בשבועות האחרונים ניהלו רשות העתיקות, תושבי אזור מודיעין ובני נוער, חפירה ארכיאולוגית יוצאת דופן בחיפוש אחר מקומו האמיתי של קבר המקבים (יש לציין כי בחיבורים ההיסטוריים שנכתבו סמוך לתקופת החשמונאים, מכונים החשמונאים בשם "מקבים" ולא "מכבים").
לפי המקורות, המקבים – מתיתיהו החשמונאי וחמשת בניו, מהעיר מודיעין הקדומה, הנהיגו את המרד בשלטון היווני, והיו אחראים על טיהור בית המקדש השני מטומאה.
החפירה הארכיאולוגית בקשה לבדוק אם יש ממש באגדות ובסיפורים שנרקמו סביב אתר 'חורבת הגרדי', המצוי במרחק קצר מהעיר מודיעין, ואשר שמו נקשר בקבר המקבים.
קבר המקבים תואר בשני ספרים עתיקים בני כאלפיים שנה: ספר מקבים וספר קדמוניות היהודים, שנכתב ע"י יוסף בן מתיתיהו. הקבר תואר כמבנה מרשים, גבוה, מוקף עמודים, צופה אל הים, עשוי אבנים משובחות, ומקורה במעין פירמידות.
סמיכותה של חורבת הגרדי לכפר הערבי אל-מידיה, והדימיון בין שם הכפר למודיעין הקדומה, משכו אליו לפני כ-150 שנה ארכיאולוגים, משכילים וסקרנים. חלקם תיעדו את האתר ברישומים וציורים, ומקצתם אף הצליחו לבצע בו חפירות. אלה, חשפו מבנה קבר מרשים הנישא על אומנות אדירות, שהחזיקו לוחות אבן ענקיים, ומעליהם, ככל הנראה, הייתה קומה שנייה. בתחתית המבנה התגלו כוכי קבורה מפוארים.
ההתרגשות היתה רבה, וראשוני החוקרים אף יצאו בהצהרות כתובות: "אכן, אין מקום לספק: מצאתי את קבר המקבים והמחפורת שחשפתי החזיקה את אפרו של מתתיהו"; "חורבות הקבר מתאימות בהחלט לקבר המקבים כפי שהוא מתואר במקורות".
את ההתלהבות צינן ארכיאולוג צרפתי בשם שארל קלרמון-גאנו. חפירותיו באתר חשפו ברצפת כוכי הקבורה פסיפסים, ועליהם עיטור צלב. בעקבות כך, הוא קבע נחרצות כי ייעודו של המבנה עלום, ואופיו נוצרי. הוא הוסיף כי "ייתכן שמבנה זה נבנה על ידי הנוצרים כדי להנציח את מקום קבורתם של הקדושים המקבים, שכן אלו היו קדושים עילאיים בעיני הנצרות. לא מן הנמנע שבעתיד תמצא ראיה חד-משמעית המצביעה על האתר כמקום קבורתם של המקבים". מאז דיווחו של אותו ארכיאולוג, נזנח האתר והוא נותר בשיממונו.
לאחרונה החליטה רשות העתיקות, בצעד חריג, לצאת למסע חיפוש בעקבות קבר המקבים, במטרה לפצח אחת ולתמיד את חידת המקום, וזאת בעזרת כלי מחקר מודרניים. גילוי שכזה הוא ללא ספק בעל משמעות לאומית ומחקרית מהדרגה הראשונה.
בשבועות האחרונים אותר מבנה הקבר המפואר, והוא נחפר בשנית בסיועם של תושבים רבים ממודיעין ומיישובי חבל מודיעין. הם נסחפו לתוך ההרפתקה ותרמו לחפירה, בהתנדבות, מזמנם וממרצם, והפכו לחלק בלתי נפרד מהצוות המקצועי.
לדברי עמית ראם ודן שחר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "אין ספק שהמבנה שנחשף הוא יוצא דופן. התיאורים מלפני 150 שנה נחשפו כאן למול עיננו, גילינו את כוכי הקבורה המפוארים, אומנות אדירות שהחזיקו, ככל הנראה, קומה שניה, חצר מבוא המובילה לקבר ומבנים נלווים נוספים. לאכזבתנו, המבנה שראו קודמנו נשדד, ואבניו נלקחו לבניית היישובים מסביב, ואולם עדיין, המראה במקום מרשים ומעורר דמיון".
"הראיות הארכיאולוגיות המצויות בידינו בשלב זה עדין אינן מספקות לקבוע כי זהו מקום קבורתם של המקבים", מציינים השניים ומוסיפים "אם מה שחשפנו אינו קבר המקבים עצמו, הרי שקיימת סבירות גבוהה כי זהו האתר שהנצרות הקדומה זיהתה בו את אחוזת הקבר המלכותית, ולכן, אולי, הקימה את המבנה. נראה כי לא ניתן לפסול על הסף הנחות עבר, אך עדין דרושה חפירה ועבודה רבה כדי לאמת באורח חד משמעי את ההנחה הזו, והחידה נותרה בעינה - החיפוש אחר קבר המקבים החמקמק נמשך".