על בשר ומוסר.
צער בעלי חיים ביהדות.
הרב דוד אייגנר.
כפר דרום – שבי דרום,
מכון התורה והארץ,
תשע"ה. 86 עמודים
(6847325‑08)
צער בעלי חיים דאורייתא, אבל מצווה להקריב קרבנות במקדש וגם לאכול בשר בחגים.
קיימת מצוות שילוח הקן – אבל לאחר שהאם התרחקה מותר לכתחילה לקחת את האפרוחים ולאוכלם.
האם אלו סתירות? ומה קרה שאחרי המבול הותרה אכילת בשר שהייתה אסורה לפניו? ומנוחת השבת של בעלי החיים היא טובתם או טובתנו? האם מצווה לטפל בבעלי חיים משוטטים או אולי מותר אף להשמידם? מה מותר לעשות בשבת לצורך מניעת צער בעלי חיים? האם ואיך מותר לסרס בעלי חיים שחשוב למנוע את ריבויָם? האם ואיך מותר להשמיד אפרוחים פגומים? איך להפיל בהמה לפני השחיטה באופן ראוי מוסרית והלכתית? מה יחס ההלכה לפיטום אווזים? האם חוק צער בעלי חיים שקיים היום מאוזן? מה מותר ומה אסור על פי ההלכה בניסויים רפואיים שנעשים על בעלי חיים? מה צריך להיות היחס לארגוני צער בעלי החיים הפועלים היום עם אג'נדה קיצונית? תכל'ס - מתי מוגדרת פעולה כצער בעלי חיים שאסור על פי הדין, ומתי היא כלולה בדרכו של עולם ומותרת לכתחילה? על כל אלו ועוד בחוברת הגדושה הזאת, העוסקת בפן ההלכתי העקרוני ובפן האקטואלי, וגם בצדדים הרעיוניים, המוסריים והמעשיים של היחס הראוי לבעלי חיים על פי ההלכה.
*****
חַי רֹאִי.
הצמחונות והיחס לבעלי החיים במשנת הראי"ה קוק זצ"ל.
משה נחמני.
אור האורות,
תשע"ה. 138 עמ'
(3082238‑054)
עשרות פסקאות בעשרה פרקים מלוקטות מכתביו הרבים של מרן הראי"ה זצ"ל בנושא היחס לבעלי החיים בחייהם, ולאכילתם במותם. מעניין שרוב החומר הזה נכתב בעוד הרב זצ"ל היה בחו"ל ולפני שעלה לארץ, הלא דבר הוא?
כבר כמה מאמרים וספרים נכתבו על יחסו של הרב קוק לטבע בכלל ולצמחונות בפרט, אך חלק ניכר מהפסקאות שנלקטו כאן לא היו לפני הכותבים, ומכאן חשיבותה הגדולה של החוברת.
*****
בית א-לוהי יעקב.
מפגש חי עם דמותם של יעקב אבינו ונשותיו.
חלק א – עיון בפרשת ויצא.
כתיבה ועריכה: נ' גאל-דור.
חברון,
תשע"ה. 296 עמ'
(9963316‑02)
לקראת פרשיות האבות מוצג כאן כרך נוסף בסדרת ביאורי העומק של המקרא בדרכו ובשיטתו של הרב משה בלייכר שליט"א. חמישה פרקים על יציאת יעקב מארץ ישראל לחרן, נישואיו, לידת ילדיו, ריבוי הצאן על ידו ובריחתו מלבן, כשהפשט ועומקו והרעיונות הנסתרים שבו משולבים זה בזה.
כך למשל מוסבר בעמוד 210 מדוע כתוב שיעקב הפריד את כבשיו "ולא שׁתם על צאן לבן" - במקום שיהיה כתוב "עם צאן לבן"? והתשובה: התיבה "על" רומזת שיעקב הצדיק לא שינה את יחסו לצאנו של לבן גם אחרי שהוא עצמו היה בעל נכסים, וכל עוד הוא שימש כרועה של צאן לבן, היחס שלו לצאן זה היה כיחסו לצאנו הפרטי.