סערה סופה רוחות גשם
סערה סופה רוחות גשםצילום: פלאש 90

בכל שנה הרשויות בישראל, כמו גם האזרחים, מופתעים ומופתעות מימיו הראשונים של החורף, תשתיות קורסות, כבישים מוצפים, עצים ועמודי חשמל נעקרים. השנה גבתה הסערה הראשונה של החורף גם את חייו של אזרח כבן עשרים. למה בכל שנה אנחנו מופתעים? ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הסוגיה עם פרופ' אראל אבינרי, ראש התכנית להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה להנדסה.

לדברי פרופ' אבינרי לא צריך להיות לרשויות בישראל תירוץ בנוסח 'הופתענו' שכן "יש שינוי של כללי המשחק במשטר האקלימי. ניתן לחזות כיום תופעות שמתרחשות. מיני סופות, גם בשנים לא גשומות, צפויות. אי אפשר לומר שלא ניתן לצפות מזג אוויר קיצוני כזה וכו'. יש הקצנה של מזג האוויר, וגם השנה יהיה מזג אוויר קיצוני", הוא מוסיף.

לדבריו הבחירה של הרשויות והגורמים האחראים להתבטא כמופתעים לנוכח הסערות ותוצאותיהן אינןם אלא תירוצים לתקשורת שתכליתן לא פעם ניסיון להתחמק מאחריות משפטית או פיננסית. "אם זה משהו שצפוי מראש או משהו שמוגדר מראש, אז עולה השאלה למי האחריות, ויש גופים שמנסים להתנער מאחריות ומהיערכות מראש".

"אנחנו צריכים להתייחס פחות לאירועים כאירועים חריגים אלא כאירועים צפויים ולדאוג לתחזוקה. חייב להיות פרוטוקול שקובע מה עושים במקרים כאלה. לא יתכן שבכל מזג אוויר קיצוני ישאלו את השאלות מי אחראי, למה, מי צריך לתחזק, מי מודיע לציבור ומי חותם על הצ'ק, יש פינגפונג בין רשויות לממשלה. זו בעיה גם בשגרה, אבל רואים את הבעייתיות בעיקר במצבי קיצון".

עוד מוסיף פרופ' אבינרי ואומר כי "חלק גדול מהאחריות ניתן להטיל על העיריות, על דברים שמתרחשים בשטח שלהן, אבל יש תיאום מתבקש בין גורמים שונים – תחבורה אנרגיה ניקוז וכו'. יש הרבה שחקנים וצריך לתאם ביניהם". לדבריו ההיערכות המקדימה הכרחית שכן המחיר הכלכלי והאזרחי שהמדינה משלמת על חוסר בהיערכות מקדימה הוא גבוה לאין ערוך מהמחיר שישולם על טיפול בעיתו. זאת מעבר למחיר הגבוה של התאוששות ממשברים כאלה ואחרים.

עוד נשאל פרופ' אבינרי אודות הלקחים שישראל לומדת, כן או לא, ממדינות במצבים דומים. לדבריו אכן קיים לימוד הדדי שכזה. "הבעיות דומות, אבל אולי בגלל ששם יש ניסיון אחר ותרבות אחרת ניתן לראות שמגיעים לפתרונות טובים יותר. אולי יש גם נטילת אחריות רבה יותר מצד הגורמים הפוליטיים ברשויות ויש יותר קשר עם התושב". אבינרי מספר על משלחות של אנשי מקצוע מישראל שמגיעות לארצות דומות ושם "רואים מה קורה במדינות אחרות בחירום ובשגרה, ומקנאים בתשתיות, בתהליכים ובפרוטוקולים המסודרים שהם מפעילים. יש מקום לייבא שיטות ודרכים להתמודדות".

בדבריו מציין פרופ' אבינרי כי לא פעם ברור שעל אף ההיערכות המוקדמת תהיה פגיעה ברגע שבו תגיע הסופה, אך מאותו רגע ואילך עולה שאלת ההתמודדות של האזרחים ומה מצפים מהם, "בזה אנחנו לא מספיק טובים, בהגדרת האירועים החריגים, ביצירת תמיכה בתושבים ובנהלים של מה עושים בינתיים".

ומה צפוי לנו בחורף הקרוב? פרופ' אבינרי אינו איש מטאורולוגיה אך עם זאת לדבריו מקריאת החומרים שמפרסמים אנשי המקצוע בתחום עולה כי צפויות תופעות אקלימיות קיצוניות. "אחרי קיץ חם וארוך אנחנו צפויים לחורף ארוך וקיצוני. אנשי התשתיות צריכים להיות מודעים לכך – הכנת מערכות מים וביוב, חשמל ותחבורה וקביעת נהלים לתיאום מול הציבור ומול הרשויות", הוא אומר ומתריע מ"דומינו של קריסת מערכות – לדוגמא תקשורת ושאיבת מים התלויות בחשמל. הנושא קריטי".