תמונה ראשונה של פולארד
תמונה ראשונה של פולארדועד שחרור פולארד

ביום שישי זה אמור אחינו יהונתן פולארד לצאת סוף סוף לחופשי, לאחר שריצה לא פחות משלושים שנות מאסר בעינוי וסבל קשים מנשוא.

המאמצים הרבים לאורך השנים להקדים את יציאתו לחופשי נתקלו בחומה בצורה של קשיחות אמריקנית אכזרית. יום אחד - זה כל מה שהסכימו שלטונות ארה"ב להפחית מתקופת מאסרו, כדי שיוכל לשמור על קדושת יום השבת שבו אמור היה לחול יום שחרורו.

לא כך דמיינו רבים את יום השחרור המיוחל. חשבנו שפולארד יזכה לחנינה וישוחרר מכלאו שנים רבות לפני תום העונש שנקצב לו. קיווינו שמייד עם השחרור הוא יוכל לממש את האזרחות שישראל הואילה להעניק לו לאחר שנים של מאבק, לעלות על מטוס ולעלות אל הארץ שאליה ערג וייחל במשך שנים. אלפים ורבבות נדרו בליבם שברדתו מכבש המטוס הם יהיו שם כדי לקבל את פניו כגיבור לאומי, בעצרת חגיגית דוגמת אלו שנערכו לאסירי ציון מפורסמים עם בואם ארצה מברית המועצות הסובייטית. אבל שלטונות ארצות הברית - שלאורך כל הדרך התייחסו אליו בחומרה בלתי מוסברת לגבי מרגל מטעם מדינה ידידותית שמעשיו כמעט שלא גרמו נזק, דאגו למנוע ממנו גם את הכבוד הזה. על פי תנאי שחרורו, בחמש השנים הבאות הוא מנוע מלצאת מארה"ב.

על פי הודאתו של פקיד הממשל הבכיר לשעבר דניס רוס, מסתבר שהאמריקנים ביקשו להשתמש בפולארד כקלף מיקוח, שיימסר לישראל רק במסגרת מהלך מדיני שבו היא תעשה ויתורים מפליגים לפלשתינים. פולארד עצמו התנגד בתוקף לקנות את שחרורו במחיר מהסוג הזה. באחד מגילויי גבורת הנפש הרבים לאורך תקופת מאסרו, הוא סירב לשתף פעולה עם הניסיון לכרוך את שחרורו בשילוחם לחופשי של מחבלים רוצחים מהכלא הישראלי.

מדינת ישראל לא תזכה לציון גבוה על אופן טיפולה בפרשת פולארד. מייד לאחר שנתפסו בקלקלתם כמי שהפעילו סוכן מרגל נגד הידידה והתומכת הגדולה שמעבר לים, ראשי המדינה בחרו להקריב את פולארד ולשתף פעולה עם התביעה האמריקנית. ללא חומר ההוכחות שסיפקה ישראל לקטגוריו ושופטיו, עונשו של פולארד לא היה חמור כל כך. שלושים שנות מאסרו היו רצופות במחדלים של ראשי המדינה, שלא נאבקו די כדי להשיג עבורו חנינה, ובדרך כלל עשו רק את המינימום כדי להקל מעליהם את הלחץ הציבורי לפעול למענו.

רוב הפעילות הציבורית לטובת פולארד נעשתה על ידי אזרחים אכפתיים, עם מעורבות דומיננטית מאוד של חובשי כיפות סרוגות, שפעלו במגוון דרכים גם כדי להקל על מצוקתו של יהונתן בכלא וגם כדי להשיג עבורו חנינה. עיקר הפעילות כוונה כלפי ח"כים, שרים וראשי ממשלות, בניסיון שלעתים הצליח להניעם לפעולה נמרצת יותר לטובת המרגל הישראלי. למרבה הצער, המאמץ הזה לא הצליח להשיג את החנינה המיוחלת. אבל אין ספק שפולארד עצמו שאב עידוד רב מהידיעה שישראלים רבים מכירים לו טובה, חשים כלפיו אחריות, שותפים לסבלו ומייחלים לשחרורו. עלתה על כולם אסתר פולארד, רעייתו המסורה שנישאה לו בעודו אסיר לתקופה בלתי מוגבלת, כשלא ברור מתי ואם בכלל תזכה לממש את נישואיה ולחיות לצדו.

האיש שנעצר ונכלא בהיותו צעיר בן 31 יוצא מכלאו כאדם בן 61, לאחר שאת מחצית חייו עשה מאחורי הסורגים. בתקופת מאסרו הארוכה מנשוא הוא נדרש לתעצומות רוח גדולים כדי להתמודד עם בעיות בריאות קשות ועם קשיים נפשיים עצומים. במהלך שנים אלו הוא העמיק את אמונתו וזהותו היהודית, הפך ליהודי שומר תורה ומצוות והחזיק קשר קבוע עם תלמידי חכמים.

ואם עדיין מנועים אנו מלהקביל את פניו, לא נמנע מלשאת תפילה בעבורו. ריבונו של עולם, שלח אור וכוחות חיים לבנך יהונתן ולאשתו אסתר, שהתענו זמן רב כל כך בגלל מעשיו למען עם ישראל וארץ ישראל. הארך ימיהם בטוב ובנעימים, ויתקיים בהם הכתוב "שמחנו כימות עיניתנו, שנות ראינו רעה". שיזכו במהרה לבנות את ביתם בארץ אשר עיני ה' אלוקינו בה ולראות בנחמת ציון וירושלים.

מאכזב בכל הזדמנות

גם על טיפולה בפרשת בית הכנסת 'אילת השחר' בגבעת זאב לא תזכה ממשלת ישראל בציון גבוה. שוב עומד להיהרס מבנה בהחלטת בג"ץ בגלל טענת בעלות פלשתינית שלא הוכחה כלל. שוב זועק המחדל של האבק המצטבר על דו"ח השופט אדמונד לוי, שיישום המלצותיו ומסקנותיו היה מוביל לפתרון הבעיה ללא צורך להרוס בית כנסת פעיל ושוקק חיים. ובעיקר גובר התסכול לנוכח הידיעה שמחזות דומים צפויים לנו במקומות רבים, בעוד הממשלה הימנית שאין לה קיום ללא קולות 'הבית היהודי' איננה נוקטת פעולות של ממש לשינוי יסודי של המצב. ועדיין נותרנו עם התקווה ששרת המשפטים איילת שקד תצליח בקרוב למנות יועץ משפטי חדש שיעדיף לצדד בעמדת היהודים ולא בזו של הערבים.

את המחזה צובט הלב של בית הכנסת המיועד להריסה ושל הצעירים היקרים לומדי התורה שנזעקו לעוד מאבק שתוצאותיו צפויות, ליוו הפעם גם קולות צורמניים במיוחד. בפרס הראשון בתחרות ההתבטאויות המכוערות יזכה ללא עוררין שר הביטחון משה יעלון, בזכות דבריו ההזויים על כך שבית הכנסת הזה לא נבנה אלא כדי לגרוף רווחים מצימרים בלתי-חוקיים שיוסתרו מאחוריו. אם יעלון נחוש לאבד את כוחו הפוליטי, כמו שקרה לפניו לחברו בני בגין, מומלץ לו להמשיך בהתבטאויות דומות ובהחלטות כמו הארכת כהונתו של היועץ המשפטי עוכר ההתיישבות דורון בן-ברק.

וכשההתבטאות המקוממת הזאת מצטרפת להתבטאותו האומללה על כך שישראל יודעת מי הם היהודים ששרפו את הבית בדומא ובכל זאת נמנעת מלהעמידם לדין, נשאלת השאלה האם אין לשר הביטחון יועצים שילמדו אותו לשים מחסום לפיו?

נותן עבודה

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' זוכה לבולטות רבה, במיוחד בהתחשב בגילו הצעיר (34) ובמקומו בירכתי הרשימה והתפקידים במפלגתו. אין ספק שסמוטריץ' מושך אש תקשורתית גם משום שהוא נתפס בעיני התקשורת כח"כ הימני ביותר בבית. בשבוע האחרון הגיע תורו להפוך יעד למתקפה צולבת מצד האופוזיציה, והפעם לא בגלל התבטאות לא זהירה אלא בגלל עבודה נמרצת ויעילה.

חיציהם של אנשי השמאל כוונו השבוע אל סמוטריץ' משום שפעילותו במליאה ובוועדת הכספים הניבה לבוחריו הישגים שהם לצנינים בעיניהם. הוא הצליח לקדם העברת תקציבים לגופים ופרויקטים שמקדמים ערכים יהודיים ולאומיים. הוא העביר בקריאה ראשונה הצעת חוק לביסוס מעמדה של החטיבה להתיישבות, על אפה וחמתה של דינה זילבר ושאר נציגי השמאל בצמרת משרד המשפטים. סמוטריץ' הוא גם דובר רהוט וחד-לשון שמצליח לשמור על קור רוח אפילו בגוב אריות כמו תכנית הבוקר של הצמד אורלי וילנאי וגיא מרוז. "יאיר לפיד היה ונשאר עיתונאי פופוליסט", הגיב סמוטריץ' בשנינות כשיו"ר 'יש עתיד' ניסה להפוך אותו לשק חבטות. כאשר זהבה גלאון מקוננת, זה סימן טוב לכך שמישהו כאן נותן עבודה.

לתגובות: [email protected]