בשבע מהדורה דיגיטלית

שבט, אחים-ביקורת ספר

אורנה בורדמן רוקחת בספרה החדש סיפור אהבה לא סכריני שמתרחש בתקופת השופטים על רקע מעשה פילגש בגבעה

עפרה לקס , ט"ו בחשון תשע"ו

שחזור נדיר של שגרת המשכן. 'רואים רחוק'
שחזור נדיר של שגרת המשכן. 'רואים רחוק'
אורנה בורדמן, בהוצאת ידיעות ספרים

'רואים רחוק',

אורנה בורדמן,

ידיעות ספרים,

כריכה רכה,

332 עמ'

ספר שופטים לא גורם ללומדיו נחת. עם ישראל חוטא, מוענש, נגאל וחי בנחת עד החטא הבא.

אבל אין ספק שאחד השיאים המחרידים שלו הוא מעשה פילגש בגבעה, שבו בני בנימין מתעללים באורחים שמגיעים לנחלתם.

הפרשייה נגמרת במלחמת אחים עקובה מדם, ובשבועה של השבטים שלא לחתן את בנותיהם עם בני השבט הנותרים. כך כמעט שנגדע שבט מעם ישראל, עד שהשבועה נעקפת בט"ו באב.

אורנה בורדמן צללה לעומקן של המילים, וטוותה עלילה על רקע ההרג הרב בבני בנימין. היא מספרת על עטרה, בת של כהן ושל בת שבט יהודה, שמקבלת חזיונות המרמזים על תפקידה העתידי. אביה, שמכה על חטא על כך ששבטו לא מנע את מלחמת האחים, מטיף לכולן ללכת אל הכרמים בשילה ולהינשא לבני בנימין. ואולם את בתו הוא מייעד לבן כהנים. אבל עטרה הולכת בעקבות חזיונה ולבה, והיא נישאת לאיתן.

איתן הוא נכדו של נשיא בנימין. ילדותו המוקדמת הייתה על ברכי הסב, נשיא של שבט מפואר, ובגרותו כחיה פצועה, בלי בית ומשפחה, חי לבדו כשהוא ספוג כעסים. כשהנביא מתגלה אליו ומודיע לו שעליו לשקם את שבטו הוא מנסה להתחמק, אבל אחרי שהוא לומד ומתיישב, ובעיקר אחרי שהוא מכיר את עטרה, הוא נוטל על עצמו את העול הכבד. השניים יוצאים לדרך ארוכה שיש בה עליות ומורדות, ובעיקר עבודה קשה.

בורדמן טווה כאן סיפור אהבה יפהפה, אבל לא רומן רומנטי. נערות שיקראו את הספר יוכלו, באופן נדיר, לקרוא על עבודת האהבה, על קשר שהולך ונרקם בזהירות בין איש לאשתו ויש לו לפעמים קשיים - שיקוף של מציאות שלא נמצא בדרך כלל בספרות.

בורדמן מכניסה את הקוראים לעולם תקופת השופטים ולשגרת המשכן, וכך מתקבלת תמונה של ראשי החודשים והחגים, קורבנות והקרבה לאלוקים, עלייה לרגל ונבואה שאין לנו כל כך איפה לטעום.

בורדמן גם נוגעת בסוגיות משמעותיות של כיבוד אב מול אמת פנימית. היא מעלה את השאלה מה היה על עם ישראל לעשות במקרה של פילגש בגבעה, ובעצם מביאה את הפרשנות שלה לכך, לפיה מלחמת האחים הייתה טעות גדולה של עם ישראל.

הספר מתאים לגיל חטיבת הביניים והלאה. הייתי מקצרת מעט את סופו ואולי מאחדת יותר את משלב השפה, אבל בסיכומו של דבר מדובר בעוד פנינה מבית היוצר של בורדמן, שעיסוקה בכתיבה מביא הרבה עניין וברכה.