המענה - ריבונות חלק א'חזקי עזרא

בשמורת 'עוז וגאו"ן' שמעל צומת גוש עציון התקיים אתמול (שישי) פאנל הריבונות בניצוחה וביוזמתה של תנועת 'נשים בירוק', התנועה העומדת מאחורי הכשרתה של השמורה שהוקמה לזכר שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו לפני כשנה ומאחורי הקריאה הגוברת בציבוריות הישראלית להחלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון.

בפאנל שהתקיים בהנחייתה של אורלי גולדקלנג השתתפו חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חבר הכנסת מיקי זוהר, חברת הכנסת החוזרת שולי מועלם-רפאלי, ירון רוזנטל מנהל בית ספר שדה כפר עציון, שרה העצני כהן מראשי 'ישראל שלי', משה סוויל סגן ראש מועצת גוש עציון, ישראל זעירא מייסד 'ראש יהודי' ויזם כלכלי וליאת קירשנבאום ראש מועצת הנוער בגוש עציון."ראש הממשלה ושר הביטחון מבקשים לראות את סדר יומה של הועדה המאשרת על מנת לוודא שאין בו פיתוח כלשהו של ההתיישבות" (ח"כ סמוטריץ')

האירוע כולו נפתח בדבריה של יהודית קצובר, מראשי 'נשים בירוק', שבירכה את מאות האזרחים שהגיעו מישובי הסביבה ומרחבי הארץ לכנס. בהמשך הדברים הגדירה את הריבונות כטיפול שורש מעמיק המהווה פתרון לטרור הערבי מעבר להיותו שיבה לערכי הציונות והיהדות הבסיסיים. קצובר ציינה כי בכנס זה מתחולל שינוי מהותי לעומת הכנסת הקודמים בהיותו מופנה גם ובעיקר לדור הצעיר, דור ההמשך שמעגלים רחבים יותר ויותר בו רואים בריבונות מענה הכרחי.

נדיה מטר, שותפתה של קצובר להנהגת 'נשים בירוק', סיפרה על קבוצת הצעירים המצטרפת לקמפיין הריבונות בימים אלה. הקבוצה מכנה את עצמה 'אר"ץ' (ארגון ריבונות צעיר) ומבקשת לעלות מדרגה ממאבקי האחיזה בקרקע אל חזון הריבונות המהווה מענה כולל ומהותי במאבק המתמשך על הארץ לאורך עשרות שנות ציונות.

אורלי גולדקלנג, מנחת הפאנל, פנתה בראשית הדברים לסגן ראש מועצת גוש עציון, משה סוויל, בבקשה להציג את הקשיים העומדים בפני ההתיישבות על אף פריחתה בשל היעדר ריבונות. סוויל תיאר מציאות שבה ההתיישבות פורחת ונבנית אך ככזו של אזרחים סוג ב', כהגדרתו.

סוויל רואה בשמורת 'עוז וגאו"ן' דוגמא. השמורה היא מקום שאין ספק באשר הבעלות עליו ולגבי האישורים שניתנו לו לקראת הקמתה של שמורת תיירות, אך ללא אישורי הצבא לא ניתן לקדם את המהלך. גם הישוב 'איבי הנחל' שבגוש עציון והמעון לילדים שבו הוא דוגמא למציאות הבלתי אפשרית שבה הורים עובדים ומשלמי מיסים אינם מקבלים סמל שיאפשר את פעילותו מאחר ואישורו של המפקד הצבאי בשטח מעוכב.

לדבריו בשנים האחרונות קיימת התערבות פסולה של דרג פוליטי בשיקולי האישורים, בעוד בעבר השיקולים היו ענייניים יותר. "ראש הממשלה ושר הביטחון מבקשים לראות את סדר יומה של הועדה המאשרת על מנת לוודא שאין בו פיתוח כלשהו של ההתיישבות", אומר סוויל ומזכיר כי מדובר באזרחים לכל דבר, כאלה שכל החובות מוטלות על כתפיהם אך כאשר מדובר בזכויות הדברים שונים בתכלית. לנוכח זאת, אומר סוויל "המענה הוא החלת הריבונות. הפתרון לכל אותן בעיות הוא הריבונות".כשראש ממשלה של הימין מדבר על שתי מדינות כפתרון צודק מה נוכל לבקש מהעולם? (ח"כ סמוטריץ')

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' התייחס בדבריו לאירועי הטרור של הימים האחרונים וקבע כי "סיפוח והחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון הם התשובה היחידה גם לטרור הביטחוני וגם לטרור המדיני שאבו מאזן מוביל. אי אפשר לרדוף אחרי כל ילדה ערבייה בת 15 שיצאה עם תיק שבו סכינים במגמה לדקור. כדי לגדוע את הטרור דרוש טיפול שורש שיגדע את המוטיבציה, להבהיר להם שהטרור מזיק ולא רק שלא מקדם אותם אל היעדים שלהם אלא מרחיק אותם". סמוטריץ' קובע כי בשנים האחרונות ישראל עמלה לטפח את התקווה הפלשתינית להקמת מדינה בעוד כעת יש "לגדוע את התקווה הזו. כדי לומר שזה לא יקרה נצרך צעד של ריבונות שיפחית את התקווה הזו מאוד, לצד פעילות ביטחונית".

סמוטריץ' הוסיף וקבע כי "השמאל צודק. הקיפאון המדיני הוא רע, והאסטרטגיה של נתניהו למרוח את הזמן היא טעות, כי כשאתה עומד במקום אתה הולך אחורה. כשראש ממשלה של הימין מדבר על שתי מדינות כפתרון צודק מה נוכל לבקש מהעולם? ראש ממשלה שלנו מייצר תודעה בינלאומית שכאילו יש קונצנזוס יהודי שמקבל את חלוקת הארץ, ולכן הם תובעים שנעשה את זה כבר ואומרים שאם יש לנו בעיית ביטחון ניתן עוד כיפת ברזל. אנחנו צריכים להחליט אם זה שלנו או לא, ולכן צריך להחיל את החוק הישראלי ולהפוך את המקום הזה לנורמאלי".

בדבריו מבהיר סמוטריץ' כי גם החלת הריבונות אינה מבטיחה עתיד פשוט וקל ולעיתים אף להיפך. "ההתיישבות נהנתה בשנותיה הראשונות ממעמד אפור שאיפשר דילוג על הליכי בירוקרטיה ישראלית", אומר סמוטריץ' הסבור כי נורמליזציה ביו"ש עשויה לגרור אל האזור גם את הבירוקרטיה הישראלית, אך לדבריו "הבעיה הדמוקרטית היא הבעיה החמורה ביותר. ארבע מאות אלף איש הולכים לקלפיות ובוחרים לכנסת, אבל מי שמנהל את החיים שלהם זו לא הכנסת אלא אלוף הפיקוד. הדרישה שלנו היא שמי שבחרנו בו הוא שינהל לנו את החיים". עוד הוסיף ואמר כי "הסיפוח חשוב תודעתית. לפני ביטחון וזכויות יש פסיכולוגיה בסיסית של התחברות למקום. מערכת החוקים כאן אחרת, וזה נראה לא נורמאלי. תאונות דרכים ורכישת קרקעות נראות כאן אחרת. צריך להתנהל ביהודה ושומרון באותה לוגיקה כמו בתל אביב".

בהתייחסו לסוגיה הדמוגראפית אמר: "אומרים לנו שנצטרך לתת מעמד של אזרחים למיליון וחצי ערבים, אבל אני אומר שאם צריך לבחור בין דמוקרטית ליהודית אין לי ספק במה אני בוחר. הדמוקרטיה היא כלי לקיומה של המדינה היהודית. מעבר לכך יש בעולם מודלים של דמוקרטיה מבלי לתת מעמד של אזרחויות". לזאת הוסיף והעיר כי "סיפוח מחייב תכנית הרבה יותר מקיפה כמו עידוד הגירה ולא גירוש ועידוד ילודה".צריך להבהיר שהשאיפה היא החלת החוק הישראלי על כל מרחבי ארץ ישראל, ואז להכין תכנית עבודה על שטחי C או על בקעת הירדן, אבל לא לפעול בחלקיות (מועלם-רפאלי)

המענה - ריבונות חלק ב'

ח"כ החוזרת שולי מועלם-רפאלי שקיבלה ברכות רבות על שובה לפעילות בכנסת בימים אלה, נשאלה גם היא באשר למהלכים הפוליטיים הנדרשים ליישום הריבונות ואמרה: "הזכות שלנו היום היא שההיסטוריה היהודית, שאנחנו חלק ממנה, שמה אותנו במקום הזה שבו מדינת ישראל קיימת. סבתותיי במרוקו שפכו דמעות על מציאות שכזו ועל קירבה כזו לירושלים. כעת אנחנו צריכים להוסיף את הקומה הבאה שמונחת לפתחנו, והיא החלת ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון. אני חושבת את זה ללא קשר למהלכיו של אבו מאזן והטרור המדיני שמופעל כלפינו", הדגישה. "החלת ריבונות היא מהלך נחוץ תמיד, וכפוליטיקאית קטנה אני מבינה שצריך לנצל הזדמנויות".

בדבריה התנגדה לרעיון ה'פיילוט' לריבונות בחלק מהאזור כמעין בחינת ההיתכנות למהלך. "החלת הריבונות על יו"ש חייבת להיות תהליך שמתנהל במקביל אבל בתחילתו צריך להבהיר שהשאיפה היא החלת החוק הישראלי על כל מרחבי ארץ ישראל, ואז להכין תכנית עבודה על שטחי C או על בקעת הירדן, אבל לא לפעול בחלקיות. להגיד שנספח רק את שטחי C ישאיר אותנו באותו מקום של תקווה ערבית. צריכה להיות אמירה ברורה שמחילים את החוק הישראלי על כל שטחי ארץ ישראל. זו זכות שנלווים אליה קשיים".

"יהיו שיחשבו שהקושי הדמוגראפי הוא הקושי הגדול, אבל אני לא סבורה כך. לא מפחיד אותי גידול במספר הח"כים הערבים. המדינה הזו היא מדינה יהודית וכל בהלה היא מקל בגלגלים. השמים לא נפלו כשהחלנו ריבונות בגולן למרות שהעולם התנגד אז ועדיין מתנגד לכך. האם בגלל זה תושבי רמת הגולן לא משגשגים? הצלחנו גם בירושלים. אני מאמינה גדולה בדרך ובתהליכים. אני לא בטוחה שזה יקרה בחיי אבל יש לנו הזדמנות פז להגיד את הכותרת ואז להכניס לה נתונים", אומרת מועלם-רפאלי.

עוד העריכה מועלם-רפאלי כי "היום בכנסת ישראל יש הרבה מאוד חברי כנסת שאין להם שאלה בנושא החלת הריבונות ביו"ש. יש לנו שעת כושר גדולה לעשות זאת פוליטית וציבורית וכנס כזה צריך להיעשות בכל רחבי הארץ, שהשיח על החלת הריבונות ביו"ש יהיה השיח המרכזי שישנה את השיח הקיים".

ישראל זעירא, מייסד 'ראש יהודי' ויזם כלכלי, התייחס בדבריו לאופק הכלכלי שגלום בחזון הריבונות ותיאר את המציאות הלא ברורה לכלכלנים סביב עליית מחירי הנדל"ן. בדבריו הזכיר את הפגיעה הקשה של הקפאת בנייה במעלה אדומים, בביתר ובגוש עציון לכלל הציבורים, החרדי, החילוני והדתי. לדבריו "המשמעות היא בראש ובראשונה ירושלים שבה מחירי הדירות זינקו למחירים בלתי אפשריים".

עוד הוסיף וקבע כי "מי שרוצה לדבר על ריבונות צריך לדבר על תהליך שבו שולחים עשרות אלפי משפחות ליהודה ושומרון שיהפכו את המציאות לבלתי הפיכה, גם, ולא רק, באזורים שהפכו לקונצנזוס. אנחנו צריכים להילחם על ההתיישבות, צריך להסביר לעם ישראל שכאן הפתרון והאלטרנטיבה לא רק למצוקת הדיור אלא שמדובר באדמות החשובות לעם ישראל".הגיע הזמן לביטול הסכמי אוסלו, לבנייה מאסיבית ביהודה ושומרון ולהודיע לפלשתינים שאין שום כוונה להקים כאן מדינה פלשתינית. (ח"כ זוהר)

חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד נשאל כיצד מפלגת השלטון יכולה לשנות את השיח כאשר התחושה היא שקיפאון מדיני הוא מציאות שלילית. זוהר התייחס בדבריו גם לעמדותיו של ראש הממשלה נתניהו, העומד בראש מפלגתו. "אני שומע את נתניהו המדבר על כך שהוא 'מחויב' לרעיון של שתי המדינות, וכשמישהו מדבר על 'מחויב' זה שונה לחלוטין ממי ש'מאמין' בפתרון הזה. היו לי שיחות עם נתניהו בנושא הזה וביקשתי ממנו לדון בעניין. אני מתנגד לכך ואלחם בכל כוחי שדבר כזה לא יקרה. בסופו של דבר זה גם לא יקרה. ראש הממשלה קיבל לצערינו את הסכמי אוסלו הכופים עליו להכיר ברעיון הקמת מדינה פלשתינית בארץ ישראל, ומרגע זה הוא מקבל פידבקים בינלאומיים שתוהים למה לא הולכים לכיוון הזה. אנחנו לא חביבים על העולם שמתקשה לקבל את היותנו העם הנבחר, וכשיש מצב שבו צרפת אומרת שהיא מוכנה להביא לאו"ם הצעה שפלשתין היא מדינה אנחנו צריכים מישהו שיטיל וטו על החלטה כזו,ואנחנו מטילים את יהבנו על ארה"ב על אף היחסים הקשים עם אובמה".

זוהר סיפר כי ביקר במאהל המחאה של ראשי ההתיישבות מול בית ראש הממשלה "אמרתי להם שהגיע הזמן לביטול הסכמי אוסלו, לבנייה מאסיבית ביהודה ושומרון ולהודיע לפלשתינים שאין שום כוונה להקים כאן מדינה פלשתינית. הם מוזמנים לחיות איתנו כאן בשלום, אבל כשברור שהארץ הזו היא שלנו".

"אני היום אופטימי על אף המצב הקשה שאנחנו מצויים בו ועל אף דבריו של ראש הממשלה שהוא לא מוכן כרגע לדון בכך, כי כאשר הוא אומר ש'כרגע' הוא לא מדבר על זה אני יודע שזה רק כרגע, וכמי שמכיר את הDNA של ראש הממשלה אני יודע שהוא לא מאמין בזה. הגיע הזמן לבטל את ההסכמים הללו אבל הודעה כזו מצריכה הכנה דיפלומטית מוקדמת. אם לא נתכונן דיפלומטית העולם עלול לכפות עלינו מהלכים שמסוכנים לעתידנו. אני מרגיש שבמפלגת השלטון רוב מוחלט הח"כים לא מוכנים לחשוב על שתי מדינות לשני עמים. אני מאמין שנעשה את הדברים הנכונים לעם היהודי", חתם את דבריו.

שרה העצני כהן, מראשי 'ישראל שלי', סיפרה בפאנל על הלכי הרוחות שהיא פוגשת ברחוב הישראלי וציינה כי הציבור הישראלי אוהב פתרונות פשוטים, כהגדרתה, ונדמה ש'שתי מדינות לשני עמים' הוא אכן פתרון כזה. בדבריה ציינה כי את תובנת הפתרון הפשוט הבין נפתלי בנט בימי כהונתו כמנכ"ל מועצת יש"ע ובעקבות כך הכין סרטון אנימציה המתמצת את הפתרון האחר. הוא ידע לנסח את הדברים באופן קצר וקליט, הסבירה. "צריך להיות מאוד חד ומדויק ולפנות לשכל ולרגש יחד", אמרה העצני כהן והדגישה את אופן ההסברה החדש, זה של דור הרשתות החברתיות וההודעות המתקצרות והולכות.

לדברי העצני כהן על אף ההתדרדרות המוחלטת במעמדה של תנועת 'שלום עכשיו' נראה בציבור הישראלי שבאמתחתה פתרון פשוט וקליט, על אף שהוכח שהוא אינו רלוונטי. "מי שמדבר על החלת ריבונות בלי לתת מענה יפסיד".

ליאת קירשנבויים, ראש מועצת נוער גוש עציון, התייחסה בדבריה לפריחה התיישבותית באזור מגוריה כחלק מהשינוי הדרמטי במקום מזה ארבעים שנה. לעומת זאת היא רואה את זיהויו של גוש עציון בתודעה הישראלית כמוקד עימות כאלמנט שלא השתנה בעשרות השנים הללו. לדבריה שינוי שכזה יוכל להתרחש רק עם החלת ריבונות.

עוד סיפרה על תחושות קשות שמלוות את בני הנוער בימי מתיחות ביטחונית אלה, אך הוסיפה ותיארה את הפעילויות שאליהן מתועלות התחושות, הפגנות, עצרות ופעולות מחאה שונות, אך הדגישה את תחושת הצורך בעליית מדרגה בקידום המענה, קרי החלת הריבונות.

פאנל הריבונות חלק ג'חזקי עזרא

אל האירוע חברה קבוצת בני נוער המכנה את עצמה תנועת 'אר"ץ' (ארגון ריבונות צעיר) ובה צעירים מרחבי הארץ כמו שידעו להגיד לנו במשך עשרים שנה שצריכות להיות כאן שתי מדינות, צריך להישמע היום הקול שמדבר על כך שהארץ הזו שלנו וצריך להחיל ריבונות
הקוראים להחלת הריבונות. יאיר בוחניק, מראשי הארגון החדש, סיפר: "אחרי העקירה מגוש קטיף הנוער הדתי כבה מעט. הרגשנו שאנשים עוזבים את החזון וכעת הזמן לגייס את הנוער לחיזוק תודעת הריבונות ולא להסתפק בעצרות ובהצהרות. כמו שידעו להגיד לנו במשך עשרים שנה שצריכות להיות כאן שתי מדינות, צריך להישמע היום הקול שמדבר על כך שהארץ הזו שלנו וצריך להחיל ריבונות. העם מאמין בכך וצריך לחזק את הציבור כולו, גם בתל אביב, להסביר להם את חשיבות הריבונות. פתחנו בקמפיין אינטרנטי שמצטרפים אליו רבים דרך הרשתות החברתיות. אנחנו רוצים מדינה אחת עם ריבונות על כל יהודה ושומרון", חתם בוחניק לקול תשואות הקהל.

ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה גוש עציון, דיבר על הסמכות שבריבונות כמקור אחריות. "מהלך הריבונות כולל בתוכו אלמנטים פחות פופולאריים", אמר וציין כי "גם אורי אליצור וגם חנן פורת אמרו שהם מסכימים לתת אזרחות לאוכלוסיה הערבית במקום, כי הם הבינו שאם רוצים להישאר פה צריך להציג פתרון בר קיימא במאה העשרים".

"המאבק הגדול ביותר של הרש"פ הוא נגד הנורמליזציה, כי הם מבינים שהנורמליזציה היא שתשבור את החלום שלהם, והרבה ערבים מקומיים שואפים לנורמאליזיצה". לדברי רוזנטל על הישראלים להפנים את ההבדל במונחים מול החברה הפלשתינית. "אצלם למונח החמולה יש כוח הרבה יותר מאשר ללאומיות. אם תסגור משהו עם ראש חמולה יהיה לכך כוח יותר מסגירה מול פקיד בכיר בשלטון הפלשתיני", אמר וסיפר על אירוע כדוגמא בו באחד הכפרים היו כשישים הצתות מדי קיץ, אך לאחר שיחה עם מוכתר הכפר מספר אירועי ההצתות ירד לשניים בלבד.

לדבריו של רוזנטל "אם לכל ערביי יו"ש היה אישור להסתובב בכל הארץ באופן חופשי, חוץ ממי שיש לגביו מידע ביטחוני, אם הם היו יכולים להגיע לתל אביב, לשבת בחוף הים היינו מונעים הרבה מאוד חוסר מידע שיש להם עלינו. כיום הם מכירים אותנו דרך ההסתה ברשתות החברתיות", אמר וסיפר מעל שיחות עם פלשתינים שסיפרו לו כי ברשות הפלשתינית כל ילד שזורק אבנים מקבל בין 3500 עד 5000 שקלים בחודש, לבד מ"מענק השחרור" מהכלא בדמותם של 600 דולר מהרש"פ. לעומת זאת, סבור רוזנטל "אם ילד שזורק אבנים היה יודע שהמשפחה שלו לא תגיע לתל אביב ואבי המשפחה לא יוכל להביא אוכל הביתה מצבנו היה טוב יותר".

לקראת סוף דבריו העיר רוזנטל וציין כי "הדבר שהרחיק אותנו מריבונות ועבר לימין מתחת לרדאר זו גדר ההפרדה. השקענו, כבית ספר שדה, הרבה מאוד במאבק נגדה, אבל כשבנו אותה הימין שתק וגם היום ממשיכים ובונים גדר ברכס הר גילה ובנחל גילה".

בתום הפאנל נשאלו חברי הכנסת כיצד יוכלו לקדם יחד עם בני הנוער את חזון הריבונות. חבר הכנסת סמוטריץ' הבטיח לקיים ישיבות משותפות ולהכין תכנית עבודה יחד עם הנוער "ויחד נעשה ונצליח", אמר. חבר הכנסת זוהר הוסיף ואמר כי "כשיש נוער חרוץ ונמרץ, נוער שמעורר רעש בשטח, בכנסת ניתן לזה התייחסות וביטוי ונצטרך גם להכריע. אני מחזק את הנוער שמחולל שינוי. מי שמעורר שיח מצליח להביא לשינוי", חתם והוסיף הערה: "הריבונות צריכה לקרות מיידית, אבל לא צריך לתת להם אזרחות. בגין דיבר על רשויות מוניציפאליות ללא זכות הצבעה בישראל", הזכיר.

ראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות את האירוע בסיפוק רב ורואות בו אות פתיחה לסדרת אירועים וכנסים שיתקיימו במרוצת החודשים הקרובים מדי שבוע בימי שישי בשמורת 'עוז וגאו"ן' ויעסקו ברבדים שונים ובסוגיות שונות הנגועות לתביעת הריבונות כחזון מדיני.