מחאה היא דרך ביטוי של ביקורת וחוסר הסכמה, בדרך כלל נגד הממסד אבל לא רק. ניתן להביע מחאה בדרכים רבות ושונות: החל מהפגנות רחוב, דרך פרסום מודעות, או פליירים בתיבות הדואר ועד הבעת מחאה אישית על קירות או לוחות מודעות באמצעות גרפיטי או תליית מודעה.
בשנים האחרונות עקב יגאל גרוס אחרי המחאה ברחובות ירושלים. המחאה הזו שזיהה הייתה ברובה לא נגד הממסד, אלא ניסיון של אנשים פשוטים להעביר את תחושותיהם. המחאה הזו באה לידי ביטוי בציורי קיר, על ידי הדבקת מודעות ועל ידי השחתה של מודעות תלויות.
פרט לתיעוד של המחאה הירושלמית, הצילומים של יגאל מביאים עמם משמעויות נוספות: קומפוזיציה מיוחדת, צבעוניות מעניינת, טיפוגרפיה שתופסת את העין או שילוב של ציור הקיר עם אלמנטים נוספים הנראים בצילום.
המנהרה הזו מהווה מקום שניתן להגדירו כגלריה לאמנות תת קרקעית. (תת קרקעית - לפעמים ההתייחסות היא לגלריה ולפעמים לאמנות) כשנכנסים למנהרה מכיוון התחנה המרכזית רואים את "אבוד". בקצה השני של המנהרה מחכה "נמצא", ציור של אותה דמות מחייכת.
הולך נגד הרוח - דמות אדם ההולך על המדרכה. הוא נראה כממהר אבל אנחנו יודעים שלא יגיע לאן שהוא חותר.פרצוף על קיר פרצוף על דלת – השילוב המרתק של המצע ושל הגרפיטיצילומיו אלו ועוד של יגאל גרוס יופיעו בתערוכה שתיערך בכנס "מח-אות" במכללת אמונה, בתחילת דצמבר.