בשבע מהדורה דיגיטלית

מעורב ירושלמי-ביקורת דיסק

עם טקסטים איכותיים במיוחד וכלים שאתם לא מכירים, זיו רוה ולהקתו עושים מוזיקה אתנית ירושלמית מקורית

דודו כהן , ט"ז בחשון תשע"ו

סאונד ייחודי. 'צור לבבי'
סאונד ייחודי. 'צור לבבי'
זיו רוה, עם ההרכב 'גן רוה'

'צור לבבי', זיו רוה

בעידן שבו אמנים דומים זה לזה, אחד הדברים החשובים והמשמעותיים ביותר הוא מציאת קו מייחד.

מההיבט הזה, זיו רוה, ביחד עם ההרכב שלו 'גן רוה', עשו עבודה נהדרת. המוזיקה שלהם לא נשמעת כמו משהו אחר, וגם אם היו הרכבים אתניים כאלה או אחרים עם צליל דומה - הנוכחות שלהם בנוף המוזיקה הישראלית כל כך דלילה בעשורים האחרונים, כך שעדיין 'גן רוה' שומרים על מקוריות רעננה.

'צור לבבי' הוא אלבום מאוד לא מתחנף. או שאוהבים אותו או שלא. הסאונד הייחודי, שהרבה פעמים נשמע כמו ג'אם ספונטני וזורם יותר מאשר כמו הפקה מתוקתקת ומלוטשת, לטוב ולרע, הוא עניין למיטיבי לכת. למי שמוזיקה עם קונוטציות של הגליל או של ירושלים עושה לו את זה. למי שיודע להבחין בדקויות שבין השירים, ולא יחשוב שכולם דומים מדי זה לזה.

ובהנחה שאתם מתחברים לסגנון האתני-שורשי-ירושלמי (או גלילי, תלוי מאיזה צד של המפה אתם מסתכלים), לא תצטערו. הטקסטים של רוה איכותיים מאוד, ממש ברמה של שירה טהורה, והמוזיקליות עשירה ומגוונת, כולל שימוש בכלים כמו בגלמה, בוזוק, סאז-בוש, סיטאר, ריק, בנדיר, דאף, דוירה, קמנצ'ה, נהי ועוד שמות שלא יגידו לכם יותר מדי. אבל המוזיקה בהחלט תגיד.

'גן רוה' הוא יצירה שלמה, מהודקת ומגובשת. האתניות שלו מתכתבת עם טאץ' מערבי ברור, וההגשה שלו ברורה ונקייה. הוא מיוחד, ועדיין חלק מהמוזיקה האתנית-שורשית שהספקנו לשמוע פה ושם בעשורים האחרונים. התוצאה יפה, כי בכל זאת, רק משמות השירים "עץ שיטה", "רקמות אור", "עמוק" ועוד - אפשר להבין שמדובר כאן במשהו מיוחד באמת.