לא מאמינה שמו"מ עם הרש"פ יוביל להסדר כלשהו. אני מעריכה שראש הממשלה אמר את זה משיקוליו. אני מאמינה שהוא רוצה לדבר עם אבו מאזן, אבל אני לא עוסקת בזה".

עד כמה אנחנו קרובים היום לחזון 'תכנית ההרגעה' שלך ושל בנט?

"אנחנו מדברים על זה כל הזמן. אני נפגשת עם שרי משפטים ודיפלומטים מכל העולם ומדברת איתם על זה. חשוב לשים את התכנית הזו על השולחן ולדעת שיש אלטרנטיבה. אני לא רואה את נתניהו מאמץ אותה אבל חשוב להתחיל ולדבר עליה בפורומים בינלאומיים", אומרת שקד ומציינת כי בני שיחה קשובים מאוד לדבריה אודות התכנית המדינית שהיא מציגה, גם אם לטעמם מדובר בתכנית בלתי סבירה.

"בעולם יש גישה חד משמעית נגד ההתיישבות ביו"ש, אבל חשוב לדבר על זה. בשנות השמונים מדינה פלשתינית הייתה דבר שנראה היה לנו כבלתי סביר ועם הזמן ככל שדיברו על זה יותר זה הפך לקונצנזוס. כך צריך לעשות עם תכנית ההרגעה".

צילום: יצחק הררי, פלאש 90
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

ומכאן גם נגיעה קטנה לסוגיית הגרעין האיראני. חבר הכנסת יאיר לפיד אומר שכשלון הקמפיין של נתניהו נגד הגרעין האיראני מחייב אותו חשבון נפש עד כדי התפטרות. את שקד שאלנו אם היא רואה בדבריו טענה עניינית או אופוזיציונרית בעלמא.

לדבריה "הוא עושה את העבודה שלו באופוזיציה. אני חושבת שההסכם עם איראן הוא הסכם רע מאוד. הוא יוביל אותנו לאסון קונבנציונאלי בעשר השנים הקרובות. כל האזור מתחמש. איראן תקבל עשרות מיליארדי דולרים ותזין את הטרור, ובעוד עשר שנים יהיה אסון לא קונבנציונאלי. לגבי השאלה אם ניתן היה לנהל את המערכה אחרת אני מעדיפה שלא להיכנס לסוגיה הזו כעת, אבל חשוב לדעת שזה הסכם רע מאוד".

ובחזרה לפוליטיקה הפנימית. מפלגת 'הבית היהודי' מדברת לא מעט על הנהגת המדינה ומהשרה שקד ביקשנו לדעת אם יתכן והדרך לשם עוברת דרך חבירה ללליכוד. זאת בעיקר לנוכח הדיווח באחרונה על כוונתו של נתניהו להקים מפלגת ימין גדולה, מעין מפלגה רפובליקאנית ישראלית.

שקד משיבה: "איתי לא דיברו על הנושא הזה. ראיתי את זה בטור של יוסי ורטר ב'הארץ'. כרגע אני לא רואה דבר כזה קורה. אני חושבת שחשוב מאוד לשמור על עצמאות של מפלגה ציונית דתית".

באשר לה עצמה היא מבהירה "אני בטח לא אוביל מהלך שכזה. כרגע, בכל אופן, נראה לי רק בכותרות בעיתונים נתניהו מדבר עם בוז'י הרצוג".

ומה לגבי איחוד מפלגות הציונות הדתית, איחוד שדובר בו לא מעט אך שוב ושוב נדחה, שקד משיבה ואומרת כי "הסיעה פועלת מצוין ביחד. יש שיתוף פעולה מעולה. אנחנו לא מתעסקים בזה. אנחנו עובדים יחד כל הח"כים. כרגע זה לא משהו שאנחנו דנים בו".