לאחר למעלה משנה שלא נפגשו צפויים ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארה"ב ברק אובמה להיוועד במהלך ביקורו של נתניהו בארה"ב. על הפרק בקשות סיוע ישראליות, אך גם הסוגיה המדינית צפויה לעלות כמו גם הנושא האיראני.
בראיון ליומן ערוץ 7 מעריך שגריר ישראל לשעבר אריה מקל את תוכנה של השיחה בין שני האישים ואת האווירה שינסו להקרין כלפי חוץ. להערכתו השניים יעשו כל מאמץ להוכיח כי משקעי העבר מאחוריהם וכי הם בתקופת פיוס.
"זו שיחת פיוס אחרי שנה סוערת שעסקה בגרעין האיראני. כל זה עכשיו מאחורינו. ההסכם קיים ובעוד עשר שנים נראה מי צדק, אבל בינתיים צריך להמשיך. בשיחת פיוס תופגן הרבה ידידות ככל האפשר בפומבי. נתניהו יגיש רשימת הבקשות הביטחוניות שלו. מדברים על משהו כמו ארבעים מיליארד דולר לעשר השנים הקרובות. אובמה ייתן לא מעט. הם יודיעו לפחות כלפי חוץ שהמתיחויות מהעבר נעלמו ועכשיו פועלים יחד כי במזרח התיכון יש מצב חדש. הכול ייראה חיובי אם כי מאחורי הקלעים יהיו גם בעיות".
את המילה 'בעיות' מתקן מקל ומחליף אותה ב'אי הסכמות' שלהערכתו יהיו בעיקר בנושא הפלשתיני. "בפומבי הם ידווחו על פריחה מחודשת של האהבה, אבל בנושא הפלשתיני אובמה יגיד שאי אפשר להמשיך כך ועובדה היא שלא חלה כל התקדמות בשבע שנות כהונתו, והוא לא ראה שום סימנים למאמץ מיוחד מצד כלשהו להתקדמות וזה מדאיג, אבל לא יקרה מעבר לכך כלום. אובמה מתקרב לשנתו האחרונה בתפקיד. הוא יגיד שהוא רוצה לראות התקדמות וגם נתניהו יגיד שהיה רוצה לראות התקדמות, אבל שום דבר מעבר לזה".
בנושא האיראני, מעריך מקל, יאמרו השניים ש"הסכמנו שלא להסכים", אך להערכתו נתניהו לא ידבר על כך ו"לא יעשה מזה עניין. מבחינת הקהילייה הבינלאומית העניין האיראני עבר. עובדה היא שהרוסים חותמים על הסכמים לאספקת טילים והעולם לא רוצה להתעסק בזה. מבחינתם יש בעיות חדשות. האירופים מתעסקים כעת בפליטים הסוריים. לא רוצים להתעסק עם איראן, ונתניהו לא יוכל לפתוח את זה מחדש. מה שהוא יעשה זה שבהצהרה הרשמית הם יגידו שבעניין הזה הסכמנו שלא להסכים וכל אחד יודע שבזמן הקרוב לא יצוץ שום דבר בעניין הזה".
באשר ליחסים האישיים שבין שני המנהיגים אומר מקל כי "הרבה אהבה כבר לא תהיה שם. ידוע שאובמה ונתניהו לא מתלהבים אחד מהשני. מצד שני מדובר בשני מנהיגים רציניים של מדינות רציניות. אובמה יודע שההגדרה של ברק של וילה בג'ונגל הייתה נכונה יותר מתמיד אבל הג'ונגל כעת מנסה להיכנס לווילה. הוא יודע זאת והוא מנסה להתמודד עם זה. הוא מבין שאנחנו אי של יציבות והוא ייתן את ה"תופינים" גם אם לא את כל הדרישות של נתניהו".
עוד נשאל מקל כדיפלומט בכיר בעברו כיצד מתנהלות באופן מעשי השיחות בין השניים. האם נתניהו מציג את דרישותיו כעת או שמא הדברים כבר מסוכמים בין הצדדים מראש על ידי דרגים נמוכים יותר. לדבריו הכללים הדיפלומטיים הם ש"השניים מגיעים רק לברך על המוגמר. בשעתיים של שיחה הם לא יפתחו את כל הנושאים מחדש. בזמן האחרון שהה בוושינגטון היועץ לביטחון לאומי יוסי כהן והדברים כבר סוכמו למעשה. יכול להיות שיהיו כמה דברים אחרונים לסכם. בשביל זה נועדה הפגישה בין הקודקודים. נתניהו יודע מה הוא יקבל ולא צריך רשימה. הוא ידבר על כך שיש הסכמות ומעבר לכך הוא רוצה עוד דבר כזה או אחר ואובמה יבהיר שיש קו שעד אליו אפשר להגיע ומעבר לו יש קשיים".
ומה לגבי הלחץ האמריקאי בנושא הפלשתיני? גם כאן לתום כהונתו המתקרב של אובמה יש השלכות. "הוא יגיד את הדברים שהוא חייב להגיד, שחייבים לפתור את הבעיה הזו ואי אפשר להשאיר את הנושא פתוח. יגיד שנתניהו אמר שהוא תומך בפתרון שתי המדינות וכמי שחזק הוא זה שצריך ליטול את היוזמה ולהתקדם למרות שאני לא מתעלם מהקשיים שישנם, אבל לזה לא ניתן לקרוא לחץ. לחץ זה כמו שעשה ג'ורג' בוש האב לשמיר כשסירב לתת את הערבויות לקליטת יהודי ברית המועצות בגלל אי הסכמות בנושא יהודה ושומרון. לחץ זה דברים מעשיים. לחץ היה אם אובמה היה מסרב להטיל וטו באו"ם על הצעה של הפלשתינים. זו תהיה שיחה ולא לחץ והאמריקאים ידליפו אחר כך וגם הישראלים ידליפו קצת אחר כך ונמשיך הלאה".